טירה: המו"מ תקוע; פקידי האוצר וההסתדרות עוסקים בהאשמות במקום בפתרון; צריך להעיף אותם

"צוותי העבודה למו"מ נפגשו עד 4 לפנות בוקר, אבל לפי הדיווח שקיבלתי, בינתיים הכל תקוע, כי מפקידים שמתדיינים לא יוצא שום דבר טוב. גם פקידי האוצר וגם היועצים המשפטיים של ההסתדרות, הם כאלה שמעולם לא ייצרו אפילו קילוגרם אחד של תפוחי אדמה. כל אחד מפקידי האוצר וגם מפקידי ההסתדרות רוצה להראות שהוא יודע להיות יותר קשוח מהבוס שלו, על הגב שלי, על גב המגזר העסקי".

כך אמר ל"גלובס" נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, עודד טירה. טירה, אשר יזם את הפגישה אתמול (א') בין שר האוצר בנימין נתניהו ליו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, אומר כי התנהלות המו"מ הלילה לא הביאה להתקרבות לפתרון, אלא מעידה כי "הפקידים תוקעים ומטרפדים את ההתקדמות והסיכומים שהושגו בין נתניהו לפרץ".

לדברי טירה, "הם כל הזמן אומרים מה אי אפשר לעשות, ומה לא ניתן להשיג. אחד כזה היה מפוטר אצלי תוך שבוע ובאמת יותר טוב שהם ילכו הביתה כי כל מה שמעניין אותם זה לגרגר ושיראו אותם בטלוויזיה. שיהיו יצירתיים, שיראו ויגידו מה כן אפשר לעשות, במקום לעסוק בארכיאולוגיה, להתעסק ב'אני אמרתי ככה' ו'אתה אמרת ככה', ולבדוק שוב 'מי אשם בהכשלה' ולהאשים אחד את השני".

טירה טוען כי בפגישה אמש, "נתניהו ופרץ הצליחו להגיע להסכמה עקרונית שהולכים לבחון בצורה רצינית את הנושא, אבל באו הפקידים והכשילו את זה, וכרגע הנושא פתוח. הולכים לדון והמגזר העסקי קורס".

טירה מתכוון להמליץ היום שנתניהו, פרץ והוא עצמו, "ניפגש שוב הלילה ונכפה על הפקידים את הפתרון שמצאנו. צריך להכתיב להם מילה במילה מה שסיכמנו, כי זו הדרך היחידה. אחרת, אפשר לקחת את התעשיות שלנו ולעוף מהארץ, אם אין כאן דין ואין כאן דיין. נזקי השביתה חמורים ביותר, קשה להאמין עד כמה, כולל הפגיעה בתוצר שמשמעה מניעת 10 אלפים מקומות עבודה. אי אפשר יותר להמשיך כך, כי הכלכלה קורסת ולאף אחד לא בוער. עוסקים במינוי שרים אבל תכף לא תהיה מדינה שהשרים האלה יוכלו לנהל. ממנים שר תחבורה למדינה בעוצר בלי תחבורת סחר, ויושב שר אוצר שתכף לא יהיו לו הכנסות, כי הכלכלה על סף קריסה".

טירה ויו"ר איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אף קראו היום (ב) לנשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, לחזור לארץ מנסיעתו לחו"ל ולכנס מיידית את הצדדים לעידכון במועד מוקדם מזה שנקבע על ידו ל-26 ביולי. לדבריהם, הנזקים מהשביתה חמורים בהרבה ממה שאדלר יכול היה לצפות בעת שפסק כי הנמלים יפעלו ב-25% תפוקה, שכן בפועל, האוניות כלל לא מגיעות לישראל בשל חשש להיתקע בנמלים הסגורים. עקב כך הן פורקות סחורות המיועדות לישראל בנמלי האיזור מבלי שהן יגיעו לישראל, או כלל לא יוצאות לדרכן.