הממונה על השכר: ”ניתן לחסוך מיליארד ₪ לשנה משכר עובדי ציבור ע”י הגברת האכיפה”

רכלבסקי: ”צוות מהאוצר הביא מימצאים מאד חמורים מתשלומי השכר בבנק ישראל – והמצב יעבור להכרעת ביהמ”ש לאחר שהנהלת הבנק מסרבת לשימוע וביקשו ממני שלא אבלבל במוח” * טוען: ”בנמלים צמחו גידולי פרא, שהשוק הפרטי לא היה מקבל” * היו”ר הירשזון: בשבוע הבא תחל ועדת הכספים לדון בהצעות חוק להגבלת השכר

”ניתן לחסוך מיליארד ₪ לשנה מהוצאות השכר של גופים ציבוריים בישראל, באמצעות צעדים גדולים יותר להגברת האכיפה. אך, כדי לבצע זאת צריך להקצות סכום של עוד 15 מיליון ₪ במשך שלוש השנים הבאות. כך נוכל לעשות מהפכה לצמצום בהוצאות השכר של הגופים הציבוריים. זאת, לאחר שבשנה החולפת הצלחנו לחסוך סכום של 250 אלף ₪ באמצעות צעדי האכיפה”. כך הכריז בועדת הכספים, ביום רביעי, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, יובל רכלבסקי.

בהופיעו לדיון על הדו”ח האחרון של הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2002, שהוגש לכנסת בהתאם לחוק יסודות התקציב, הדגיש רכלבסקי, שוב ושוב, כי ”ניתן לעשות שינוי דרמטי בהוצאות השכר של גופים ציבוריים, אך לשם כך צריך להגדיל במשרדו את יחידת האכיפה”. הוא ציין כי במסגרת סמכותו הוא מתמודד עם 700 גופים ציבוריים ועוד 5,000 עמותות, שבהן יש אמות מידה אחרות. לדבריו, נתוני השכר לגבי 300,000 עובדי גופים ציבוריים, כפי שהם מופיעים בדו”ח האחרון לשנת 2002, הם כמו ספר טלפון, רק עם נתונים, אך ללא שמות וחשיפת זהות או קביעה לגבי שאלת שכר גבוה ונמוך. ”אנחנו לא באנו להלבין פניו של הרופא הבכיר מביה”ח סורוקה בבאר שבע. רק מהתקשורת למדתי את שמו”, אמר.

במרכז דבריו הדגיש רכלבסקי, כי ”ניתנו לי מעט מאד שינים, ממש שיני חלב, שעליהם הוחלט כבר לפני 6 שנים ובהן לא נעשה הרבה בעבר, אך אני קיבלתי במהלך חמש השנים האחרונות כאלף החלטות לגבי הורדת השכר. עכשיו אם אקבל עוד תגבור, כולל כלכלנים ורואי חשבון, אוכל לבצע את המהפכה הנדרשת בהוצאות השכר במיגזר הציבורי. מפני שהיכולת של הבדיקה והאכיפה היא זאת שקובעת”, ציין. עוד גילה כי ”כמות הפתקים לתוספות שכר בשורה של גופים ציבוריים, כמו בנמלי הים ברשות שדות התעופה וכן בבנקים – מלמדת שמתנהלת תעשייה שלמה של תוספות שכר, חלקם אמנם בידיעת האוצר, אך בסכומים הגדולים לא בידיעתו. זהו אפיק שבו סוגרים דברים על חשבון המדינה באמצעות פתקים, קבוצות עובדים ומחלקים כספים. אני סקפטי ביחס לחתימות ההסכמים שעושים עובדים – ולכן אני פועל בהתאם להנחיות האוצר ואישורו”.

רכלבסקי הדגיש כי בכל מקרה שבו ישנן לכאורה חריגות בשכר, או שקיים שכר בלתי סביר, שעולה מעבר ל-5% הוא פונה ומבקש הסברים. ”יש אלפי עובדים כאלה שחורגים מעבר ל-5% בהוצאות שכרם”. כמו כן הוסיף כי קיימים חוזים אישיים לבכירים בשרות המדינה ומדובר ב-1,800 חוזים אישיים. הנתונים מצביעים על מאות עובדי מדינה שמשתכרים בין 30 עד 60 אלף ₪ לחודש. אגיש ליו”ר הכנסת וליו”ר ועדת הכספים וליו”ר ביקורת המדינה דו”ח על הוצאות השכר של עובדי המדינה, כפי שעשיתי אשתקד, למרות שאני לא מחויב בו על פי החוק. בדו”ח יהיו גם נתונים על מערכת הביטחון, תשלומי שכר לקציני צה”ל והשוואתם מול עובדי מדינה בדרוג האקדמי. לדוגמא, תת אלוף מקביל בדרגת שכרו לדרגה 46 של עובדי מדינה. דו”ח זה יוגש בתוך חודש והוא יאפשר מידע כללי על שכר עובדי המדינה, כולל במערכת הביטחון.

רכלבסקי גילה, כי עקב צעדי האכיפה שילמו עובדים בגופים ציבוריים החזרים עד מיליון ₪. לדבריו, היקף ההפחתות נאמד אשתקד ב-250 מיליון ₪. בהדגישו את עמדתו לגבי הגבלת שכר ציין כי הוא סבור שבתאגיד של עובדים אסור ששכרו של עובד יהיה מעל לשכר היו”ר, אלא אם כן מדובר במקרים מיוחדים ובאישור מיוחד, כדוגמת הפרופ` שירד לעבוד בבי”ח בבאר-שבע. ”במערכת הביטחון וברשות השידור אישרנו למי שמכונים ”כוכבים”, שכר חריג מעבר לשכרו של היו”ר”, סיפר והוסיף, ”גם ברשות השידור עם כל הפיקציות משלמים על עשרות ומאות שעות נוספות”. לדוגמא, סיפר, כי בעוד שבעבר לצורך השמעת קונצרט ברדיו נאלץ העורך של התכנית להסתובב שבוע ימים ברחובות כדי לאסוף תקליטים, הרי כיום הוא עושה זאת תוך שעה, אך מעבר לשעה זו הוא כבר דורש תשלום על שעות נוספות”.

הממונה על השכר אף הציג בפני הועדה אפשרות של חישוב קביעת שכר בגופים ציבוריים. האפשרות הראשונה היא כהצעתו של יו”ר ההסתדרות עמיר פרץ לעשות יחס של שכר גבוה ליו”ר פי 4 או פי 10 בין היו”ר לבין העובד הכי נמוך. אולם, ציין רכלבסקי כי נוסחה זו אינה מקובלת עליו, כיון שאוטומטית צריך לאחר מכן להעלות את שכר כל העובדים במקרה של העלאת שכר היו”ר. הצעה שניה היא שכר מקסימלי שיהיה כפול משכר המינימום. מדובר, בין פי 5 או פי 7 משכר המינימום. זאת לאחר שכבר היום מצויים בשירות הציבורי מספר מדדים למצב זה. המדד הראשון הוא ”האלפיון של החברה – ובו רופאים, מנהלי בתי חולים, שופטים וכדומה – שמצוי בשכר של 50,000 ₪ לחודש. המדד השני – הוא בגופים כמו בזק, תע”ש, אל-על, רפא”ל שבהם השכר הוא כ-40,000 לחודש. המדד השלישי – עובדי מדינה ועובדי שלטון מקומי שכאן נע השכר בין 30,000 ₪ לחודש. תבינו שאני צריך לקבוע במיגזר הציבורי שכר, אך אני לא יכול להתעלם שמצויים גם אנשים מוכשרים שבאים לעבוד במיגזר הציבורי. משום כך, שיש צורך לשלב אנשים מוכשרים במיגזר הציבורי, אני חייב להדגיש כי במקומות אחרים צמחו גידולי פרא, כמו בנמלים שם משתכרים מעבר לשכר המנכ”ל דבר שהשוק הפרטי לא היה מוכן לקבל.

רכלבסקי תבע להתחיל כבר מהיום להערך לצמצום הזחילה בשכר, לקראת חודש יולי בשנת 2005 שבו יפוגו הסכמי השכר. לדעתו צריך להוביל להסכמי שכר יותר הגיוניים. יחד עם זאת הציע שורה של הצעות שנועדו לבטל חריגות בשכר לעתיד. אחת ההצעות היא להטיל סנקציות על מי שמאשר שכר חריג ולא רק על מי שמקבל. ”האיש לפעמים מפסיד אלפי שקלים והחוק אינו מאפשר לבוא אל הבכירים שאישרו לו זאת כדי לטפל גם בהם. לכן הציע להעניק שינים גם לטיפול בבכירים, כיון שכיום ניתן לפנות נגדם רק בבית דין למשמעת. עוד הציע להטיל מגבלות על תשלומי שכר מופרז. הוא סיפר על הוראה שנתן להחזיר סך של 100,000 ₪ לעובד בחברת הפחם. אולם הדירקטוריון סירב לבצע את הוראתו ולכן פנה להליך שימוע עד כדי הדחת הדירקטריון. הצעה אחרונה שהציע היא הטלת סנקציה פלילית, שבמסגרתה יוטלו קנסות שיקבע היועץ המשפטי.

קטע מרכזי בדבריו הקדיש הממונה על השכר לעימות בינו לבין הנהלת בנק ישראל לגבי הדרישה להורדת שכר עובדי הבנק. ”אנחנו שלחנו צוות מטעם האוצר לבנק ישראל והצוות הביא מימצאים מאד חמורים. יש לנו ויכוח על רשימה מאד רחבה של סעיפים. הוצאתי על כך מכתב לנגיד והודעתי לו שסעיפי התשלום בבנק הם לא על דעתי ואני מבקש לבטלם. אולם נדחיתי על ידי הנהלת הבנק. ביקשתי להיכנס להליך שימוע, אולם הנהלת הבנק מסרבת לכך והודיעה לי שלא אבלבל להם את המוח תוך שילוב נימוקים משפטיים מפה ועד להודעה חדשה. להערכתי הנושא הזה יילך להליך משפטי. זאת לאחר שהצעתי להנהלת הבנק והעובדים לקיים הסכם עבודה כפי

שנעשה ברשויות אחרות ולהלבין חלק מהחריגות. הנהלת הבנק דחתה זאת ואין מנוס מללכת להליך משפטי. פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי נתנו לי גיבוי בכל צעד שנעשה. בפרטו את מהות הויכוח סיפר רכלבסקי על מענק התייעלות שניתן לעובדי הבנק ואושר בשנת 1990. בשנת 1994 החליט הממונה על השכר דאז, שלום גרנית לבטלו. אולם הבנק המשיך לשלם. גם אני החלטתי לעצור את הענין. אולם גם הבנק והעובדים התנגדו. המענק הוא בסכום של 25 מיליון ₪ עבור בכירי הבנק מדובר בין 60 עד 80 אלף ₪ לאדם.

בהתייחסו לתארים הפיקטיביים, שקיבלו עובדי מדינה לצורך הגדלת השכר סיפר רכלבסקי כי ”מדובר בטירוף מערכות שעלה כ-3,5 מיליארד ₪ למדינה. אולם, הוא נתן הוראה שלא לשלם. הענין הועבר לבג”צ, שם הורה בג”צ לשלם הלאה ל-3,000 איש שכבר החלו לשלם להם עבור התארים הללו ולהקפיא תשלום לעוד 4,000 איש שטרם החלו לשלם להם. עד היום הוצאו 35,000 אישורים משלוחות שונות של אוניברסיטאות, חלקם היו בסדר וחלקם הגדול בסימן שאלה. מדובר הוסיף במקרים שבהם היה פשוט זיוף או קניית תארים. הצענו לבג”צ לאפשר לעובדים אלה לעבור בחינה ממלכתית על התחום שבו למדו. היום אנו פועלים על פי מימצאי המשטרה נגד שלוחות של אוניברסיטאות כלטביה, ברלינגטון, אמברסייד ומולדובה.

יו”ר הועדה , ח”כ אברהם הירשזון, שקידם בברכה את הממונה על השכר הדגיש כי ”מידי שנה קוראים אזרחי ישראל על חריגות שכר. הנסיון להעביר בועדה סעיף במסגרת חוק ההסדרים לקבוע שכר מינימום לא עלה יפה. לכן, הפעם תחל הועדה לדון בהצעות החקיקה כבר בשבוע הבא.

חברי הכנסת אהוד רצאבי, אורית נוקד, יצחק הרצוג, יעקב ליצמן, חיים אורון, אברהם (בייגה) שוחט, אבשלום וילן ומיכאל גורלובסקי השתתפו בדיון והשמיעו השגות על הצורך המיידי לצמצם את הוצאות השכר.