הממונה על השכר: לא ייתכן שקבוצת עובדים מונופוליסטית תסחט את המדינה

"יש לאזן בין זכויות העובדים לבין ביצוע החלטות הממשלה"
 
"יש לתת עדיפות לניהול מו"מ קיבוצי בעת ביצוע שינויים מבניים, אך אין להשלים עם מצב שבו קבוצת עובדים מונופוליסטית תמנע שינויים מבניים שהמדינה, הן כריבון והן כמעסיק, סבורה שיש לבצעם". כך אמר יובל רכלבסקי, הממונה על השכר במשרד האוצר, בכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, שהתקיים בקריה האקדמית אונו.
 
לדברי רכלבסקי, יש לפעול לשימור זכויות עובדים בתהליך הפרטה או שינויים מבניים, תוך כדי מיצוי המו"מ הקיבוצי, אך הדבר צריך להתאזן אל מול הזכות של המעסיק הפרטי או הציבורי לבצע את השינויים הנראים בעיניו הכרחיים.
 
רכלבסקי אמר עוד, כי תהליך הפרטת הנמלים יתבצע באופן הדרגתי תוך 5-15 שנה וכי יש להניח שהדבר ייעשה באמצעות הנפקת הנמלים בבורסה. עם זאת, הוא הדגיש כי ההפרטה איננה מטרה בפני עצמה, אלא מנוף להשגת תחרות ויעילות. לכן, הממשלה תיבחן את מידת השגת מטרות אלה עד להפרטה. המדובר ביעדים כמו מניעת שביתות, השגת מחירים זולים יותר לייבוא ולייצוא, הגעה לאיכות שירות גבוהה יותר ועמידה בלוחות זמנים, תוך דגש על יצירת אקלים מסחרי.
 
מאיר בביוף, יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, שהתייחס לשביתה בחברת האוטובוסים "מטרודן", אמר כי מאחורי עקשנותם של בעלי החברה עמדו כוחות אדירים במשק אשר חששו מפגיעה בתהליך ההפרטה של מערכת התחבורה הציבורית. לדבריו, הנושא הפך עד מהרה למאבק אידיאולוגי חריף שמנע פתרון למשבר. בביוף הדגיש כי בעלי החברה הוליכו אותו שולל במשך מספר חודשים ומנעו בעורמה את השבתת החברה מייד עם תחילת הפעלתה.
 
בביוף הודה כי לא היה שבע רצון מהתנהגות העובדים, אשר נהנו מדמי שביתה לאורך כל תקופת הסכסוך, אך לא פעלו באופן נמרץ להפגין כנגד בעלי החברה. לדבריו, ההסתדרות שילמה באופן שוטף את דמי השביתה, שעלה לה כשני מיליון שקלים, והודה כי שקל להפסיק את התשלום במהלך השביתה בגלל התנהגותם השאננה של העובדים.
 
פרופ' רמי פרידמן, מביה"ס לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, קרא לממשלה שלא לנקוט חד-צדדיים במהלך שינויים מבניים ולהעדיף את מיצוי המו"מ הקיבוצי. לדבריו, במערכת שאין בה אמון לא ניתן ליישם שינויים מבניים ועל הממשלה למנוע אובדן אמון שעלול להביא להתלקחות בסקטור הציבורי.
 
עו"ד שלומית יניסקי-רביד מהקריה האקדמית אונו, קראה לשלב נציגי עובדים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות והציבוריות. הדבר יעניק לעובדים פתחון פה בתהליכי שינוי מבניים, גם בשלב ההפרטה וגם בשלב המו"מ. לדבריה, זהו הפתרון הנכון לסוגיה האם לשתף את העובדים בתהליכי הפרטה. לכאורה, אין מקום לשתפם שכן הדבר פוגע ביעילות הכלכלית בשוק החופשי, אך מצד שני יש חובה חוקית ומוסרית לשמור על רציפות זכויות העובדים גם בעת שינוי בעלות.
 
יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, פרופ' יצחק הרפז, ציין, כי הן יישום דוח דברת והן תהליך הפרטת הנמלים משקפים מצב בעייתי ביותר במערכת יחסי העבודה בישראל. שינויים מבניים במשק, החשובים כשלעצמם, נעשים באורח חד-צדדי וכוחני וללא שותפות עם העובדים, כפי שמתבקש בתהליך כה מורכב ובעל השלכות משמעותיות על כל הנוגעים בדבר. התוצאה היא שיבוש של החיים האזרחיים ואי-שקט תעשייתי, בהיקף חסר תקדים, כאשר בסופו של דבר הממשלה נאלצת להכיר במציאות ולהתפשר, ובמקרה של הנמלים אף להסכים על מתן תנאים יוצאי דופן לעובדים.
 
"לא ברור מדוע הממשלה נוטה להפעיל קודם כל גישה כוחנית ורק אח"כ להיכנס למו"מ. דומה שהממשלה מנסה בעקביות לקעקע את יסודות מערכת יחסי העבודה הקיבוציים במשק, אשר היו מבוססים במשך שנים על דיאלוג משולש: ממשלה-מעסיקים-עובדים. למרות כל השינויים המתחוללים בעולם העבודה, בכלכלה ובחברה, עדיין לא נמצאה נוסחה טובה יותר לניהול ולשימור היציבות במערכת יחסי העבודה", קבע פרופ' הרפז.
 
פרופ' הרפז, המשמש כמרצה ליחסי עבודה ועומד בראש "המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי" בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה, הוסיף כי במקרה של "מטרודן" נחשף הצד המכוער של ההפרטה. המדובר בהעסקה פוגענית ומניעת אפשרות מן העובדים להתארגנות, שהיא זכות יסוד חוקתית ונדבך מרכזי במערכת יחסי העבודה. הדברים הגיעו לניסיון ממשי של שבירת שביתה, תופעה חריגה מאוד במציאות הישראלית, ולאחת השביתות הממושכות שידע המשק, שנמשכה 147 יום, תוך פגיעה חמורה בתושבי העיר.