גידול שנתי של 10% ביצוא הסחורות בשנת 2005

היצוא של סחורות מישראל גדל בשנת 2005 בשיעור שנתי של 10% לעומת שנת 2004 והגיע לרמה של 42.2 מיליארד דולר; שיא חדש בהשקעות זרות שהגיעו ל-10 מיליארד דולר בשנת 2005 מתוכם 6 מיליארד השקעות ישירות; אולמרט: "מערך סחר החוץ בראשות המינהל לסחר חוץ מהווה את התשתית המאפשרת עמידה באתגרי המדיניות הכלכלית של ישראל"
 
בשנת 2005 גדל היצוא של סחורות מישראל בשיעור שנתי של 10% לעומת שנת 2004 והגיע לרמה של 42.2 מיליארד דולר, כך מסר בועז הירש מנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.
 
מ"מ רוה"מ ושר האוצר והתמ"ת אהוד אולמרט, אמר כי במשרד התמ"ת נמצאים הכלים המרכזיים היכולים להוות את מנועי הצמיחה של המשק, מערך סחר החוץ בראשות המינהל לסחר חוץ מהווה את התשתית המאפשרת עמידה באתגרי המדיניות הכלכלית של ישראל. עוד ציין אולמרט כי מערך הנספחים המסחריים הם חוד החנית של המשרד העומד לרשות התעשייה בחדירה ופיתוח שווקים חדשים.
 
רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת אומר כי "משרד התמ"ת שם דגש בפתיחת והרחבת שווקים חדשים בעולם והקצה משאבים מיוחדים לפעילות במדינות היעד: סין, קוריאה, הודו ומקסיקו והוסיף כי בשנת 2006 ברזיל, וייטנאם ורוסיה יתווספו לרשימת מדינות יעד".
 
דינור מציין עוד כי משרד התמ"ת מייחס חשיבות רבה לסחר עם אסיה ולכן הגדיר שלוש מדינות באזור: סין, הודו ודרום קוריאה כמדינות יעד ליצוא הישראלי בשנת 2005. לדברי מר דינור בתוכנית המשרד לכלול את וויאטנם כמדינת יעד נוספת באסיה בשנת 2006 ולפתוח "מרכז סחר" ישראלי בהו-צי-מין סיטי על מנת לסייע ליצואנים ישראלים לחדור למדינה זו .
 
מנהל המינהל לסחר חוץ בתמ"ת, בועז הירש, מציין כי שנת 2005 התאפיינה בפעילות מוגברת של המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת לקידום הסחר, השקעות ומו"פ. השנה התאפיינה בריבוי של משלחות רשמיות ואנשי עסקים זרים, בביקורים רבים,מעל 15 שרים כלכליים מכל רחבי העולם קיימו ביקורי עבודה בארץ בינהם שרים מארה"ב, הודו, דרא"פ, סין, צרפת, ברזיל.
 
הירש מוסיף עוד כי בשנת 2005 הגיעו לארץ כ-60 משלחות של אנשי עסקים ממדינות רבות כאשר 25 מהן מאזור אסיה, בינהן משלחת סימנס, אשר בחנה אפשרויות להשקיע בארץ, משלחות בראשות מושלים של מדינות מארה"ב ומשלחות מירדן ומצרים. כמו כן התקיימו 6 מפגשים של ועדות כלכליות דו לאומיות עם אוקרינה, רומניה, הודו, אפט"א,רוסיה וארה"ב. בסוף 2005 נחתמה עם מדינות מרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) תוכנית מסגרת למו"מ על הסכם סחר חופשי.
 
יצויין כי, במהלך שנת 2005 נכנסו לתוקף השינויים בחוק לעידוד השקעות הון תוך מתן התייחסות מיוחדת להשקעות זרות וחוק המו"פ שתרמו משמעותית לכניסה של השקעות זרות לארץ. יחד עם הפעילות של המטה לקידום השקעות החדש ודרך העבודה כמוקד אחד המרכז את כל הצרכים של המשקיע הזר הביא לכך שראשי חברות הגיעו לארץ לבחון השקעות ופעילויות נוספות לארץ.
 
 
רצ"ב סיכום שנתי של פעילות מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת.
אירופה
סך היצוא עם אירופה גדל ב 2005 ב-15.5% ל 15,080 מיליארד $ חלקו של האיחוד האירופאי מסך היצוא ב-2005 הייתה 29% מדינות אפט"א 2.3% ומזרח אירופה 4%.
 
בדרום אירופה ניתן לראות שמצטרפים יעדי סחר חדשים כמו בולגריה וסלובניה אשר גם בהם מסתמנת צמיחה ניכרת עד להכפלה של היקפי הסחר. ניתן לציין כי התעשיות שהובילו את גידול היצוא הן תעשיית המוצרים הכימיים ותעשיית המכונות והציוד האלקטרוני. ניכרת גדילה בייצוא ובין המדינות בולטות כמה משותפות הסחר הותיקות ובמיוחד קפריסין, שם נרשמים 59% גידול בייצוא, ספרד שם נרשמים 19% גידול וצרפת עם 15% גידול בייצוא, גם בטורקיה נרשמת צמיחה של 13% בייצוא.
 
יש לציין כי בתקופה האחרונה ניכרת התעניינות ערה ונכונות לבקר בארץ, הן בקרב הזירה העסקית והן בקרב מוסדות השלטון הזרים. כהן מעריך שהגידול ביצוא למדינות דרום אירופה ימשיך לאור התחממות היחסים בין מדינות אירופה וישראל ולאור הרגיעה הביטחונית, שמקלה על הגעת אנשי עסקים מאירופה לישראל.
 
בצפון אירופה היצוא הישראלי לאזור כולל את כל הענפים הקלאסיים בהם מתמחה ישראל מכונות ומרכיבים מכניים, ציוד חשמלי, מוצרים של התעשיות הכימיות והתעשיות הקשורות בהן, פלסטיק וגומי.
למרות קשרי הסחר הענפים עם צפון אירופה, היקפן של ההשקעות הישירות והעקיפות מאירופה קטנות באופן משמעותי. אנו מבחינים לאחרונה בהתעוררות בעניין של חברות ומשקיעים אירופיים להשקיע בטכנולוגיות ישראליות וצופים ששנת 2006 תהיה שנת מפנה בתחום זה.
 
בהיקפי הסחר של ישראל לצפון אירופה יש להבחין בין שלוש קבוצות:
- שותפות הסחר העיקריות, גרמניה בריטניה, בלגיה והולנד, מהוות כ 90 אחוז מהיקף הסחר עם צפון אירופה. היקף הסחר עם מדינות אלה צפוי להמשיך ולגדול גם ב- 2006 בשל העניין הגובר שלהם בטכנולוגיות ישראליות.
 
- המדינות הסקנדינביות, שבדיה נורבגיה ודנמרק, מהוות כ – 10% מהיקף הסחר עם צפון אירופה. פוטנציאל הפעילות עם מדינות אלה גבוה מאוד משום שהן מדינות עשירות המתמחות בענפים החשובים לישראל (תקשורת, טכנולוגיות סביבה, DIY, רכב). עם זאת, הסחר ההדדי סובל מהשפעת עמדתן של המדינות הללו בסכסוך במזה"ת.
 
- המדינות הבלטיות מהוות יעד חדש לחברות ישראליות, ממשיכות בהתנתקות מהאוריינטציה הכלכלית המזרח אירופאית בה היו שרויות והופכות למדינות בעלות כלכלת שוק פתוחה המתאימה למסגרת האירופית.
 
כלכלות מדינות מזרח אירופה המשיכו לצמוח בקצב מהיר במהלך שנת 2005, המדינות המצטרפות החדשות לאיחוד האירופאי, שהצטרפו בגל האחרון במחצית 2004, המשיכו ליישם את הדירקטיבות האירופאיות בנושאים כמו איכות הסביבה, תקני מזון ובטיחות הציבור, נהלים פיננסים והשקעות זרות. לאחר הצטרפות מדינות אלו לאיחוד האירופאי הן ממשיכות בהתאמת הכלכלות המקומיות לחוקי האיחוד, זהו תהליך ארוך שימשך עוד שנים רבות אך באופן כללי ניתן לומר כי חלה עליה בביטחון המשקיעים הזרים בהן.
ישראל נמצאת כרגע במו"מ לחתימה על הסכמי מו"פ עם הונגריה וצ'כיה ובמו"מ לחתימה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי עם פולין ורומניה.
 
זה המקום לציין את כלכלת רוסיה שקצב הצמיחה הממוצע שלה ב-6 שנים אחרונות הוא מעל 6%. היקפי סחר בין ישראל לרוסיה גדלו בשנת 2005 ב-57% לעומת אשתקד. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יקים עוד שתי נציגויות מסחריות בערים סנט-פטרבורג ונובוסיבירסק שיאוישו על ידי עובדים מקומיים. ההתפתחויות נוספת היא הכוונה של ישראל ואוקראינה לדון בכניסה למו"מ על הסכם סחר חופשי לאחר הצטרפות אוקראינה ל-WTO וכן מו"מ להסכם לשת"פ כלכלי בין ישראל וקזאחסטאן.
 
אסיה ואוקיאניה
סך היצוא מישראל לאסיה גדל בכ-7.5% ב-2005 , והסתכם בכ- 7.6 מיליארד דולר לעומת 7.1 מיליארד דולר ב- 2004 . היבוא מאסיה הסתכם ב- 8.1 מיליארד דולר -גידול של כ- 14.5% לעומת 7.1 מיליארד דולר ב- 2004 . חלקו היחסי של היצוא לאסיה הגיע לכ- 17.9% מכלל היצוא הישראלי, חלקו של היבוא מאסיה הגיע ל- 20%.
 
ב-2005 נמשכה ההאטה בקצב הגידול המהיר שאפיין את היצוא הישראלי לאסיה בשנים האחרונות ואשר הסתכם בכ- 30% בממוצע. גם ביבוא מאסיה ניכרה כל האטה והוא כאמור עלה בכ- 17%, אולם בשונה מהמגמה הכללית היבוא מסין המשיך לצמוח וזינק ב- 38%. ההאטה ביצוא ניתן לייחס בחלקה לעצירת הגידול המהיר ביצוא הישראלי לסין כתוצאה מהצלחת מאמצי הממשל הסיני ל'צנן' את הכלכלה המקומית והביקושים הערים בשוק זה. ניתן להעריך שמגמה זו תשמר לאורך כל שנת 2005. כמו כן, בהיות סין היום המקום הזול בעולם מבחינת עלויות יצור עוד ועוד חברות ישראליות בתחום ההייטק, ההלבשה והציוד החקלאי מעבירות חלק מפסי הייצור שלהן לסין, צעד שמאפשר לחברות להתחרות בשוק המקומי כמו גם בשווקים הבינ"ל ביעילות.
 
שנת 2005 הינה שנה עמוסה מאד מבחינת הפעילות מול המרחב האסיאני. משלחות רבות היגיעו מהאזור ומשלחות רבות יצאו לבקר באסיה. במיוחד ניתן לציין את ביקור מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת מר אהוד אולמרט בקוריאה והונג קונג בראש משלחת של 40 אנשי עסקים במהלך חודש ינואר האחרון ואת ביקורו ביפן באפריל , בראש משלחת קרנות הון סיכון, אשר בעקבותיו הורדה 'אזהרת הנסיעה' היפנית לישראל. כמו כן מנכ"ל משרד התמ"ת מר רענן דינור, ביקר ביולי האחרון בסין על מנת להמשיך ולחזק את הקשרים עם מדינה זו, ובכדי לפתוח משרד אינטרסים של משרד התמ"ת ומכון היצוא בשנזן שבדרום סין. בחודש אוקטובר 2005 נפתח מרכז סחר בבייג'ינג שנועד להקל על יצואנים ישראלים לחדור אל השוק הסיני. בין המשלחות הנכנסות ניתן לציין את ביקורו של שר המדע ההודי במאי לצורך חתימה על הקמת קרן משותפת למחקר ופיתוח. בנובמבר 2005, ביקר בארץ שר הסחר ההודי כאמאל נאת' והשתתף בוועידת רה"מ ליצוא ושת"פ בינ"ל. במהלך הביקור נחתם מסמך המלצות קבוצת עבודה משותפת, שנועד לחזק ולהעמיק את קשרי המסחר והכלכלה בין הודו וישראל.
 
אמריקה הלטינית ואפריקה
שתי שותפות הסחר הגדולות של ישראל באמריקה הלטינית הינן ברזיל ומכסיקו ושתיהן מוגדרות על ידי משרד התמ"ת כמדינות יעד. בשנת 2005 עמד היקף היצוא לברזיל על 482 מיליון דולר והיקף היבוא הגיע ל-170 מילון דולר. היקף היצוא למכסיקו עמד על 204 מיליון דולר והיקף היבוא הגיע ל-22 מיליון דולר. בשנת 2005 החלה ישראל לרכוש מוצרים מינרליים מקולומביה, נתון ההופך אותה לשותפת הסחר השניה של ישראל באמריקה הלטינית אחרי ברזיל. היקף הסחר בין המדינות הגיע בשנת 2005 ל-611 מיליון דולר, מתוכם 530 מיליון דולר של יבוא.
 
היקף הסחר הבילטרלי של ישראל עם אפריקה בשנת 2005 היה 906 מיליון דולר. היצוא מישראל לאפריקה הסתכם בתקופה זו ב-655 מיליון דולר והווה 72% מהיקף הסחר. הייצוא בשנת 2005 היה גבוה ב-21% בהשוואה לשנת 2004 אז הגיע הייצוא הישראלי ל-495 מיליון דולר. היבוא מאפריקה עמד בשנת 2005 על 251 מיליון דולר והיווה 18% מהיקף הסחר. היבוא לישראל היה נמוך ב-34% לעומת שנת 2004, אז עמד היקפו על 350.5 מיליון דולר.
 
שותפת הסחר הגדולה של ישראל באפריקה הינה דרום אפריקה. בשנת 2005 עמד היקף היצוא לדרום אפריקה על 279 מיליון דולר והיקף היבוא הגיע ל-182 מילון דולר. מדינות נוספות עימן מתקיים סחר בהיקפים גדולים יחסית הן קניה, ניגריה ואתיופיה.
 
מדינת ישראל שואפת להרחיב את מערכת הסכמי הסחר שלה עם מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה ובעיקר עם השווקים הגדולים ביבשות אלו. לישראל הסכם אזור סחר חופשי עם מכסיקו מאז שנת 2000. ב-8 בדצמבר 2005 נחתם הסכם המסגרת בין ישראל לגוש המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגואי ופרגואי). בשנת 2006 צפוי המשא ומתן להתקדם לקראת חתימה על הסכם אס"ח.
 
משרד התמ"ת משקיע מאמץ בשיתוף עם המכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בינלאומי מיוחד בנסיון לשלב חברות ישראליות בפרויקטים גדולים באמריקה הלטינית ובאפריקה. הבולטים שבין הפרוייקטים הם משחקי הגביע העולמי בכדורגל שיערכו בדרום אפריקה בשנת 2010, המשחקים הפאן-אמריקאים בריו דה ז'ניירו בשנת 2007 ועוד
 
צפון אמריקה
ארה"ב וקנדה הן שוק היעד הגדול ביותר ליצוא סחורות מישראל. בשנת 2005 37.5% מסך כל הסחורות שיוצאו מהארץ יועדו לשווקים שם. סך היצוא הגיע לרמה של 16 מיליארד $ המהווים גידול של 8.5% לעומת 2004.
 
למעשה ארה"ב מהווה יעד היצוא מספר אחד של ישראל בשנת 2005 , והגידול של 9.5% או במעל 1.5 מיליארד דולר מהווה כמעט מחצית מגידול היצוא של ישראל.
 
ב- 2005 נחתמו הסכמי מו"פ עם IBM, אוראקל ומיקרוסופט. 2005 התאפיין בהרבה משלחות כלכליות וביקריםשל ראשי חברות כולל מוטורולה, מייקרוסופט, אינטל.
 
מזה"ת
שנת 2005 היוותה ציון דרך משמעותי בכל הנוגע להתפתחות הסחר האזורי. ניצני השיפור בנתוני הסחר של ישראל ושכנותיה, שנצפו כבר בשנת 2004, באו לידי ביטוי ניכר הרבה יותר בשנת 2005.
האירוע המשמעותי ביותר מבחינה זו בשנת 2005 היה כניסתו לתוקף של הסכם ה- QIZ בין ישראל למצריים בתאריך 22 בפברואר.
 
היצוא למצריים שילש עצמו בשנת 2005 והגיע לסך של כ- 90 מיליון דולרים. הסכם ה- QIZ היה הקטליזטור העיקרי לצמיחה זו.
 
המדינה הבולטת ביותר מבחינה זו בין המדינות הנוספות באזור הינה מרוקו, אשר היצוא אליה עמד בשנת 2005 על מעל 10 מיליון דולרים, ורשם שיא של כל הזמנים ביחסי הסחר בין שתי המדינות.
 
 
הסכמי סחר
 
שנת 2005 אופיינה בפעילות עניפה בתחום הסכמי הסחר הבינ"ל של ישראל. הסכם ה-QIZשבין ישראל ומצרים נכנס לתוקף באמצע פברואר והקפיץ את הסחר בין שתי המדינות ב-300% לעומת היקפו בשנת 2004. ישראל גם חתמה על עידכון להסכם הסחר עם ירדן הכולל הרחבה הדרגתית של הטבות הסחר הבילטרליות ואפשרות לייצור משותף (צבירה) לצורך יצוא פטור ממכס למדינות האיחוד האירופי. הסכמי צבירה דומים נחתמו גם עם טורקיה ועם מדינות EFTA(שוויץ, נורווגיה, ליכטנשטיין ואיסלנד). בנוסף לכך סוכם על הרחבת ההטבות הבילטרליות לסחר בתוצרת חקלאית ומזון במסגרת הסכמי הסחר של ישראל עם טורקיה ורומניה.
כמו כן, השנה הושגה הסכמה ונכנס לתוקף הסדר מול האיחוד האירופי שהביא לידי סיומו את המחלוקת בנושא יצוא מן השטחים.
 
לפני תום השנה, הצליחה ישראל לזכות בארכה להפעלת מנגנון רכש גומלין בשיעור של 28% למשך שלוש שנים נוספות, זאת בתמורה לזכיה של חברות זרות במכרזים ציבוריים בישראל. כמו כן נחתם בחודש דצמבר הסכם מסגרת בין ישראל למרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופארוגוואי) המהווה בסיס לפתיחת מו"מ על הסכם סחר חופשי בין ישראל לקבוצת אותן המדינות.
 
 
להלן טבלה המסכמת את יצוא הסחורות לפי אזורים (במיליוני $):