איגוד לשכות המסחר: אין לחדש השביתה הכללית במשק בטענה של אי תשלום משכורות ע"י הרשויות המקומיות

ההסתדרות הגישה לפני ימים אחדים בקשה לביה"ד הארצי לעבודה לחדש את השביתה הכללית במשק בשל אי תשלום משכורות על ידי הרשויות המקומיות; איגוד לשכות המסחר בתשובה לעתירה: "חוסר המידתיות בולט במיוחד על רקע העובדה, שגם המגזר העסקי וגם הציבור הרחב המשלם את מיסיו לרשויות המקומיות יצטרך לשאת ישירות בנזקי שביתה כללית, כאשר שביתה זו הייתה צריכה להיות מכוונת רק אל השלטון המקומי"

ב- 28 בספטמבר הגישה ההסתדרות לביה"ד הארצי לעבודה בקשה לחדש את השביתה הכללית במשק בשל אי תשלום משכורות על ידי הרשויות המקומיות. ביה"ד הורה לאיגוד לשכות המסחר, כמו גם להתאחדות התעשיינים, רשות הנמלים, רש"ת, איגוד הבנקים ומדינת ישראל להשיב על העתירה.

אתמול הגיש איגוד לשכות המסחר לביה"ד הארצי לעבודה את כתב התשובה לעתירת ההסתדרות. בפתח הדברים האשים אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את ההסתדרות הכללית שבניגוד לנהלים המקובלים וסדרי דין בניהול משפט הוגן, היא ניסתה ליצור עובדות משפטיות חדשות מבלי שהעבירה לאיגוד לשכות המסחר, שהוא העותר הראשי בתיק זה, העתק מבקשתה לביה"ד.

בתשובה לעתירת ההסתדרות, בו היא מבקשת לחדש את השביתה הכללית במשק, טען האיגוד, באמצעות עורכי הדין עינת ברכה ושלומי לויה, כי "ההסתדרות אינה פועלת בתום לב ומרשה לעצמה ליטול את החוק לידיה ולעשות דין לעצמה. תום הלב איננו סיסמה. בבקשה לסעדים זמניים יש לשמור על רמה מוגברת של תום לב. ההסתדרות, במעשיה, אינה מתקרבת כלל לרמת תום הלב הנדרשת. נהפוך הוא".

עוד צויין כי "ההסתדרות, במפגן בריונות, המהווה רמיסה גסה של שלטון החוק, עיכבה את ההודעה הרשמית על סיום השביתה, אותה בלם בית הדין הנכבד והאריכה אותה בלמעלה מארבע וחצי שעות תמימות, תוך גרימת נזקים עצומים למשק וללא התחשבות בסבלו ובמצוקותיו של הציבור הרחב בכלל ושל חברי המבקשת בפרט".

בכתב התשובה טען האיגוד כי הודעתו של יו"ר ההסדרות, ח"כ עמיר פרץ, עוכבה במודע וניתנה לאחר פיגור בולט, מופגן ומתוקשר של אי ציות להחלטת בית הדין, כשהמשק היה נתון במצב של הפסקת עבודה ובאי וודאות ותוך התעללות בציבור וגרימת נזקי עתק למשק.

כזכור, על רקע זה פנה ביום 23 בספטמבר 2004 נשיא איגוד לשכות המסחר, מר אוריאל לין ליועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד יושב ראש ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ וכן בקשה לוועדת הכנסת למען הסרת חסינותו בכל הקשור לביצוע עבירה על פי סעיף 287 לחוק העונשין.

בתשובה לעתירת ההסתדרות מציינת עו"ד עינת ברכה כי השביתה במשק הייתה בלתי מידתית ובלתי חוקית לחלוטין והיא בצדק נקטעה על-ידי בית הדין. לכל היותר במקרה זה השביתה המותרת היא "שביתת אהדה". עו"ד ברכה ציינה כי הלכה פסוקה היא ששביתת אהדה או שביתת הזדהות היא מטבעה שביתה קצרה. "מעסיקים וציבור שלם נגררים לשביתה שלא להם ושאין להם כל כוח לפתור את הסכסוך העומד בבסיסה. הצורך באיזונים, הקיים בכל הפסיקה בענייני שביתות מקבל משנה תוקף באשר לשביתת אהדה ויש לתחום את הגבול ולקבוע כללי מותר ואסור שימצאו פתרון לחוסר האונים של אותו ציבור שנקלע בעל כורחו לעין הסערה".

"חוסר המידתיות בולט במיוחד על רקע העובדה, שגם המגזר העסקי וגם הציבור הרחב המשלם את מיסיו לרשויות המקומיות יצטרך לשאת ישירות בנזקי שביתה כללית, כאשר שביתה זו הייתה צריכה להיות מכוונת רק אל השלטון המקומי", נאמר בתשובה.

לאור כך מבקשת עו"ד עינת ברכה לדחות את בקשת ההסתדרות.