פסק דין ראשון נגד הפרת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

לאחרונה ניתן פסק דין פלילי ראשון נגד יצואן ישראלי, הקובע כי הפר את הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא ביטחוני מטעמי ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

הנאשם הינו הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו, בעל הכשרה של מהנדס רדיו ובעל ידע נרחב בתחום מכשירי קשר אזרחיים וצבאיים. את הידע רכש הנאשם לאורך השירות הצבאי, אותו ביצע בחיל הקשר, וכן במהלך עבודתו בחברת תקשורת העוסקת, בין השאר, בייצור מכשירי קשר.

על פי כתב האישום, בין השנים 2004-2013 רכש הנאשם כמות מאסיבית של מכשירי קשר, חלקי מכשירי קשר ואביזרים נלווים. הציוד כלל, בין השאר, מכשירי קשר מסוג מ.ק 710, מקלט לרכב ולרק"מ (רכב קרבי משוריין), קופסאות פיקוד, מכשירי עזר דיבורי ועוד. הציוד הנ"ל מיועד לשימוש צבאי ובעל מאפיינים טכנולוגיים המאפשרים לו יכולות שידור והצפנת תדרים מתקדמות. הנאשם ידע על מאפייני הציוד ועל מטרותיו, וידע כי הוא משמש גופים ביטחוניים כדוגמת צה"ל.

בין השנים 2008-2013 נהג הנאשם לרכוש את הציוד משלושה קבלנים שונים, שסיפקו למשרד הביטחון ולחברה מסחרית שירותי גריטה והשמדה למכשירים שיצאו מכלל שימוש. הנאשם הקים מעבדה ששימשה לתיקון הציוד, על מנת שיוכל לשווק ולייצא אותו. הנאשם לא ראה לנכון לפנות לרשויות הרלוונטיות לצורך קבלת רישיון שיווק ו/או רישיון יצוא.

לאחר פעולות התיקון, הנאשם ביצע שיווק ויצוא של הציוד אל מחוץ למדינת ישראל באמצעות חשבון שפתח באתר האינטרנט "eBay", פלטפורמה שאינה מאפשרת היכרות עם זהות הרוכשים ועם אופי השימוש שייעשה בציוד (שימוש אזרחי או ביטחוני).

במרבית העסקאות הצהיר הנאשם על פרטים כוזבים בתעודת המשלוח ובהצהרות למכס, כך שהמשלוח נחזה להיות "מתנה", כך שהערך היה נמוך משמעותית מהערך האמיתי של הציוד. הנאשם ביצע מאות עסקאות במהלך השנים המדוברות בהיקף של למעלה מ-200 אלף דולר. לפיכך היה סעיף האישום הפרת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

לטענת המדינה, כתוצאה ממעשי הנאשם נחשף צה"ל לסיכון ביטחוני, וכן סוכנו אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, קשרי החוץ שלה והתחייבויותיה הבינלאומיות. מטעם המדינה העיד ראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), אשר הוסיף כי הציוד יוצא ללא רישיון כלשהו, כשהוא נושא עליו חותמת "צ" דהיינו, ציוד בשימוש צה"ל/

מעבר לסיכונים שצוינו, נטען כי הדבר עלול להביא לפגיעה תדמיתית במדינת ישראל, במיוחד כאשר אין לדעת לאן שווק הציוד ומה השימוש הסופי שייעשה בו.

לטענת המדינה, לאור הפגיעה הקשה באינטרסים שלה ובשל כמות ההפרות הגדולה, יש להטיל בנסיבות אלו מאסר בפועל. עם זאת, הדגישה המדינה כי מדובר בהכרעת דין הראשונה במדינת ישראל בכל הנוגע להפרת חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. מאחר שמדובר במקרה ראשון בו אדם מורשע על פי חוק זה, נטען כי מן הראוי כי תיווצר ראשית "מדרגת ביניים", שתשמש כמנגנון הרתעה בטרם יינקטו העונשים התואמים את רף הענישה הראוי.

לאור זאת, גובש בין הצדדים הסדר טיעון. במסגרת ההסדר נלקחו בחשבון גם העובדה כי הנאשם הודה במעשיו, נטל אחריות והביע חרטה. יתרה מכך, הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו וחשף בפניהם מחסן שלא היה ידוע עליו לחוקרים, שהיה ברשותו ובו ציוד רב נוסף. ההסדר שהתגבש קבע עונש של ארבעה וחצי  חודשים של עבודות שירות בצד מאסר על תנאי וכן תשלום של 70 אלף שקל לטובת אוצר המדינה.

בית המשפט ציין בהחלטתו כי לדעתו, הרף התחתון של מתחם הענישה בנושא זה יעמוד על מאסר בפועל.

עם זאת, בשל נסיבות המקרה, בשל התגבשות הסדר טיעון בין הצדדים, וכן בשל העובדה שמדובר בהכרעת דין ראשונה לפי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, גזר בית המשפט את דינו של הנאשם בהתאם להסדר הטיעון: ארבעה וחצי חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים, וקנס של 70 אלף שקל לטובת אוצר המדינה.

לטעמנו, פסק דין זה מסמל תחילתה של מגמה בתחום האכיפה בעניין הפיקוח על יצוא ביטחוני. כפי שעולה גם מפסק הדין של בית המשפט, הענישה ההולמת עבירות מתחום זה הינה מאסר בפועל. אמנם בהכרעת דין זו המאסר הוטל בצורה של עבודות שירות, אך חשוב לזכור כי הדבר נעשה בשל בנסיבות המקרה, בשל קיומו של הסדר טיעון, ובמיוחד בשל העובדה שמדובר בהכרעה ייחודית אשר לראשונה נוגעת לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

בעניין זה נפנה לדברי בית המשפט בעניין זה: "נראית לי עמדת התביעה באשר למתחם הענישה הראוי דרך כלל באשר לעבירות אלה, דהיינו כי הרף התחתון של מתחם הענישה, יעמוד על מאסר לריצוי בפועל".

לאור פסק דין זה והמגמה עליה הוא עשוי לרמז, גדלה ביתר שאת החשיבות למלא אחר הוראות החוק והצווים מכוחו. אמנם לעתים קרובות מלאכת הציות איננה פשוטה ודורשת היוועצות במומחים בתחום היצוא המפוקח, אך מלאכה זו עשויה למנוע חשיפה פלילית של עוסק, חברה ו/או נושאי משרה בה ומכאן החשיבות שבהקפדה על מילוי הוראות החוק בנושא זה.