על ערך הטובין ותמלוגים

ישראל מפרה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
 
מאת עו"ד גיל נדל
 
במרבית המקרים, מסי היבוא (מע"מ, מכס, מס קנייה והיטלים) מוטלים כאחוזים מערכם של הסחורות המיובאות, ולפיכך קיימת חשיבות רבה לשאלה כיצד נקבע ערך הסחורה המיובאת. עניין זה מוסדר באחד מן ההסכמים של ארגון הסחר העולמי (WTO) ונקלט אל החקיקה הישראלית (פקודת המכס) בשלהי המאה הקודמת.
 
ככלל, ערך הסחורה לצורכי מסי יבוא נקבע לפי המחיר ששולם בעדה על ידי היבואן, בתוספת הובלה וביטוח (המחיר CIF), ותוספות נוספות המפורטות בפקודת המכס. אחת מהתוספות הינה תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים למוצרים המיובאים. כלומר, אם הקונה משלם לבעל הזכויות תשלום עבור הזכות להשתמש במותג שלו על גבי המוצר המיובא לארץ, אך בפועל הייצור מועבר ע"י בעל הזכויות לחברה אחרת שמוכרת את אותם המוצרים לקונה בישראל, הרי שגם המחיר ששולם ליצרן וגם התשלום לבעל הזכויות ייכללו בערך המוצר וישולמו עליהם מסי יבוא.
 
אלא שבעניין הזה סטתה ישראל מההסכם הבינלאומי. בעוד שההסכם קובע, כי התמלוגים יתווספו לערך המוצר המיובא רק כאשר בעל הזכויות מתנה את המכירה ליצוא לישראל בתשלום תמלוגים, הרי שהחוק הישראלי קובע כי התמלוגים יתווספו גם כאשר היבואן קונה את המוצרים מחו"ל ללא מגבלה, ונדרש לשלם את התמלוגים בעקבות מכירת הטובין בתוך ישראל. מדובר בשינוי שנראה קטן, אך למעשה מכסה כמעט את כל המקרים שבהם יבואנים משלמים תמלוגים. בישראל סובלים מהבעיה הזו יבואנים גדולים כקטנים, לרבות במותגים ידועים.
 
בדרך כלל, בעל הזכויות בחו"ל אינו דורש מהיבואן הישראלי לשלם תמלוגים כתנאי לרכישת המוצרים מהיצרן בסין, והוא מעניק לו חופש פעולה רחב בעניין זה. דרישת התמלוגים קמה רק כחלק ממכירת הסחורה בישראל. מקרה זה אינו חלק מערך הטובין לפי ההסכם הבינלאומי, אך נכלל בערכה לפי החוק הישראלי. ועדת הכספים של הכנסת, כשאישרה את תיקון החוק, לא הייתה מודעת להבדל המשמעותי שבין שני הנוסחים, גם לא לאחר שתשומת לבה הופנתה לכך, שכן הוסבר שם שהתיקון בלשון החוק חל בעקבות השמטה בטעות של כמה מלים. למותר לציין, כי דברים אלו אינם מדויקים כלל ועיקר. התוצאה היא שמדינת ישראל נמצאת בהפרה של ההסכמים הבינלאומיים.
 
בזמן האחרון ארגון המכס העולמי יושב על המדוכה ומתכנן רוויזיה בענייני התמלוגים, באופן שיבהיר אילו תמלוגים נכללים בערך הסחורה המיובאת לצורכי מסי יבוא, ואילו תמלוגים אינם חייבים בכך. יש להניח, כי בדומה למצב הקיים היום בהתאם להנחיות וההסברים של ארגון המכס העולמי, גם לאחר הרוויזיה יוותרו מקרים רבים שבהם אין להוסיף את התמלוגים לערך הסחורה המיובאת.
 
עדות טובה לכך הינם הכללים המנחים שהוציאה הקהילייה האירופית בעניין זה, ולפיהם רק כאשר בעל הזכויות מפעיל פיקוח הדוק על היצרן, יכללו התמלוגים בערך הטובין, גם אם תשלום התמלוגים אינו מהווה תנאי מפורש למכירתם ליצוא. ואולם, כאשר אין פיקוח מצד בעל הזכויות או שרמת הפיקוח נועדה אך ורק להבטיח את איכות המוצרים המיוצרים ע"י היצרן תחת המותג, אין מקום לכלול את התמלוגים בערך הטובין.
 
ככל הידוע, אין רשות המכס מסכימה גם לעמדה זאת, תוך שהיא מסתמכת, בין היתר, על דברים שונים שנאמרו בדיונים אותם היא מסרבת לחשוף.
 
אין ספק כי המצב דורש התארגנות ופעולה מצד גורמי הסחר הרלבנטיים, שכן העניין נוגע לחברות מובילות במשק, העוסקות ביבוא מוצרי הלבשה והנעלה מהמובילים באופנה. נציין, כי בימים אלו דן איגוד לשכת המסחר בדרכי הפעולה הנחוצות לשינוי עמדת רשות המכס בישראל והתאמתה להסכמים הבינלאומיים, והח"מ נטל חלק בדיון שנערך בעניין זה.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il