לא יוחזר בלו ששולם בגין חוב אבוד

הבלו הינו מס עקיף המוטל על יצרני הדלק. אירוע המס הינו חד פעמי כאשר מתבצעת הוצאת דלק ממקום הייצור/אתר האחסון, לשימוש בישראל. החיוב במס הבלו אינו מותנה בקיום עסקה או בקבלת תמורה בגינה או בכך שנצמח רווח ליצרן, דהיינו, מקום בו הצרכן לא עמד בתשלומים שנקבעו בעסקה והתמורה הפכה לחוב אבוד, על יצרן הדלק לשלם את מס הבלו בגין העסקה.

בסקירה זו נתאר את ערעורן של שלוש חברות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז אשר חייב אותן בתשלום מס בלו וזאת בגין חוב אבוד.

החברות המערערות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, חברות העוסקות בשיווק דלק בישראל "מושכות" דלק ממתקן הניפוק, הן משלמות במסגרת 10 ימים הבאים את תשלום הבלו הנדרש וזאת בהתאם לכמות הדלק שנמשכה. כאשר הצרכן הפרטי רוכש דלק בתחנות, מס הבלו ששילמו המערערות מגולם בתשלום. הצרכן התעשייתי רוכש את הדלק מחוץ לתחנות ובתנאים עסקיים אחרים משל הצרכן הפרטי, כך בין היתר נהנה הצרכן התעשייתי מתנאי אשראי (משך הזמן מרכישת הדלק ועד לתשלום בפועל) ארוכים (שוטף +90).

עסקאות האשראי עם הצרכנים התעשייתיים כאמור, מסתיימות לא פעם בכך שהצרכנים אינם עומדים בתשלומים בהתאם לתנאי העסקה. ואולם, הואיל והחברות שילמו את הבלו עוד במשיכת הדלק, והרבה לפני ביצוע העסקה, הרי שאותן חברות חויבו במס בגין הדלק שנמכר לצרכנים, אך מעולם לא קיבלו תמורה בפועל.

החברות המערערות טענו כי בחוק הבלו חל חסר בעניין חובות אבודים, המחייב השלמה. בהעדר הוראה מפורשת השוללת את השבת כספי מס הבלו במקרה של חובות אבודים, טענו החברות כי חלה על בית המשפט החובה להשלים את החסר בהתאם למהותו ותכליתו של מס הבלו. בנוסף, אם מוגדר מס הבלו, כמס אשר "מגולגל" על הצרכנים, היינו מגולם במחיר לצרכן, על הצרכנים לשאת בתשלום המס ולא המערערות.

המדינה - רשות המסים  -  טענה כי על אף שמס הבלו מושת בסופו של דבר על הצרכן, הרי שאין הדבר מייתר את חבותם של החברות  לשאת בנטל המס על פי חוק לאחר הוצאות הדלק ממקום הייצור, ללא קשר לתמורה שנתקבלה. החוק אינו שותק, אלא החוק נועד למסות את השימוש בדלק בישראל ולחייב את היצרנים במס בלו במועד הוצאת הדלק לצריכה בלא כל תלות וקשר לקבלת תמורה בגין אלו.

לטענת רשות המסים,  גם במקרה שבית המשפט יכריע כי החוק שותק, יש לפרש את החוק בצורה של "הסדר שלילי", היינו חוב אבוד לא הוכנס לחוק באופן מודע. רשות המסים הסבירה כי במקום שבו ראה המחוקק שיש להשיב את המס, עשה כן, פטור ממס או הקלה ממס מחייבים הוראה מפורשת, שבמקרה שלפנינו אינה קיימת, מה עוד שהחברות המערערות ניסו במרוצת השנים לא פעם לקדם תיקון לחוק בנושא השבת מס הבלו בגין חובות אבודים, אך כשלו בנסיונן זה.

פסק דינו של בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט לא הכיר בחוק כ"שותק" בעניין חוב אבוד, שכן תכליתו של חוק הבלו, מעבר לתכליתו הפיסקלית, הינה במיסוי העלויות השליליות הנוצרות כתוצאה משימוש בדלק. בית המשפט הסביר כי הבלו הינו מס ירוק, אשר פועל בשני ערוצים - האחד, צימצום השימוש במוצר, והשני - גילום במחיר המוצר את עלות הנזק למשק. בהתאם לכך דחה בית המשפט את עתירתן של החברות להשבת הבלו ששילמו בגין דלק שתמורתו לא נתקבלה אצלן והיתה לחוב אבוד. 

עא 4239/15  דור אלון אנרגיה ישראל 1998 בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המיסים. פסק דין מיום 2.1.17. בפני כב' השופטים רובינשטיין, סולברג וברון.