ועדת הכספים מבקשת משר האוצר לכבד אותה

בעבר כתבנו כאן על רפורמות המיסוי העקיף שמשרד האוצר ביקש לקדם. כזכור, מדובר בשלושה עניינים שונים. מס קנייה על כלים חד פעמיים מפלסטיק, מס קנייה על משקאות ממותקים, ומס קנייה ובלו על שמנים וממסים.

המיסים הללו – מס קנייה [כמו כן מכס] – מוטלים באמצעות צווים ששר האוצר חותם עליהם ומפרסם אותם ברשומות. לעיתים כניסתו לתוקף של הצו המטיל את המס נעשית מיידית עם הפרסום, ולפעמים הכניסה לתוקף נעשית במועד מאוחר יותר. בעניין הכלים החד פעמיים, הכניסה לתוקף התבצעה פחות משבועיים לאחר הפרסום, בעוד שבעניין המשקאות המתוקים הכניסה לתוקף שנקבעה בצו חלה חודשיים ימים לאחר הפרסום ובעניין השמנים והממסים הכניסה לתקוף נקבעה בצו כחודש לאחר מועד הפרסום.

מדוע חשוב לנו לספר לכם על  כך? משום שבמקרים הללו היינו עדים ועודנו לעדים להתגוששות בין הכנסת – וליתר דיוק בין ועדת הכספים של הכנסת – לבין שר האוצר על ההליך הנאות להטלת מס הקנייה.

ההליך שנקט בו שר האוצר הינו חוקי. בזה אין כל ספק. סעיף 2 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט-1949 קובע כי ״הוראה בצו לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה מוגדל מס או מוטל מס על סחורה שהיתה פטורה ממנו, תקפה יפקע בתום חודשיים מיום פרסומו של הצו ברשומות, אם לא אושרה או לא בוטלה אותה הוראה על ידי החלטה של הכנסת לפני תום החודשיים, ובלבד שהזמן שבין כנסי הכנסת לא יבוא במניין״. כלומר, אין מניעה שהצו ייכנס לתוקף באופן מיידי עם פרסומו, והדיון בוועדת הכספים ייעשה בדיעבד. הוועדה תהיה רשאית לבטל את הצו, ואפילו באופן רטרואקטיבי, קבע בעבר בית המשפט העליון באחד המקרים. הבעיה בהליך הזה שהוא מאד חריג. ראשית, הוא חריג להוראה הכללית הקבועה בסעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה, שדורשת אישור מראש על הטלת המס. הדברים ברורים ביותר: ״מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מוועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש״. וכבר נקבע בפסיקה שיש לפרש את החריגים להוראות הללו באופן מצומצם.

הסיבה העיקרית שמשרד האוצר מבקש להחיל באופן מיידי את המיסים העקיפים הוא החשש מצבירת מלאים בתקופת הביניים ממועד פרסום הצו ועד כניסתו לתוקף -אם תיקבע כניסה לתוקף מאוחרת. זאת בדיוק הייתה הטענה של משרד האוצר בנוגע למס הקנייה על הכלים החד פעמיים. ואולם, מעבר לעצם העובדה שהאישור הבדיעבדי של הכנסת הינו הליך חריג, הרי שהוא גם לא מאפשר לוועדת הכספים לקיים דיון ופיקוח מסודר, ולייצר שינויים ותיקונים, כאשר המס כבר הוטל, והנישומים משלמים אותו.

על כך בדיוק נכתבה ביקורת חריפה על ידי היועצת המשפטית של הכנסת עו״ד שגית אפיק, כאשר הובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת הצו המטיל מס קנייה על כלים חד פעמיים. ״אי קביעת מועד מאוחר יותר לצווים ומתן אפשרות לוועדת הכספים לקיים דיון טרם הוחלו הוראות הצווים, יש בה משום פגיעה של ממש וכרסום ביכולת הפיקוח של הכנסת בכלל, ושל ועדת הכספים בפרט בנושא זה. מן הראוי היה לכל הפחות לאפשר לוועדה לקיים דיון ולימוד הנושא בטרם המס הוחל והוטל בפועל״, כתבה היועצת המשפטית. והיא הוסיפה וכתבה: ״מועד פרסום הצו והחלתו המיידית נעשו בתקופה עמוסה במיוחד של הכנסת וועדת הכספים בפרט, לנוכח דיוניה האינטנסיביים ביחס לתקציב ולחוקי ההסדרים. נראה שגם לנוכח כיבוד עבודתה של הכנסת ראוי היה לאפשר את קיום הדיון בכנסת בטרם החלת הצווים ולא בדיעבד״.

הדיון שהתקיים בפועל הוכיח כי דבריה של היועצת המשפטית היה נכונים ומוצדקים. ועדת הכספים קיימה שלושה דיונים בעניין זה, ובמהלכם שונה הצו, והופחת מס הקנייה של כוסות נייר ונקבע מנגנון פטור לכלים רב פעמיים בעובי דק. אלא שהתיקונים הללו לא הוחלו רטרואקטיבית והתקבל מצב שבתקופת הביניים ממועד פרסום הצו ועד לתיקונו שילמו עוסקים רבים מיסים מיותרים לגמרי. אילו המהלך היה מתון יותר – כי אז לא הייתה נגרמת פגיעה זאת.

משרד האוצר הפנים את הביקורת, וביחס למיסוי הממסים והשמנים- נדחה בחודש מועד הכניסה לתוקף של הצו על מנת לאפשר דיון מסודר בוועדת הכספים. ואולם, בנושא אחר – מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות – שוב נקבע צו עם כניסה מיידית לתוקף ומעניין לראות מה יהיה לוועדת הכספים לומר בעניין הזה.

גילוי נאות: הכותב מייצג יבואנים ועוסקים בענייני מיסוי עקיף, לרבות בענייני כלים חד פעמיים, שמנים וממסים, משקאות מתוקים וסיגריות אלקטרוניות.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא״ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.