אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
במסיבת עתונאים שנערכה אתמול בנמל אשדוד, לסכום פעילות הנמל בשנת 2002, מסר מר שאול רותם סקירה נרחבת על פעילות הנמל בשנת 2002 ועל יעדיו בעתיד. במסיבת העתונאים נכחו מטעם הנהלת הנמל מר יגאל בן זיקרי - דובר הנמל, מר יוסי בסן - משנה למנהל הנמל, איציק בלומנטל - סגן לתחום מנהל, איציק דגן - רמ"ח כספים. לדברי מר רותם, המכהן מאז אוגוסט 2002 כמנהל נמל אשדוד, הרי שהיעדים המרכזיים שהוצבו בפני הנמל בשנת 2003 הם שניים:
- שינוע מטענים, ברמה שלא תיפול משנת 2002.
- המשך שיפור השירות ללקוח.
נתוני הסיכום של הנמל לשנת 2002 מראים כי היקף שינוע המטענים עלה בצורה משמעותית ביחס לשנה הקודמת.
|
בשנת 2001 עברו בנמל אשדוד 13.5 מיליון טון ובשנת 2002 עברו בנמל 14.7 מיליון טון, דהיינו עליה של 8.6%. למעט ירידה קטנה וזניחה במטען כללי (שינוע מטען כללי ירד ב- 1.5% ועמד בשנת 2002 על 2.616 מליון טון), ניתן לאמר כי היתה עליה בהובלת כל סוגי המטענים. |
 |
שינוע המכולות בנמל בשנת 2002 הראה גידול של 5.1% לעומת 2001 והגיע לכ- 399 אלף מכולות. הצפי לשנת 2003 עומד על 420-400 אלף מכולות. לדברי מר רותם, רשות הנמלים נקטה בתחזית אופטימית כלפי משרד האוצר, ובסה"כ הנמל עמד בכל הציפיות.
מר רותם הוסיף וציין כי ברבעון ה-4 של שנת 2002 וברבעון הראשון של שנת 2003, כתוצאה מהעליה המרשימה במטענים שעברו בנמל ולאור הצפי ב- 2003, נתקל הנמל בבעיה של חוסר כוח אדם, אשר מטופלת כיום בנסיון למצוא אנשים מתאימים שיצטרפו למצבת כוח האדם בנמל.
גם במספר אניות המטען, הפוקדות את נמל אשדוד, חלה עליה מ-2591 אניות בשנת 2001 ל-2741 אניות ב-2002, דהיינו עליה של 5.8%. מר רותם שב וציין כי הנמל מתמודד בהצלחה רבה עם המציאות הקיימת שמצד אחד יש גידול אבסולוטי במספר האניות הפוקדות את הנמל ויוצר עומס מבורך במחלקה הימית ואילו מצד שני, בגלל המיתון ובגלל תחרות הולכת וגוברת בסחר בחלקו המזרחי של הים התיכון הרי שהרבה לקוחות מעדיפים להעביר מטענים באניות קטנות יחסית, דבר הגורם ליותר אניות מטען לפקוד את הנמל בכדי לשנע את אותה כמות טונאז' של מטענים אך גם מאט את עבודת התפעול של הנמל כי האניות פחות מודרניות, ופחות "ידידודיות" מבחינת שינוע המטענים.
בהתייחסו לשינוע צובר בחופנים (בעיקר גרעינים) ציין מר רותם כי חלה עליה ב- 17.7% בשנת 2002 לעומת 2001 והגיע ל- 2.749 מיליון טון. נתון זה הושפע בעקרו כתוצאה מהתקלה שארעה בממגורות דגון, בנמל חיפה, והפחיתה באופן משמעותי את הטיפול בחיפה, ומצד שני גרמה לכך שהטיפול הועבר לנמל אשדוד.
מר רותם הדגיש את הנתונים הבאים : במטעני היבוא הכמות הכללית עלתה ב- 10.3% והסתכמה ב-9.242 מיליון טון. מטעני היצוא עלו ב- 5.1% והגיעו ל-5.193 מיליון טון. ממוצע שעת ההמתנה התפעולית לאניה ירד מ- 18.4 שעות בשנת 2001 ל- 12.2 שעות בשנת 2002. 50.6% מכלל המטענים בנמלי הים התיכון שונעו מנמל אשדוד בשנת 2002, בהשוואה ל- 50.9% בשנת 2001.
בהתייחסו לפקידת אניות הנוסעים ציין מר רותם כי בשנת 2001 פקדו את נמל אשדוד 90 אניות נוסעים עם 26 אלף נוסעים, רובם תיירים, לעומת שנת 2002 שבה פקדה רק אניה אחת עם 424 נוסעים את הנמל. מר רותם ציין כי הפיחות במספר אניות הנוסעים כלל אינו קשור להחלטת רשות הנמלים להפנות אניות נוסעים למטרת איסוף והחזרת נוסעים ישראלים לנמל חיפה, ששם נבנה במקור נמל נוסעים עם טרמינל מתאים, אלא בשל הפגיעה הקשה שפקדה את ענף התיירות בשל המצב הבטחוני.
בהתייחסו לשינוע פרי ההדר ציין מר רותם כי קרוב ל- 90% מפרי ההדר של ישראל משונע דרך נמל אשדוד. בשנת 2001 עברו דרך הנמל כ-93.000 טון פרי הדר לעומת כ-58.000 טון בשנת 2002, ירידה של 37.7%, המשקפת את הביקוש לשוק הפירות בעולם, בנוסף לתחרות הקשה שיש לישראל מצד מרוקו וספרד. מעבר לכך, חלק מפרי ההדר משונע במכולות.
להלן נתונים לגבי שנת 2003:
נמל אשדוד פועל עפ"י חוק רשות הנמלים שלפיו כל נמל צריך לשאת עצמו מבחינת הכנסות והוצאות. בשנת 2002 הנמל עמד ביעדי התקציב, ולגבי תקציב 2003 הרי שתקציב ההכנסות החזוי של הנמל יעמוד על 846.5 מליון ₪ לעומת ההוצאות הצפויות המוערכות בכ-826 מליון ₪. יש סבירות גבוהה מאד לעמוד ביעדי התקציב. לעומת זאת ציין מר רותם כי בתקציב ההוצאות גם סעיף הפחת על הציוד וגם סעיף כוח האדם הינם סעיפים רבי משמעות שאינם מאפשרים "גמישות" יותר מדי גדולה בשליטה על סעיף ההוצאות בתקציב. עוד נמסר כי התחזית לשנת 2003 מדברת על היקף שינוע של 14.6 מליון טון וצפי של 2840 אניות מטען.
לגבי תקציב הפיתוח של הנמל לשנת 2003 ציין מר רותם כי הוא עומד על 20 מליון ₪ וזה מתווסף ל- 80 מיליון ₪ שמקורם ברשות הנמלים שמטרתם לבצע רה-ארגון ושדרוג הנושא של שינוע גרעינים, שיאפשר הסטת חלק מיבוא הגרעינים לנמל אשדוד בכדי לתת מענה לצרכים של יבואנים בדרום. הכוונה לנסות ולהשתמש במסוע הפחם לטובת שינוע הגרעינים (כיום מסוע הפחם כמעט מחוסר עבודה).
בנית נמל היובל:
בחדשים האחרונים נמצא הנושא בתנופה משמעותית מבחינת קבלת היתרי בניה ואישורים, לצורך בנית נמל היובל ולצורך פיתוח הנמל. זאת כתוצאה של מטה נמל אשדוד תוך תיאום עם רשות הנמלים. כן עומדת להתחיל סלילת כבישי היציאה והכניסה לעיר אשדוד, ובנית שער הכניסה החדש לנמל. צוות חשיבה עובד כעת על תכנון עורף הנמל בשנים שיבואו.
בנוסף, עבודת הרציפים החדשים בפרויקט נמל היובל מתקדמת, ומצפים שבשנת 2004 יתחיל לפעול רציף המכולות (רציף 23). פרוייקט נמל היובל מתוקצב לשנת 2003 בכ-219 מליון ₪.
בטיחות בעבודה:
עבדות הנמל היא מורכבת ובעלת סיכונים. הנהלת הנמל מנסה למזער סיכונים בכדי למנוע פגיעה באדם ובמטענים. מר רותם מציין בסיפוק ירידה משמעותית בתאונות דרכים בנמל. בשנת 1997 קרו 79 תאונות דרכים בנמל ובשנת 2001 היו 38 תאונות לעומת שנת 2002 שבה שיעור התאונות עמד על 23. ישנה גם ירידה במספר הנפגעים כאשר בשנת 2001 היו 9 נפגעים ובשנת 2002 נפגעו 6 איש.
בנושא בטיחות בעבודה, מסר מר רותם כי המצב כיום עומד ברמה קבועה של נזק למטען ונזק גופני. לצורך זה נעשים הרבה מאמצים מטעם הנהלת הנמל – כנסים, חוברות הסברה והרבה תשומת לב. בינתיים אין לראות פריצת דרך.
היעדים ל-2-3 השנים הבאות (מעבר לפעילות השוטפת הכוללת את נמל היובל):
א. נמל אשדוד לקח על עצמו להריץ פיילוט רשותי של מערכת TOS – Terminal Opertating System – לשינוע מכולות, ניהול משק המכולות, תכנון המכולות ברמת האניה (במקום רב החובל של האניה). על ידי כך הנמל יוכל לתכנן את הערוגות על הרציפים.
ב. בנית השער החדש לנמל (מוטל על מנהלת פתוח הנמלים) השער מתוכנן ל- 32 מסלולי כניסה ויציאה. מאחר והשער מהווה כיום צואר בקבוק בכניסה וביציאה לנמל, ומאחר וכיום פוקדות את הנמל כ- 1000 משאיות ביום הרי שיש כאן חשיבות גבוהה ביותר. השער יפתור את צואר הבקבוק על ידי שימוש במערך וידאו משוכלל שיתן מענה לכל פעילויות הבקרה הכוללות זיהוי הנהג וזיהוי המטען ובנוסף שקילה אוטומטית. הצפי לפתיחתו של השער החדש הינו בסוף 2004.
ג. קליטת הרציפים החדשים עם ציוד של עשרות מנופים והרבה מאד כלים תפעוליים וכן אינטגרציה בין הרציפים הישנים לחדשים.
ד. שינויים במערך התנועה בנמל.
להלן תמונות הוספות שצולמו בתצפית ים בנמל אשדוד :
