קוצ'יק: "ההסכם בנמלים - הגזמה פרועה מצד המדינה"

הממונה לשעבר על השכר באוצר מבקר את ההחלטה לשלם 100 אלף שקל לכל עובד בנמלים בצירוף העלאת השכר ב-17% ועוד תוספת של 16% לפנסיה. לדבריו, המדינה התנהגה כמי שמוכנה לספוג הכל

"המדינה שילמה מחיר גבוה מדי עבור שינוי מבני בנמלי הים. והרי לא מדובר בהפרטה, אלא בסך הכל בהפיכת הנמלים לחברות ממשלתיות ופיצולם זה מזה". כך אומר יוסי קוצ'יק, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה וכממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. כיום קוצ'יק מכהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת כוח האדם מנפאואר-ישראל, והוא הבעלים של חברה לייעוץ בתחום שינויים ארגוניים והפרטות.

"הסכמת המדינה לתשלום של 100 אלף שקל לכל עובד בנמלים בצירוף העלאת שכר העובדים ב-17% ועוד תוספת של 16% לפנסיה, במטרה להסיר את התנגדות העובדים לרפורמה בנמלים, היא הגזמה פרועה מצד המדינה. המדינה, בצעד חסר תקדים, התנהגה כמי שמוכנה לספוג הכל, ובלבד שיירשם לזכותה כי היא העבירה את השינוי המבני בנמלים", אומר קוצ'יק.

לשר האוצר בנימין נתניהו היה חשוב מאוד ליישם רפורמה הכרחית ליצירת תחרות בין הנמלים השונים.

המדינה שילמה עכשיו מחיר גבוה לעובדי הנמלים, שאינו מוצדק, בתמורה למהלך מוגבל. כבר עדיף היה להסתפק במהלך עוד יותר קטן, של תאגוד הנמלים, בלי לשלם מחיר כזה. המטרה החשובה של יצירת תחרות אמיתית בין נמלי חיפה ואשדוד ממילא לא תושג כעת, אלא רק בעוד כמה שנים, כאשר ייבנה נמל הכרמל בחיפה. אני חושש כי המחיר ששולם לעובדי הנמלים תמורת השינוי המבני לו הסכימו, יקרין על השינויים שהמדינה תרצה לבצע בעתיד במגזר הציבורי. שום קבוצת עובדים לא תסכים לקבל פחות מהרף המופרז שנקבע בנמלים. והרי אנו בפתחו של משא ומתן על פיצול ו/או הפרטה של בתי הזיקוק, הפרטת בנק לאומי והתעשייה הצבאית, הכנסת יצרני חשמל נוספים ומשק המים. גם ועד עובדי רשות הדואר, הנמצא כעת במו"מ עם המדינה על הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית, לומד היטב את הסכם הנמלים וכנראה שלא יסכים לפחות.

אתה מותח ביקורת על ההסכם בנמלים, אך בעצמך היית שותף, כיועץ חיצוני, לחתימת הסכם ההפרטה של בנק דיסקונט הנחשב לחסר תקדים בנדיבותו בענף הבנקאות.

נכון שעובדי דיסקונט יצאו מרוצים מההסכם. מאושרים אפילו. כשבאתי לנשף שהם ערכו לפני שבועיים, התקבלתי בחיבוקים ונשיקות. אנו אוהב שהעובדים מרגישים כי ניצחו אותי. יחד עם זאת, כדאי שלא להסתנוור מהמספר 250 מיליון שקל, שהוא הסכום הכולל של המענק שישולם לעובדי דיסקונט ובנק מרכנתיל שהוא לכאורה מנקר עיניים. עובדי דיסקונט השיגו פחות מכפי שנדמה.

זה לא רק 250 מיליון השקלים. הם השיגו גם שמירה על הסכם השכר הקיים למשך חמש שנים ואם הבנק ירצה בעתיד למכור את השלוחה הרווחית בניו יורק, הם רואים עצמם זכאים לתבוע עבור זה תוספת שכר.

התביעות שהוועד בראשות ריקי בכר הציג בתחילת המו"מ היו גבוהות בהרבה לעומת ה-250 מיליון שקל שהעובדים קיבלו. הוועד דרש שחוקת העבודה הקיימת בבנק והכוללת את זכויות העובדים תישמר ל-10 שנים הבאות - אך הוסכם על חמש שנים בלבד. והעיקר: הם ויתרו על זכותם לרכוש 10% ממניות בנק דיסקונט בהנחה של 25%, לרבות הלוואה נוחה לצורך לרכישת המניות, וגם על בונוס בגובה משכורת חודשית אחת עבור הרווח שהשיג הבנק ב-2004. הוויתורים הללו שווים 180 מיליון שקל. הוסף לכך את העובדה שמתוך 250 מיליון שקל, 50 מיליון שקל ישולמו לעובדים רק בעוד שלוש שנים. לכן, האמת שלא פורסמה היא כי עובדי דיסקונט קיבלו לרגל הפרטת הבנק לא יותר ממענק של משכורת אחת. לא 5-4 משכורות כפי שחושבים.

בדיסקונט הגענו למצב שבו כל צד ניצח. לעובדים היה חשוב לזכות בביטחון תעסוקתי ולקבל עוד משכורת אחת, ולמדינה היה חיוני שלא לחרוג מכללי ההפרטה. אגב, בשלב מסוים, כשוועד העובדים יצא בהצהרות של ניצחון, פקידי האוצר רצו לצאת בהצהרה נגדית. אמרתי להם שלא יעשו זאת, כי עדיף לשתוק ולתת לעובדים את התחושה שהם ניצחו.

נראה שצדקתי. תראה איזו אנרגיה עובדים דיסקונט מקרינים עכשיו. הם משתפים פעולה בשמחה עם הבעלים החדשים ורוצים להטיס את הבנק לתוצאות טובות יותר.

אתה עומד בראש אחת משתי חברות כוח האדם הקבלניות הגדולות ביותר. הענף שבו היא פועלת סובל מהיעדר אכיפה של שכר המינימום וחוקי מגן אחרים יותר מכל מגזר אחר במשק.

אי אפשר להתכחש לבעיה. דיברתי על כך לאחרונה עם יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ וקבענו שניפגש, יחד עם ראשי חברות כוח אדם נוספות, כדי לסכם על שיתוף פעולה עם ההסתדרות במאמץ להקטין את ממדי ההתחמקות מאכיפת החוק מצד חברות לא אחראיות.

עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם נמצאים בעמדת חולשה. הם אינם יכולים להיאבק כדי להבטיח שהמעסיק לא יפגע בזכויותיהם. קשה במיוחד מצבם של העובדים הבלתי מקצועיים או של העובדים במקצועות שאינם נדרשים במיוחד במשק. ביולי האחרון חתמו החברות הגדולות לכוח אדם על הסכם קיבוצי עם שתי ההסתדרויות - הכללית והלאומית - המשפר את זכויות העובדים הללו בתחומי השכר, התנאים הסוציאליים וזכויות הפנסיה. אך גם ההסכם הזה לא ממש נאכף, למרות ששר התמ"ת הוציא לו צו הרחבה, המחייב כל מעסיק בענף כוח האדם הקבלני לקיים אותו במלואו.