צוק: ההבטחות הופרו, ההסכמים נשכחו

לנשיא לשכת הספנות ראיית מצב נכוחה שיכולה לקלקל להנהלות הנמלים את היום: השקט התעשייתי לחמש שנים נשכח, החלומות בדבר תחרות בינלאומית יכולים להיגנז, והרפורמה בתעריפים היא חלום רחוק


00:00 ,24.05.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

לנשיא לשכת הספנות ראיית מצב נכוחה שיכולה לקלקל להנהלות הנמלים את היום: השקט התעשייתי לחמש שנים נשכח, החלומות בדבר תחרות בינלאומית יכולים להיגנז, והרפורמה בתעריפים היא חלום רחוק
 
ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות, דיבר אתמול בכנס המשתמשים בהובלה הימית בעיקר על הרפורמה והמצב הנוכחי השורר בנמלים. צוק ציין כי את הרפורמה צריך לבדוק מול מה שהובטח על ידי יזמיה ואלו שהובילו אותה ולא על סמך הצהרות הנהלות הנמלים של היום.
 
"ההנהלות הקיימות אינן אחראיות להצלחה או הכישלון של הרפורמה מאחר והן לא היו שותפות ליוזמה ולמשא ומתן. אחריותן הינה למה שקורה בנמלים כאן ,עכשיו ומחר ואלו מהן שניסו לנכס הרפורמה כחלק מההצלחות שלהן שלא ילינו שמתגוללים עליהן כשההצלחות אינן תמיד בנמצא".
 
צוק אמר כי אומנם אין שביתות בנמלים אבל שיבושים קיימים, והשקט התעשייתי לחמש שנים נשכח ולא קיים. "מעבר לרצונן הטוב של ההנהלות והשוני שבין שני הנמלים הרי שבשני הנמלים אנו רואים את כל תחלואי העבר".
 
צוק ציין את חסרונות הנמלים כפי שהם בולטים לעיניו: בחיפה- מחסור ברציפים ובשטחי אחסנה ובאשדוד מחסור חמור בכוח אדם ובציוד עם תפוקות נמוכות בעליל כמעט בכל המגזרים.

פיתוח מואץ של הנמלים ברמות של 30-40% עודף היצע לסחר הישראלי עם אפשרות להשתמש בעודפי ההיצע הקטנים שייווצרו לטובת שירותים בעיקר יבשתיים לירדן, עיראק וארצות מזרח תיכוניות אחרות בבוא העת.
 
"כל החלומות והאמירות להתחרות בג'ויה טאורו , דמייטה, פורט סעיד ,מלטה ואחרים מוטב להן שתיגנזנה עד אשר אנחנו, הלקוחות 'השבויים' של הנמלים, נקבל השירותים הנדרשים לנו ובעלויות סבירות. כל מי שטוען שהאחד תלוי במשנהו טועה ומטעה.
 
גם הרדיפה אחר אוניות "גדולות " וקווים "מפורסמים " כדאי שתיפסק לאלתר. יעילותה של אוניה גדולה לתפעול הנמל הינה אך ורק כאשר כול מטענה משונע באותו נמל ומיועד לישראל וממנה (או לפחות מרביתו) .
אם כתוצאה מכך צריך לשטען כאן כמות סבירה של מטענים אפשר לחיות עם זה.
 
צוק טען בנאומו כי הרגולטורים אינם מתפקדים ולמעשה אינם קיימים, "המטלה כולה הוטלה על רשות הספנות והנמלים שעושה כמיטב יכולתה אבל ביכולת מוגבלת".
 
צוק תהה מדוע הנמלים צריכים בכלל לפתח ולהשקיע, כי ממילא ללקוחות אין אלטרנטיבה ממשית. "במקום המונופול אליו היינו רגילים ואותו רצו להעלים ולשנות באמצעות הרפורמה מתפתח לנגד עינינו דואופול לא פחות חזק עם אותם סממני התנהגות ממש - כל זאת מבלי שהרגולטור מתערב וסיבותיו עמו.
 
הרשות מנועה לדבריה להתערב באיכות השרות שהנמל נותן מאחר ואסור לה לדברי מנהליה להתערב בשיקולים עסקיים של מנהלי חברת הנמל.
 
נושא הנתבים למשל שלפי הרפורמה כפופים לרגולאטור ומעשית כפופים עדיין לחברות הנמל.
 
צוק שיבח את יוזמת הרפורמה אך טען כי היא נכשלה לנוכח הוויתורים הרבים והעקרוניים של יוזמיה. הוא הוסיף כי "מחדל המחדלים של רשות הנמלים ומשרדי הממשלה השונים בתקופה של פרה רפורמה היתה תת פיתוח של הנמלים".
 
על מנת שיהיה מצב ראוי לתחרות, הוסיף צוק, "בשני הנמלים צריך להיות כמעט עודף של פי שניים אמצעי ייצור מהדרוש להם בממוצע".
 
על השינוי במבנה הרפורמה אמר צוק כי זהו נדבך חשוב ברפורמה כולה, אבל היום מסתבר שכל אחד מהנמלים רואה רפורמה אחרת בתעריפים מבחינתו ואין כאן מכנה משותף. "כל מי שמשתעשע ברעיון של תעריף מופחת, למגזר מסוים, בכל דרך שהיא, חייב לקחת בחשבון שבסופו של דבר או יבואן, או יצואן אחר יישא בעלות הנוספת".