רומן סיני – כיצד הסינים יעצבו מחדש את המזרח התיכון

רב חובל יגאל מאור חקר במשך שלוש השנים האחרונות את דרכי הפעולה של הסינים ברחבי העולם, וגילה את תלותם בייבוא הימי. לאחרונה הוא חלק את מסקנות מחקרו העצמאי לגבי דרך פעולתם באזורנו


13:47 ,25.12.2016 מאת: מערכת פורט2פורט

את העובדה שהרפובליקה העממית של סין היא מעצמת-על עוד לא כולם הפנימו. אולי שמעו, אולי הבינו, אבל עוד לא ספגו את ההבנה הזאת ברובד העמוק והמוחשי שלה. כמו ההבנה, למשל, שארה"ב היא היא מעצמת העל השולטת בעולם המערבי החופשי. אבל הסינים כבר כאן, אוספים כוח ועוצמה ומוציאים לפועל תכניות שיבצרו את מעמדם כמעצמת העל החדשה וכאומה שאי אפשר להתעלם מרצונותיה וצרכיה.

 

רב חובל יגאל מאור, אשר משמש גם כמנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, הוא איש ים ותיק ומנוסה. הסינים עוררו את סקרנותו כאשר החל מחדש העיסוק בתכניות לבניית קו רכבת שיחבר את אילת למרכז הארץ - תכניות שנמצאות כבר בשלבי תכנון. אבל העניין המובהק של הסינים בנושא הרכבת לאילת - אותו הם כינו בינם לבין עצמם פרויקט Red-Med - משך את תשומת לבו, והוא החל למעשה בפרויקט עצמאי משלו שכל כולו ניסיון לחדור ולהבין את הראש הסיני, את מטרותיו, צרכיו ושאיפותיו. נושא זה - אותו חוקר מאור בשלוש השנים האחרונות - הוצג כהרצאה המרכזית בפני אורחי כנס יום הספנות הישראלי שהתקיים לאחרונה בחיפה תחת הכותרת  "רומן סיני".

 

נקודת ההנחה המרכזית שהובילה את מאור במחקרו העצמאי הייתה העובדה המדהימה שאינה מוכרת לרבים וטובים: סין דווקא מייבאת אליה הרבה יותר מאשר היא מייצאת. שימו לב: היבוא אל סין גדול פי חמישה מהיצוא שלה. מתברר כי המדינה, שנחשבת בעיני רבים כיצואנית מספר אחת בעולם עם מוצרי "מייד אין צ'יינה", דווקא מפתחת תלות בחומרי גלם, אנרגיה ומזון שמגיעים מחוצה לה. הסינים מייבאים עפרות ברזל, עפרות של מתכות אחרות, ואף פחם – 15% מהצריכה הסינית של פחם מיובא אליה בעיקר מאוסטרליה. הסינים מייבאים חומרי גלם לאנרגיה - דלק גולמי, גז טבעי, גפ"מ כאשר למעלה מ-50 אחוז מצריכת הדלק הגולמי של סין מגיעה מהמזרח התיכון, כנ"ל לגבי הגז הנוזלי. "יבוא הישרדותי", קורא לזה מאור, "הם ממש חייבים אותו". אך היבוא המפתיע ביותר של הסינים הוא יבוא של מזון.

 

מאור: "הנשיא הסיני קם כל בוקר וצריך להאכיל מיליארד וחצי סינים. זה כמויות אדירות של אוכל. הסינים מייבאים חיטה בעיקר מארה"ב, ואפילו מאוקראינה. 5% מהצריכה הסינית של החיטה מגיעה מאוקראינה".

 

כאשר מאור מציג את הנתונים הללו שחור על גבי לבן אפשר להבין את החשיבות שהסינים מייחסים לייבוא ומדוע נתיבי הסחר הימי עומדים בראש מעייניהם.

 

לצד הצורך ההכרחי הנ"ל, ההישרדותי, מאור מציין כי לסינים מוטיבציה נוספת בביסוס נתיבים ימיים ויבשתיים אל ומארצם, ומוטיבציה זו קשורה לעברה המפואר של האומה הסינית, ולתרבותה המתקדמת והמעודנת.

 

מאור: "הסינים של היום מעוניינים להטביע את חותמם ולהחזיר עטרה ליושנה. הם רוצים לפאר את תרבותם ככזו שאינה נחותה מתרבות המערב. אם לספרדים יש את קולומבוס אז לסינים יש את אדמירל ג'נג הה, שעדויות למסעותיו בעולם ניתן למצוא גם בים הסיני, האוקיינוס ההודי, מפרץ בנגל, הים הערבי, הים האדום ומזרח אפריקה, ואולי אף אמריקה וגרינלנד".

 

לקריאת הכתבה המלאה שהתפרסמה בגיליון דצמבר של מגזין PORT2PORT לחצו כאן