חוצה עולם

החשש ליציבות הפנימית במצרים בעקבות הפלת משטרו של הנשיא חוסני מובארכ, הסיט מחדש את אור הזרקורים לעבר תעלת סואץ, נתיב המים הבינלאומי החשוב הנמצא בשליטתה של המדינה. לתעלה, אשר נחנכה בשנת 1859 נודעת חשיבות רבה הן כמקור למטבע זר למצרים והן כנתיב מים המרכז כ-10% מתנועת הסחר הבינלאומית. על מנת ללמוד על חשיבותה של התעלה, יש לבחון את סיכום נתוני המעבר בה בשנת 2010 כפי שפורסמו רשמית על ידי רשות תעלת סואץ. בשנה שעברה חצו את תעלת סואץ בשני הכיוונים 17,994 אוניות, אשר נשאו מטען כולל של 389,846 מיליון טון, גידול של 4.4% במספר האוניות לעומת שנת 2009 בה עמד מספר האוניות אשר חצו את התעלה על 17,228 בלבד ו-15.2% בהיקף המטענים.

בשנת 2010 חצו את התעלה 3,350 מכליות נפט עם מטען כולל של 113.6 מיליון טון, 855 מכליות גז טבעי עם מטען של 91.4 מיליון טון, 6,853 אוניות מכולה אשר נשאו מטען כולל של 465.9 מיליון טון, 2,781 אוניות הובלה בצובר עם מטען כולל של 82.5 מיליון טון, 1,618 אוניות מטען כללי במטען כולל של 17.5 מיליון טון, 1,004 אוניות נושאות כלי רכב במשקל 86.5 מיליון טון, לצד מאה אוניות תיירים אשר משקלן הכולל 2.9 מיליון טון. במקביל, חצו את התעלה 935 כלי שיט צבאיים במשקל כולל של 6.5 מיליון טון, ביניהם חמישה כלי שיט של חיל הים הישראלי בכלל זה המשחתות אילת וחנית וצוללת גרעינית מסוג דולפין.

ההכנסות מדמי מעבר בשנת 2010 עמדו על 4,000,773,400 מיליארד דולר, גידול של 11.4% לעומת שנת 2009 בה נרשמה הכנסה של 4,000,289,600 מיליארד דולר בלבד. ברשות התעלה מגלים כי בשנת 2010 עברו בה 113 אוניות איראניות אשר נשאו משקל כולל של 2.5 מיליון טון, ולעומתן חצו את התעלה 15 אוניות נושאות דגל ישראל עם מטען כולל של 166 אלף טון, וזאת לעומת 26 אוניות ומטען של 490 אלף טון בשנת 2009. ברשות התעלה מייחסים את הירידה במספר האוניות מישראל לעובדה שרובן אינן מניפות את דגל המדינה על מנת שלא להיחשף לפעולות טרור ולפגיעה בעת עגינה בנמלים עוינים. בתעלת סואץ מדגישים, גם לאור המצב השלטוני החדש במצרים כי "על פי הסכם השלום בין מצרים לישראל יש להבטיח מעבר טבעי של אוניות סוחר וצבא מישראל בתעלת סואץ ובנמלי מצרים השונים".

דרך הנפט

מהפכת הלוטוס במצרים הביאה לדחיית ההודעה, לה מצפים בכל שנה במועד זה בחברות הספנות על גובה תעריפי המעבר בתעלה לשנה הקרובה. על פי ההערכות הרווחות, נוטה מועצת המנהלים של התעלה להותיר את תעריפי המעבר בתעלה על כנם, בכלל זה ההנחות המפליגות בשיעור של עד 35% למעבר מכליות גז ממדינות המפרץ, אשר מספרן זינק בשנה שעברה ב-62%. מספר חברות ספנות איימו עוד בשנה שעברה כי הותרת התעריפים על כנם תביא להחלטה גורפת להימנע מכניסה לתעלה.

במקביל, החלו מומחים בביצוע הערכות על השפעת סגירת תעלת סואץ על מחירי הנפט בשוק העולמי. בדין וחשבון מיוחד שנמסר לקונגרס האמריקאי נמסר כי כיום יש עודף ביכולת הבינלאומית להובלת נפט הנאמדת בארבעה עד חמישה מיליון חביות ביום, ולכן סגירה מיידית של התעלה או צינור הנפט SUMED הפועל במקביל אליה לא תורגש באופן מיידי. על פי הדין וחשבון, כיום עוברות בתעלה ובצינור הנפט המקביל 3.1 מיליון חביות נפט גולמי ומוצריו ביום, מתוכם שני מיליון חביות בתעלה עצמה, וזאת מתוך 45 מיליון חביות נפט המועברות בנתיבי מים בינלאומיים ברחבי העולם ביום. צינור הנפט SUMED משתרע לאורך של 322 קילומטר והוא מאפשר העברת הנפט מים סוף לאלכסנדריה.

לקונגרס האמריקאי נמסר כי, סגירת התעלה וצינור הנפט תביא בהכרח לתוספת מרחק עבור מכליות הנפט הנאמדת ב-9,565 קילומטר כדי להקיף את כף התקווה הטובה, דבר אשר משמעו הארכת מסע המכלית ב-12 יום בממוצע. אולם להערכת המומחים האמריקאים, לא צפויה השלכה של הדבר על מחירי הנפט בשוק העולמי. האנליסטים מאוחדים בדעה כי תעלת סואץ נחשבת לנכס לאומי במצרים ולכן תעשה ממשלה מצרית כל שביכולתה על מנת להשאיר את התעלה פתוחה וכי "רק תרחיש קיצוני יביא לסגירתה".

במצרים מכחישים מכל וכל את הידיעות לפיהן יחידות של הצי האמריקאי בכלל זה אנשי מרינס פרוסות בפריסת חירום באזור תעלת סואץ בעיקר בכניסות וביציאות ממנה. במצרים מתייחסים כ"פגיעה בריבונות" לידיעות לפיהן כוח מתוגבר של מרינס אמריקאים הוסט מאזור מצרי באב אלמנדב בואכה ים סוף שם משייטות אוניות הצי האמריקאי כחלק ממערך האבטחה נגד פעילות הפיראטים הסומלים לאבטח את תנועת הספנות בתעלה.