חברות הספנות: התיקון לחוק ההגבלים יפגע בענף

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לחוק ההגבלים עסקיים אתמול, תיקון אשר יכפיף את חברות הספנות לחוק. זאת במסגרת חוק ההסדרים שעליו דנים בימים אלו בוועדות הכנסת השונות.
 
כאמור, משרד האוצר והממונה על ההגבלים העסקיים ביקשו, באמצעות התיקון לחוק ההגבלים וכחלק מחוק ההסדרים, להכפיף את ענף הספנות לחוק ההגבלים ולמעשה לבטל פטור שאיפשר לחברות הספנות לתאם מחירים ונתחי שוק וכן לחתום על הסכמי שיתוף פעולה. בכך מקווים המחוקקים לצמצם ככל שניתן את התיאומים בין חברות הספנות בקווי סחר שונים בכל הקשור במחירים, בלוחות זמנים ובתדירויות הפלגה.
 
בהכירם בחשיבות שיתופי הפעולה התפעוליים בין חברות ספנות שהינם הסדרים מקובלים ורצויים בעולם כיוון שהם מאפשרים יעילות תפעולית, הוזלת מחירים, היצע רחב של יעדים בהובלה ישירה והגעה ליעדים רחוקים ובמיוחד לשווקים קטנים (כגון ישראל), ביקשו האוצר והממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, לנסח פטור סוג להסדרים אלה אשר ינוסח בתוך שנתיים מיום אישור החוק על ידי הממונה ובהליך ללא ביקורת ציבורית ראויה שכן לא יהיה צורך לקבל את אישור המחוקק לפטור הסוג.
 
מנגד, חברות הספנות טענו בתוקף שהתיקון בחוק ההגבלים צפוי לפגוע בענף הספנות ועשוי להטיל ספק בכדאיות הכלכלית של חברות ספנות זרות לפעול בישראל. בישראל, 99% מכמות המטענים לישראל וממנה עוברים דרך הים. כיום, פוקדות את נמלי ישראל, מלבד צים, 14 חברות זרות. כ- 80% ממטעניהן לישראל וממנה, הם בהסדרי שיתוף פעולה.
 
מקורות בענף מסרו כי, נכון להיום, מתחרות בנתיב אגן הים התיכון - צפון אמריקה 14 חברות ספנות הפוקדות את ישראל, 6 מהן עושות זאת בשיתוף פעולה. בנתיב אגן הים התיכון - המזרח הרחוק ישנן 13 חברות מתחרות זו בזו, 8 בשיתוף פעולה, ובנתיב אגן הים התיכון - צפון אירופה מתחרות 6 חברות ספנות, שתיים מהן בשיתוף פעולה.
 
נציין כי חברות הספנות, בטיעוניהן בפני ועדת הכספים, לא הביעו התנגדות לנושא תיאום המחירים, בפרט כשהנושא זכה לחקיקה גם באירופה. יחד עם זאת, נציגי המגזר טענו בפני המחוקקים כי עליהם לתקוף את הסוגיה באמצעות חקיקה ראשית ולא בהליך של פטור סוג וזאת מאופיו הבעייתי של פטור הסוג בישראל.
 
עוד מסרו מקורות יודעי דבר כי, הפעילות בענף הספנות מאופיינת בהשקעות עצומות שיכולות להחזיר עצמן רק בשיתופי פעולה ארוכים לאורך זמן, לשם כך נדרשת ודאות. אלא שפטור הסוג הוא ארעי ובלתי יציב: הוא ניתן לתקופה של חמש שנים לכל היותר, יכול לעבור שינויים מהירים ללא חקיקה ולמעשה מעניק לממונה על הגבלים עסקיים את היכולת, באישור שר, לבצע שינויים כראות עיניה. מעבר לכך, רשות ההגבלים איננה ערוכה לטפל במהירות בשיתופי הפעולה הייחודיים בענף הספנות והתוצאה תהיה נזק לשירותי הספנות לישראל וממנה.
 
לטענת נציגי הספנות שנכחו בדיוני ועדת הכספים, לתיקון בחוק ההגבלים אין שום השפעה על התקציב ולכן קראו להוציא הטיפול מחוק ההסדרים, כפי שלטענתם נהוג במרבית מדינות בעולם. לטענת נציגי הספנות, עו"ד אשר גושן נציג הממונה על ההגבלים הודה בפני חברי הכנסת במהלך הדיון שעדיין לא ידוע כיצד ייראה פטור הסוג ושעדיין נדרשת בדיקה ולכן, הביעו נציגי המגזר פליאה על מה שהוגדר על ידם כ"החלטה פזיזה" שהיא בעלת השפעה על 99% מהסחר הישראלי.
 
בהקשר זה נציין כי, בחברת הספנות מארסק ביקשו הבוקר להבהיר את הידיעות שפורסמו בכלי התקשורת השונים וציינו מפורשות כי ללא שום קשר לתוצאותיו של הדיון לגבי תיקון לחוק ההגבלים העסקים, אין בכוונת מארסק, וגם לא יהיה בכוונת מארסק, להפסיק ולשרת "שוק אסטרטגי וחשוב כמו השוק הישראלי".
 
מנכ"ל מארסק ישראל, סטיב פלדר, ציין באוזני מערכת PORT2PORT: "בשנתיים האחרונות הוסיפה מארסק שלושה שירותים ישירים לישראל וממנה והסחר הישראלי תופס נתח חשוב בפעילות החברה באזור המזרח התיכון ובכוונתנו להמשיך להשקיע בפתרונות רחבי היקף לשירות קהל הלקוחות הישראלי ולהמשיך במחויבתנו ללקוח הישראלי, לשוק הישראלי ולצמיחתו".
 
ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות, אמר ל- PORT2PORT: "אנחנו חושבים שההחלטה נעשתה בחיפזון רב ובלי מהות של הנושא. באוצר וברשות ההגבלים העסקיים יצאו בהודעה גורפת בלי שידעו להגדיר מה בדיוק הם רוצים".
 
לדברי צוק, בישראל רוצים לעשות מנגנון חוקי שלא נעשה ברוב ארצות העולם ויכול להיות שיהיו השלכות כבדות עקב כך. ישראל היא מדינה עם נתח קטן בפעילות הימית שמנסה להכתיב חוקים לחברות בינלאומיות שלא באמת צריכות אותה. "אני חושב שמה שעבר אתמול בכנסת נעשה ללא חשיבה וללא תכנון, סוגי הפטור עדיין לא ניתנו וגם הממונה על ההגבלים לא ידע להגיד מהם. כשזה יבוא – נדע מה יהיה" אומר צוק.