הארגון הימי הבינלאומי של האו״ם (IMO) סיכם את הפגישה ה-79 האחרונה שלו בוועדה המרכזית להגנת הסביבה הימית, הידועה בשם MEPC (Marine Environment Protection Committee) שהתקיימה באופן וירטואלי ממטה IMO בלונדון ב-10 ביוני.
הוועדה המרכזית להגנת הסביבה המית של ה-IMO מורכבת מכל 175 המדינות החברות באו״ם והיא אחראית על קביעת תקנות ואמצעים למניעה ובקרה של זיהום מאניות. אחת המשימות הגדולות ביותר של הוועדה עד כה היא לפתח ולאמץ את המסגרת הרגולטורית במסגרתה תופסק פליטת גזי חממה בתעשיית הספנות – משימה קריטית בדרך להשגת יעדי שינוי האקלים שנקבעו ב״הסכם פריז״ שאינו מכסה את הספנות.
עד כה, ה-IMO רק קבע אסטרטגיית שינוי אקלים ראשונית שמטרתה הפחתה שנתית של 50% מגזי החממה (GHG) שנפלטים מאניות עד 2050 בהשוואה לרמות הפליטה של 2008. כיום יש לחץ גובר על ה-IMO להעלות את רמת היעדים הנדרשים, כגון הצבת יעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050.
השבוע, במהלך MEPC78 נרשם דיון מוצלח בבחינה מחודשת של יעדי הארגון, וכן אישור מחדש את המחויבות להציג אסטרטגיה ברורה באביב 2023 במסגרת מפגש MEPC 80.
ג׳ון באטלר, נשיא ומנכ״ל מועצת הספנות העולמית (World Shipping Council), אמר כי: ״העברת הספנות העולמית מתעשיה התלויה בפחמן לתעשייה שפועלת ללא פליטת גזי חממה היא משימה מאסיבית. אנו מעודדים מתרומת המדינות החברות שמכירות בצורך להתמקד בפעולות מפתח, וקוראות לכל המדינות החברות להאיץ ולהרחיב את העבודה המכריעה הזו״.
המדינות החברות בוועדה אישרו את הגדרתו של הים התיכון כ״אזור מבוקר פליטות״ (ECA) בכל הקשור לפליטת גופרית וחלקיקים. אם הדבר יאושר במהלך הישיבה הבאה של MEPC בדצמבר, תכולת הגופרית המקסימלית המותרת של דלק ימי באזור תרד ל-0.1% החל מתאריך שטרם נקבע.
יחד עם זאת, הוועדה דחתה את התכנית להאצת מחקר ופיתוח דלקים חלופיים שאמורה היתה לסייע לזרז את מאמצי הפחמן של התעשייה. תכנית זאת, שזכתה לגיבוי נרחב על ידי תעשיית הספנות כולה, היתה אמורה להיות ממומנת באמצעות מס של 2 דולר לטון על דלק שנצרך על ידי כל אנייה במשך תקופה של 10 שנים.
גיא פלאטן, המזכיר הכללי של לשכת הספנות הבינלאומית (ICS), המייצג 80% מצי הסוחרים בעולם, התייחס לכך ואמר: ״בסירובו לקחת קדימה את קרן המחקר והפיתוח המוצעת של תעשיית הספנות, ה-IMO בזבז את ההזדמנות שלו להתחיל במעבר מהיר לטכנולוגיות אפס פחמן, שתהיה חיונית אם אנחנו רוצים לשחרר את הפחמן לחלוטין עד 2050. למרות התמיכה של מדינות IMO רבות, אנחנו מתוסכלים מתמרונים פוליטיים קצרי רואי שהובילו למעשה להמתת ההצעה. זה למעשה אומר שהסיכון הפיננסי הקשור להשקעה ירוקה יישאר גבוה, ויאט את המאמצים לעבור לדלקים אפס פחמן בהקדם האפשרי״.