הסכמה ראשונה בין ההסתדרות לנמל אשדוד: הרגולטור מפריע

במסגרת כנס המשתמשים בהובלה ימית שנערך היום (ג') נערך פאנל תחת הכותרת רציפים פרטיים, חברות הנמל הממשלתיות ומערך יחסי העבודה, בהשתתפות יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד גדעון סיטרמן ויו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי.

בפאנל התייחס סיטרמן להפרעות העבודה שהתקיימו לאחרונה בנמל אשדוד: "ראשית", אמר, "אפשר לבשר שהחל מאתמול בחמש אחר הצהרים חזרו העובדים לעבודה מלאה (ראו ידיעה נפרדת). המבחן יהיה היום במשמרת ב׳, כשהם יצטרכו לתת שעות נוספות לאניות שישנן ולאור הפיגורים שנוצרו.

"אני חסיד של אי הגעה לבתי משפט, אבל יותר מזה, של כיבוד הסכמים וחוק. בתקופה האחרונה, אנו עדים לבלבול בגבולות הגזרה, של מה מותר או אסור ואיך מיישבים חילוקי דעות. הבוקר אני משתמש בטון מינורי. התהליך שהגיע אתמול לשיאו בבקשה לבזיון בית הדין, הבשיל לכך שהחלו מגעים ושיחות ואני מקווה שזה ימשיך כך. אסור לנו לפגוע בלקוחות ובמשתמשים. אי אפשר לשגשג בלי לקוחות מרוצים.

"וכן, ההכרה שהחלה לחלחל לעובדים, שהכסף לא גדל על העצים. משכורות גבוהות יבואו מהעבודה כפי שכתוב בהסכמים, עם שעות נוספות ופרמיות.

"היו החלטות קפריזיות, שהביאו לכך שהיו עובדים שנמנעו מלעבוד. אנחנו דואגים ללקוחות, אבל לא פחות גם לעובדים. בלי המרכיבים של לקוחות מרוצים ועובדים שדואגים לפרנסתם, אי אפשר לייצר מערכת שמביאה ערך כלכלי למשק.

"מה עשינו שעובדי פיראוס מקבלים יותר עבודה? איפה השכל שלנו? למה השכל לא פועל כקולקטיב, להגיע לשפיות? נשיאת בית הדין לעבודה יותר שפויה מהיכולת שלי לשבת עם אבי אדרי ולסגור עניינים? יש גם רגולטורים שמנותקים מההליך היומיומי של העבודה. יש שניים: הממונה על השכר והממונה על החברות הממשלתיות. האם אתם חושבים שבהזזת ניירת אפשר להזיז מכולות בחיפה או באשדוד? אי אפשר שרגולטורים ינהלו את היום יום של החברות, שחייבות לעמוד בקצב העסקי. זה לא יכול לעבוד כך. שר התחבורה הוא הראשון שחייב להבין את זה, למרות שהוא רגולטור, ולכן הוא חייב להתייחס לתהליכים שהממונה על השכר והממונה על החברות הממשלתיות מייצרים. זה לא עובד.

"בתי המלאכה של אשדוד נמצאים בדיון עם ההנהלה במשך שלוש שנים. זה הגיע לדירקטוריון ונסגר בשתי ישיבות. הנחיתי את ההנהלה לסגור את כל הסכמים הפתוחים עם העובדים ובתקופה שלי ארבעה הסכמים נסגרו. עם בתי המלאכה סגרנו, אבל אצל הממונה על השכר הנושא התעכב שלושה חודשים ואז מגיעים עיצומים.

"ביחסי עבודה כאלה, כשאנחנו לא יכולים לסגור עם העובדים ולא יכולים לקבל את ההסכמה של ההסתדרות, זה מייצר בעיה. מצד שני, אני דורש מההסתדרות שתיקח אחריות ושתממש את המרות והאחריות שלה. לא יתכן מצב שיו״ר ועד שמחליט שהבוקר משהו לא מסתדר לו והוא עוצר את העבודה. מהניסיון שלי באשדוד: יורים ואחר כך מתחילים לדבר. זה חייב להשתנות ואני משנה את כללי המשחק.

די. מספיק. נמל אשדוד זה לקוחות ועובדים. בוא ונתנהג בחלקת האלוהים שלנו בשפיות.

"אני דואג מהתהליך שנכנסה אליו ההסתדרות, כשעיני עוזב ולא ברור מי מגיע. אני רוצה הסתדרות חזקה, שתתנהל בתוך כללי המשחק של שפיות. אנו חייבים הסתדרות חזקה, שתנהל את המשבר ולא תיגרר אחרי מצב רוח של ועדים.

"בחיפה איבדו שכר. באשדוד איבדו פרמיות ושעות נוספות. זה חייב להיות בראש מעייננו. אני לא מסוגל לחשוב שעובד, בגללי או בגלל אבי אדרי, יביא הביתה שקל פחות".

לגבי התחרות בנמלים אמר סיטרמן: "לשמחתי, ההנהלה והדירקטוריון לא נבהלים מהתחרות, אבל רוצים שיווניות. אם מייצרים תהליך של כניסת אניות גדולות לרציפים החדשים, זה צריך להיות גם באשדוד. בדיונים אומר האוצר שהוא רוצה לייצר הגנת ינוקא מראש למפעילים החדשים. כלומר, לעכב את הפיתוח בנמלים הקיימים בכדי לתת לרציפים החדשים להתרומם. זו שפה לא מקובלת".

בנוגע לרגולציה אמר סיטרמן: "חברות הנמל צריכות לצאת מהמרחב שלהן, ללכת להפרטה ולצאת מהתחום של החברות הממשלתיות, בכדי להתמודד עם המפעילים הפרטיים. אני מקווה שמהכל נצא בסוף בכך שהמערך הלוגיסטי הנמלי של ישראל יקבל שדרוג משמעותי ושאנחנו לא רק משחקים שח-מט עם עצמנו.

"החזון שלי ל-20 השנים הבאות: באמת יהיו ארבעה נמלים, כי צריך את זה. לא יקרה כלום אם יהיה עודף תשתיות. צריך לשחרר את האנרגיה הקיימת בנמלים מכבלי הרגולציה ולהכין אותם לתחרות ואותנו לכך שעולם הספנות לא מחכה לשר האוצר, או לממונה על הגבלים, או לממונה על השכר. מישהו במשרד התחבורה ניתח מה יקרה עם ה-P3? יש כל כך הרבה שינויים בעולם הספנות. בוא נהיה ממזרים וננצל את זה, נעמיק רציפים עכשיו. למה לחכות עוד עשר שנים? צריך לתת להנהלות ולעובדים להגיע להסדרים ואתם, ההסתדרות, צריכים לייצר את השפיות בתהליך של קבלת ההחלטות.

"אני אופטימי. אנחנו בתקופת משבר. אם יהיה לנו אחריות וסובלנות, אני חושב שיש הזדמנות להצעיד את משק הספנות לממדים שמבחינתנו זו קפיצות מדרגה גדולה. זה בכוחנו ורק מחכה שנגיע לשפיות בין כל הגורמים כדי לזהות את הווקטור שמוליך את הכלכלה של ישראל קדימה".

אמר אדרי: "החיים הם הד, ממש כמו מערכת יחסי עבודה. אנחנו תחת מתקפה חסרת תקדים בכל החזיתות וזה בא מכיוון גבוה. צריך ללמוד לא להסית ולא לומר, 'בוא נדביר את הנמלים'. זה הד. אתה צועק והצד השני עונה. אני מסכים שחייבים לחזור לשולחן הדיונים".

בנוגע לעיני ענה אדרי לסיטרמן: "עופר עיני הולך לדרכו ולא נוצר וואקום. יש את אבי ניסנקורן, שמכיר את כל התהליכים, כך שיש המשכיות. רק שתדעו. היינו מרחק קשקש מחתימה על הפרטה עם עובדי נמל אשדוד. היה תהליך שקט, שארך שנה וחצי, והידברות לאורך זמן. נבנתה תשתית להפרטה מיידית וכיצד תיראה גם יחידת מיקוח, כולל הסכמה להקמת רציף פרטי באשדוד. אבל הממונה על תקציבים עצר את התהליך בגלל הבחירות שהיו בפתח. ההרכב הקואליציוני הנוכחי, שאינו פרו עובדים בלשון המעטה, גרס את ההסכמות שהיו ויוזם תהליך של הקמת שני רציפים פרטיים. למדינת ישראל ריבונות לעשות את זה בכל מקום שתרצה, אבל היא צריכה לתת לנו, העובדים, להתמודד בתנאים שיוויוניים".

אדרי גילה תמימות דעים עם סיטרמן, כשדיבר על הצורך להוציא את הרגולטור משלב מקבלי ההחלטות בנמלים ולתת להנהלות לנהל ולקיים את המשא ומתן מול העובדים: "הוועדים עברו משהו; כש(יו"ר ועד עובדי נמל חיפה) מאיר תורג׳מן נלחם בעבר כדי לא להיות מופרט, הוא אומר היום אחרת. המלחמה היום היא מול הרגולטור; החלטה קטנה שלו שם יוצרת לנו בלגן בשטח. יש התססה מכוונת ואת זה צריך להפסיק".

כאן עבר אדרי לדבר על הדברים החשובים מבחינת העובדים: "מבחינת העובדים ישנן שלוש צלעות: הצלע הראשונה: תתאימו את הנמלים הקיימים לתחרות הצפויה. במילים אחרות, תנו לנו מים עמוקים.

"הצלע השנייה: להתגרש מכבלי הרגולציה. לא רוצים רגולציה, לא ממונה על שכר. צריך לתת להנהלה חופש. ולכן - הפרטה כאן, מיד ועכשיו. שש שנים לקח לסגור הסכם עם בתי המלאכה באשדוד. אי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות.

"הצלע השלישית: יחידת מיקוח. יש כמה מודלים בעולם, של בעלות עובדים בלבד, או הסכמים קיבוציים ואחרים. אם מסיימים את שלוש הצלעות, נגמר המשבר בנמלים. עובדי הנמל לא אוהבים לשבות, כי הפרמיות מהוות כ-70% מהשכר. אף אחד לא אוהב לירות לעצמו ברגל.

"המדינה יכולה וצריכה להקים נמלים, דבר שלוקח 8-10 שנים. המדינה יכולה להרשות לעצמה סכסוכים עם העובדים למשך 10 שנים? אפשר עכשיו לעצור את המכרז על ההפעלה כעת לכמה שנים ולסיים הידברות עם העובדים. מה בוער?

"בעידן של סטטוסים בפייסבוק, כשאומרים לך לקנות משקפת כדי לראות מרחוק את הרציפים, למה אפשר לצפות? בואו נסיר את האקדחים מהשולחן וניגש לשבת ולהידבר. אנו מבקשים להיכנס כשווים בין שווים. הפנייה צריכה להיות מרוכזת לממשלת ישראל. אני חושב שאפשר להגיע להסכמות".