דעה: דין פרוטה כדין הפרטה

דיו רב נשפך בכתיבת מאמרים בעד ונגד ההפרטות בעולם כולו ובישראל בכלל זה. גם אני, שרציתי להביע דעתי בעניין, התלבטתי קשות עם עצמי. נדמה כי כולם מבינים נושא זה, למרות זאת ,אני חושב שאתחיל בהפרטה על פי ניסיוני שלי.את ההפרטה הראשונה ביצעתי ב-1950. כן, הייתי ילד בן שבע שזה עתה סיים כיתה א' בבית ספר חינוך ב' בחליסה שבחיפה. מישהו הפיץ בשכונה שאותו יום בנק אנגלו-פלשתינה מוציא מטבעות מאלומיניום קל ומבריק. וכמאמר המשורר, חברי ואנוכי "אצנו רצנו" לסניף הבנק הקרוב עם מטבע ישן של חצי גרוש ופרטנו אותו לחמש מטבעות מבהיקים בני פרוטה אחת כל אחד... איזו הצלחה כבירה לפעולת ההפרטה הראשונה שלי.

באמצע שנות ה-60, יצאה מהדורה חדשה של מילון אבן שושן ואין שם (גם לא בכרך המילואים) שום רמז למושג 'הפרטה'. גם אז מכרה ממשלת ישראל חברות ממשלתיות על פי מושג מיושן משהו-מכירה. ההפרטה נכנסה לחיינו כאידיאולוגיה אי שם בשנות ה-80. המהפך שחל במדינתנו ב-1977 הביא את המדיניות הכלכלית הליברלית (זוכרים? גח"ל-גוש חרות ליברלים) במקום הכלכלה הריכוזית של מפלגות המערך.

במצע הפוליטי שהעלה את ה"ליכוד" לשלטון נכתב: "...לכינונו של משק חופשי, המבוסס על יוזמה ותחרות וכי הוא מתעתד לצמצם את מידת מעורבות הממשלה והמנגנונים הציבוריים למיניהם בפעילות הכלכלית ואת הפיקוח הממשלתי על הפעילות במשק, תוך צמצום התקציבים הציבוריים המוצאים למטרה זו". התודעה של כלכלת שוק חדרה לעולם הישראלי. גם המערך בבחירות של 1988 כתב במצעו כדלקמן: "תבוצע תכנית רחבה של מכירת מניות של חברות ממשלתיות... תצומצם מעורבות הממשלה במשק...". ומכאן ואילך הפכה ההפרטה למטבע לשון המתארת הליך מכירה של נכסים ו/או שירותים מבעלות ממשלתית לבעלות פרטית.

למי המידע בנושא הפרטה?

בשנות ה-90 בעודי מכהן כנשיא חברת צים במזרח הרחוק, פנה אלי אחד מבכירי רשות הנמלים דאז בבקשה מוזרה מעט: "אני מבקש" כך פנה אלי על פי זכרוני "באם תוכל לשלוח לי חומר על משמעות B.O.T. בהוצאת מכרזים לנמלים פרטיים". רשות הנמלים טפלה אז באחד מגלגולי רפורמת הנמלים ולפחות לאחד מחבריה הנושא לא היה ברור.

כמובן שלא ניתן להשליך משאלה אחת של אדם אחד על כלל הנושאים העומדים על הפרק, ובוודאי שאין לעשות הכללות, אולם נזכרתי באירוע הזה לאחר הכנס האחרון של לשכת הספנות הישראלית שעסק בין השאר בנושא הפרטת הנמלים. דובר רשות החברות, מר מאיר שמרה, השאיר לי אותו רושם שקיבלתי בסוף שנות ה-90 מאותו בכיר ברשות: מדברים ולא יודעים על מה. לדבריו, אין בעיות בדרך להפרטה למעט סכסוך קטן ולא ענייני בנושא שטחים. דוגמה נוספת לאי ידיעה כתוצאה מתכנון ללא פרטים, היא תוכנית "ההשבה" (סוחר המרוויח מתוכנית רפורמת התעריפים בנמלים, ישלם חלק מהרווח לכיסוי חלק מההפסד לסוחר שמפסיד מהרפורמה, כך שההוצאה תכוסה כולה על ידי ההכנסה, וכמובן זה רק לתקופה של עשר שנים כך שביטול הסבסוד הצולב לא נפגע). תוכנית זו אמורה הייתה להיות ללא עלות לחנ"י והנה עוד בשלב התכנון, חנ"י תקצבה גירעון של 20 מיליון שקלים ובביצוע, לאחר מספר חודשים בלבד, נוכחה לדעת כי הגירעון יהיה פי ארבע או פי חמש מהמתוקצב, בשנה! והעולם כמנהגו נוהג.

תהליך ההפרטה

בעניין הרפורמה בנמלים החליטה הממשלה ב-2005 על תהליכי הפרטה שונים לנמלי הים התיכון (חיפה ואשדוד) ולנמל אילת. עד היום לא ראיתי ולו נימוק אחד מדוע הוחלט על תהליך שונה לנמלים. חייבים לבדוק מה הסיבות. להבנתי, יכולות להיות מספר סיבות הגיוניות: אחת היא, כי נמל אילת הוא רחוק. רחוק מהעין-רחוק מהלב, ולכן ניתן לבצע איתו ניסיונות, בלא השלכות להפרטת הנמלים העיקריים. סיבה נוספת אפשרית היא, אם תצלח ההפרטה של נמל אילת שהיקף הפעילות שלו קטן, הרי קל וחומר לכדאיות ההפרטה גם בנמלים האחרים. סיבה שלישית: העובדים בנמל אילת יגלו פחות התנגדות מעובדי הנמלים האחרים. בנוסף, למה לא? בנמל אילת נמכור מיד את כל החברה לבעל בית אחד ובשאר הנמלים נעשה זאת בחלקים

כבר בדצמבר 2008 יצאה הממשלה בהכרזה כי תוך שנה יצא המכרז למכירת חברת נמל אילת בע"מ. היום אנו כבר במחצית 2011 ואינני רואה את תחילת המכרז. ייתכן שאינני יודע, והמכרז ייצא עד הוצאת הגיליון הנוכחי של port2port. המכרזים למכירת חבילת המניות של חברות הנמל בחיפה ובאשדוד היו אמורים לצאת ב-2010, ולאחר מכן ב-2011 וכן הלאה. גם כאן אינני רואה תוצאות. ההפרטה לא תגווע. אולי היא תידחה (כבר היו דברים מעולם) אולם החשש שלי הוא כי לא ברור מה מפריטים, והייתי רוצה בהזדמנות זו לעשות קצת סדר ולשתף את הקוראים בהבנתי את הנושא:

הרפורמה בנמלים שינתה את מבנה הבעלות והתפעול של הנמלים. לפני הרפורמה, הרשות (במגבלות החוקיות) הייתה בעלת הנמלים והמפעילה שלהם. אחרי הרפורמה, בעלי הקרקע הם מינהל מקרקעי ישראל אשר מחכירים את אזורי הנמל לחנ"י אשר מחכירה בחכירת משנה את חלק מהאדמות לחברות הנמל השונות. חברות הנמל הם חברות סווארות, המפעילות את האמצעים העומדים לרשותם לצורך מתן שירותי עגינה, פריקה וטעינה של האוניות. על פי החוק (שסורס לדעתי על ידי הסכמים בין הממשלה לעובדים) רשאית הממשלה להעסיק "חברות סווארות" נוספות בכל נמל ואפילו לאפשר לחברות סווארות שונות לפעול באותו הרציף...כמו בנמלים רבים בעולם. אלא שכאן אין כנראה לאנשי האוצר הבנה בסיסית בנמלים ובשירותים שעל הנמל לתת. אחרת כיצד אחרי הפעלת חוק הרפורמה, החלו לדון בשאלה מיהו ה-land lord של הנמל? והרי השאלה הזו הועלתה בוועדת הכספים של הכנסת, עוד לפני קבלת החוק, על ידי לשכת הספנות. כיצד ניתן לבצע הפרטה של חברת נמל ללא ידיעה מיהו ה-land lord הנותן את אדמותיו לאותה חברת סווארות מופרטת? והאם ברור לממשלה כיצד ישתלב מנהל הנמל (הרגולטור) בפעילות?

יש לי הרושם כי, במשרדי הממשלה לא יודעים לא רק מה הם מוכרים, אלא גם אין להם מושג מיהו קהל היעד שעשוי לקנות את חברות הסווארות. האם הם שותפים אסטרטגיים או שותפים שקטים? אם כן, מיהם עשויים להיות אלה? יש שלוש קבוצות של שותפים אסטרטגיים: חברות סווארות בינלאומיות בעלות ניסיון בהפעלת נמלים, חברות ספנות (ו/או משתמשים גדולים אחרים) היכולות לספק היקפי עבודה נדרשים וקבוצות לחץ פוליטיות השואפות לשליטה על מקורות כספיים ועל כוח אדם (פרטיים ו/או פיראטיים?). האם יש בידי אנשי האוצר מספיק ידע להבחין בין אלו לאלו? האם יש את ההבנה הנדרשת להחלטה בנושא בידי אנשי רשות החברות הממשלתית?

על פי הנראה לי היום ועל פי מה שנעשה עד עכשיו התשובה שלי לשאלות הללו היא שלילית. אבל האם זה חשוב? נניח שאין הבנה, הממשלה תוציא מכרז מתוכנן על ידי עורכי דין, חישובים כלכליים ייעשו על ידי רואי חשבון וכן הלאה וכן הלאה. ויהיו קונים ותהיה הפרטה. רק שנים מאוחר יותר נראה שמטרות ההפרטה- הגברת יעילות, הוזלת השירותים, גידול בנפח הפעילות, יצירת מקומות עבודה וכדומה, לא הושגו. יחד עם התובנה הזו יובאו הסיבות לאי ההצלחה וכולן תלויות במצב המשק ובמצב הגלובלי ועוד. אין אני יכול, לצערי, למנוע זאת. אני רק יכול לאחל שכל הערכותיי שכתבתי כאן אינן נכונות ובטעות יסודן. ואם פגעתי במי מהמעורבים אני מתנצל. הכל נכתב מאהבת מקצוע הספנות ומאהבת ישראל.

אני רוצה לסיים בדברי השיר הרומנטי מ-1948: (בשינוי קל שלי) הוי הפרטה והירח/ זה צמד חמד מני אז/ אם יש פרוטה ויש ירח/ אז הרומן חביבי זז. ושרוח הרומנטיקה תצלח על הכלכלה הנמלית בישראל ושהעסק סוף סוף יזוז.