נשיא לשכת הספנות קורא לשר התחבורה שטרית למתן את האוצר ולעכב את החקיקה

נשיא לשכת הספנות במכתב ראשון לשר התחבורה החדש, מאיר שטרית: חוק הרפורמה נולד בחטא – רצון משרד האוצר והתחבורה "לשבור" את "מונופול הנמלים" היה כה עז, עד שלא שמו לב כי התהליך הולך "לשבור" את העובדים ולא לקיים שום רפורמה ; כל יום שביתה עולה לספנות כרבע מליון דולר, שבוע שביתה עולה לספנות הישראלית כ-7 מיליון$ מידית ועוד כ-7 מליון$ עד מועד ביטול ההשפעה של ההשבתות

נשיא לשכת הספנות הישראלית, נחום גנצרסקי, בירך את שר התחבורה עם כניסתו לתפקיד אך קבל על ה"צרות" המתרגשות: חוק הרפורמה בנמלים והסכנות האורבות ביישומו - שביתה בנמלים.

"חוק הרפורמה נולד בחטא – רצון משרד האוצר והתחבורה "לשבור" את "מונופול הנמלים" היה כה עז, עד שלא שמו לב כי התהליך הולך "לשבור" את העובדים ולא לקיים שום רפורמה. רפורמה בנמלים צריכה היתה להיות מזמן ומהותה העיקרי שינוי מערכת היחסים בין הנמלים לבין הספנות (והמשתמשים האחרים) ולהשתיתה על עיקריים עסקיים ולא על עיקריים שלטוניים, בצורת תקנות וכדומה" - אומר גנצרסקי.

באוצר מתעקשים להעביר בחקיקה את ה"רפורמה" ללא הסכמה עם העובדים, צעד שיגרור שביתה, מנבא גנצרסקי וקובע כמעט בודאות כי החוק לא יהיה ישים, כי:

1 . קימת מערכת פקוח הדוקה מדי של השלטון, לכאורה לטובת הלקוח. אולם הלקוח, חברות הספנות וסוכני האניות, אינם רוצים בפקוח זה, כיון שהוא יפריע להנהלת הנמל לתפקד.

2 . הקמת חברת נכסים אחת מסרסת את יכולת הנמלים, בטווח הארוך, להתחרות. משרד האוצר חושב עדיין שחברת הנכסים היא ציר הרפורמה ולא חברת הנמל.

3 . כל ההסכמים עם העובדים חייבים לצאת מחוק הרפורמה על מנת לא לעכבו. ניתן וצריך לחוקק חוק כללי של העברת אחריות, נכסים ועובדים מגוף ממשלתי אחד למשנהו ולא לחוקק בכל העברה חוקים עצמאיים עבורה.

4 . בעתיד, עומדים לתקן תקנות על מנת להעלות תעריפים לספנות. תעריפים אלו לא עומדים במבחן היכולת של חברות הספנות לשלמם.

במכתבו לשר התחבורה שטרית, קורא גנצרסקי לשר למתן את משרד האוצר, לבצע את הרפורמה לאחר דיונים בין האוצר ומשרד התחבורה למשתמשים בנמלים, לעכב את החקיקה ולהגיע להסכמות עם העובדים - כי חברי לשכת הספנות, המייצגים כמעט את כל פעילות הספנות בישראל (למעט פחם) לא יכולים לתמוך בהצעת חוק אשר יישומה יגרור לשביתה חמורה.