"עיוות דין, חריגה מכללי מינהל תקין והטיה מובהקת נגד חברת נמל חיפה"

מנכ"ל חברת נמל חיפה מנדי זלצמן מביע את "מחאתו ומחאת חברת על התנהלותה של רשות החברות הממשלתיות, אשר לכאורה פועלת באופן פגום היורד לשורשו של עניין, שלא בהתאם לכללי המינהל התקין, תוך חריגה מסמכותה, מתוך הטיה מובהקת נגד החברה, ובכלל זאת כנגד סמנכ"ל המשאבים שלה, וגורמת בכלל זה לעיוות דין ופגיעה חמורים".

כך עולה ממכתב תגובה ששלח זלצמן לראש ראשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, שהגיש לחברת הנמל דוח תחת הנושא "חשד להתנהלות חמורה וחריגות שכר בחברת נמל חיפה בע"מ", עם התמקדות על "בדיקת תפקיד סמנכ"ל משאבים בחברת נמל חיפה".

מהדוח שהגיש יוגב מפורטים שלושה אירועים "בעלי חומרה", לדבריו, כנגד הסמנכ"ל יעקב ליטבינסקי, "המצביעים על דפוס תפקוד בעייתי". בין האירועים אותם מפרט יוגב: חשש להטיית מכרז, אישור תמריץ תפוקות בניגוד להוראות ומתן תנאים חריגים למנהלת היחידה לניהול סיכונים בנמל. בנוסף פירט יוגב אירועים של מתן דרגות לעובדים ללא קריטריונים, מתן אישור אחזקת רכב, ביטול יתרת קנס לעובדת ועבודה נוספת לעוזר מנכ"ל.

במכתב התגובה ציין זלצמן כי מכתבו של יוגב מהווה המשך למָטר, שלא לומר הצפה ממש, של מכתבים ופניות מצד הרשות, אשר התייחסות אליהם כרוכה בהשקעת משאבים רבה מצד החברה, עד כדי שיבוש העבודה השוטפת ממש. בנוסף, כתב שהרשות מציבה את הנמל בלוחות זמנים צפופים ובלתי אפשריים, אשר אי עמידה בהם גורמת להתייחסות ביקורתית במקרה הטוב, והסקת מסקנות בטרם התקבלה תשובה במקרה הפחות טוב.

מתוך המכתב: "ניכר כי מתקיים על ידי הרשות מסע דייג בלתי נגמר כדי למצוא פגם בפעילות הנמל ויהי מה. מעבר לשיבוש העבודה הנגרם בשל השקעת המשאבים, העלאת חשדות שאינם מבוססים, בשפה קיצונית ומוטה, גורמת להתססה של העובדים באופן שפוגע בסמכות הניהולית".

עם התייחסות למקרים העולים מהדוח של יוגב, טוען זלצמן: "המסמך מתאר מספר מקרים אשר לגבי חלקם הגדול, הרשות מציינת במפורש, כי טרם התבקשה תגובת החברה, או שאף אם היא התבקשה, הרשות לא המתינה לקבלתה, או שיש להשלים את הבדיקה, או שהתייחסותה של החברה נדחית על ידי הרשות באופן גורף ובלתי מוסבר".

בשל כך, טוען זלצמן כי הרשות הציגה את הדוח רק כ"טיוטת דוח" ולא כדוח סופי. בהתייחס לזה, כתב זלצמן: "ואולם, הרשות משתמשת במספר אמצעים המעוררים חשש לניסיון מצד הרשות ליצור אצל הקורא את הרושם כי המסמך אינו טיוטה, כי אם דוח סופי, המשקף עמדה נחרצת של הרשות. למצער הרשות התרשלה בחובתה להזהיר את הקורא בצורה מספקת כי מדובר בטיוטה".

עוד טוען זלצמן, כי "למרות שלא התקבלה, ולגבי מספר מקרים אף לא התבקשה תגובת החברה, הרשות כבר מסיקה מסקנות כלפי החברה וסמנכ"ל משאבים, תוך שימוש בניסוחים חמורים עד מאד שיש בהם כדי להכתים את החברה ואת סמנכ"ל משאבים".

למרות, כותב זלצמן, כי הזכות להגיב ולהתייחס לטענות המופנות כלפי האדם והגוף לפני הסקת מסקנות או הפצתן כפי שעשתה הרשות הינה זכות חוקתית בסיסית, למרבה הצער והתדהמה – היא מופרת ברגל גסה על ידי הרשות".

פגמים נוספים שמצא זלצמן בהתנהלות הרשות: "מטרתו של המסמך שהוציאה הרשות תחת ידיה והפיצה בתפוצה רחבה מוקשית: מצד אחד המסמך מתיימר להיות דו"ח בדיקה, מצד שני עולה מן המסמך שימוש על ידי הרשות באמצעי חקירה ממש, מצד שלישי המסמך נחזה להיות חוות דעת מקצועית ומשפטית (ללא שזהותו של המחבר צוינה), ומצד רביעי המסמך כולל המלצות לנקיטת צעדים. כלומר, הרשות מעמידה עצמה בודקת, חוקרת, שופטת, מאשימה, ותובעת– והכל בערבוביה.

"זאת ועוד: פעולות בהן נוקטת הרשות גולשות מתחום הבדיקה שהוא בסמכותה לתחום החקירה שאינו בסמכותה. הרשות אף נוקטת בשיטת חקירה תמוהה שגובלת בתחבולה בכך שהיא אינה מגלה את המסמכים שבידיה או מגלה טפח ומסתירה טפחיים והרושם שמתקבל הוא כי הרשות להוטה בניסיון ללכוד את סמנכ"ל משאבים. עצם הפניה עצמה תוך עקיפת הגורמים המוסמכים, ובהם תוך עקיפתי כמנכ"ל החברה, האחראי במישרין על סמנכ"ל המשאבים, חורגת מן המנהל התקין".

המסמך של הרשות, כותב זלצמן, רווי אמירות כלליות, טענות האשמות והשמצות המופרחות לכלל האוויר, הגיגים, חששות, השערות והאשמות שאינן מבוססות, תיאורים וטיעונים עובדתיים המוצגים באופן מגמתי, מוטעה ומטעה, תוכניות פעולה, ומסקנות ללא בסיס או ביסוס ממשי. תחת ידה של הרשות טענה הופכת לעובדה, דעה לחוות דעת מקצועית, חשש להאשמה שלא לומר אָשַם.

הוא מוסיף, כי "למרות שהפגמים ניכרים לעין, הרשות הזדרזה בהפצת המסמך לתפוצה רחבה, באופן המעורר חשש שמא המטרה הייתה ליצור דעה שלילית קדומה אצל הקורא נגד החברה וסמנכ"ל המשאבים".

זלצמן קובל על הצגת הדברים על ידי הרשות בהאירה את הסמנכ"ל באופן שלישי, אולם לא הצגת "הישגיהם המרשימים של החברה וסמנכ"ל משאבים", כולל תוכנית ההתייעלות ופרישה מרצון בשנת 2014, שתוביל לחיסכון של כמאה מיליון שקל ב-7 השנים הקרובות.

בנוסף ציין כי סמנכ"ל המשאבים זכה, "בהמלצתי ובאישור הדירקטוריון ורשות החברות הממשלתיות", למענק המצוינות הגבוה ביותר מבין כלל הזכאים לכך בגין השנה שחלפה.

בהמשך זלצמן מוסיף ומביא דוגמאות פרטניות בהתייחסו לפגמים שלדעתו נפלו בממצאי הדוח בנוגע להתנהלות הסמנכ"ל.

זלצמן שלח העתקים של מכתבו לשר האוצר משה כחלון, שר התחבורה ישראל כץ, מבקר המדינה יוסף חיים שפירא, מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, נציב שירות המדינה משה דיין, הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר קובי אמסלם, וכן לשורה ארוכה של גורמים ממשלתיים הקשורים לנושא.