ועדת המשנה לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה בראשות ח"כ דה חנין, שהוקמה על ידי יו"ר ועד הפנים ח"כ מירי רגב, ממליצה לבצע בדיקה תכנונית מעמיקה נוספת של סוגיית הקמת נמל המפרץ בחיפה, תוך התמקדות בשכלול ובהוספת יכולת ורציפים במסגרת הנמל הנוכחי, במקום הקמתו של הנמל החדש. כך עולה מתוך ישיבה של הוועדה שהתקיימה אתמול (ד').
בין השאר, הוקמה הוועדה בכדי לדון בסוגיות של התעשייה המרובה הנמצאת במפרץ חיפה והשפעתה על הסביבה, בעיקר בנושאי הגנה על הסביבה ופליטות מזהמים, בנושאי בריאות הנגזרים מפעילות של אותה התעשייה, ובהקמת נמל המפרץ והשפעתו על מטרופולין חיפה.
בפרק מסקנות הוועדה נכתב כי "אנו מוטרדים מכך שרצף ההחלטות המתקבלות עתה עלול ליצור רצועת הפרדה תעשייתית בלב המטרופולין, רצועה שתפריד בין עיר הכרמל לבין ערי הקריות, ברצף שמתחיל מנמל המפרץ ועורף הנמל ויימשך על מתחם התעשיות הפטרוכימיות ואל ריכוז התעשיות והחומרים המסוכנים המתוכנן במתחם קרקעות הצפון".
בנוגע להקמת נמל המפרץ נכתב כי סוגייתו והצורך בהקמתו חורגים מתחום המנדט של הוועדה. בפני הוועדה הועלו טענות קשות על כך שהנמל מיותר ואין בו צורך, אולם לא היתה לוועדה האפשרות לבחון אותן. הוועדה מצאה לנכון להביע תמיהה כיצד תתקיים תחרות בין שני הנמלים כאשר בנמל הקיים יישארו תנאי העבודה הקיימים ואילו הנמל החדש ייהנה ממתקנים משוכללים ומכוח עבודה זול יותר.
הוועדה נצמדה למנדט שלה בנוגע לנמל המפרץ, שהוא שאלת קיומה של חלופה מזיקה פחות מבחינה סביבתית ותכנונית מהחלופה המוצעת כיום. בפני הוועדה הוצגה "לפחות חלופה אחת, עליה נטען כי היא מסוגלת לתת מענה להיקפים החזויים העצומים של פעילות עתידית בנמלים". מדובר בחלופה של אדריכל יוחנן רטנר, השולל את הצורך בהקמת נמל המפרץ, בקובעו כי ינציח את החיץ בין חיפה לקריות. "חנ"י", קבעה הוועדה, "אינה מקבלת את החלופה הזו ואף מתחה עליה ביקורת. עיון בהתייחסות של חנ"י ושל עיריית חיפה מלמד כי חרף הביקורת, הן אינן מספקות הסבר מדוע יש לדחות חלופה זו".
הוועדה ממליצה, למרות השלב המאוחר בו נמצאים הדברים, "על בדיקה תכנונית מעמיקה נוספת של סוגיית הקמת הנמל, תוך התמקדות בשכלול ובהוספת יכולת רציפים במסגרת הנמל הנוכחי, במקום הקמתו של הנמל החדש".
עוד דנה הוועדה בסוגיות סביבתיות של הקמת הנמל החדש, כולל פוטנציאל הפגיעה בחי ובצומח במי המפרץ. לסיכום כותבת הוועדה: "תמונת המצב הכוללת המצטיירת בפנינו בהיבטים הסביבתיים של הקמת נמל המפרץ מובילה אותנו למסקנה שלא נעשתה כאן מבחינה מספקת של חלופות ומשמעויות סביבתיות של החלטה כל כך משמעותית ומרחיקת לכת".
על כן, ממליצה הוועדה על בדיקה תכנונית מעמיקה נוספת של סוגיית הקמת הנמל, תוך המתמקדות בשכלול ובהוספת יכולת ורציפים במסגרת הנמל הנוכחי במקום הקמתו של נמל חדש.
בפני הוועדה עמד נייר עמדה של לשכת הספנות, שחתום על ידי נשיא הלשכה ד"ר יורם זבה, ומתייחס לדיון של ועדת המשנה מיום 29 במאי. בנייר העמדה שלל זבה "מכל וכל ובכעס רב" את התוכנית ה"אלטרנטיבית", לדבריו שהגישו לוועדה האדריכל מיכה רטנר, שקיבל, "לדאבונו" של זבה, "זמן רב לגולל את תוכניתו בדיון הוועדה, מבלי שרוב רובם של הנוכחים יוכלו להתייחס אליה כראוי".
לדברי זבה, רטנר ושותפתו לטיעונים, חברת מועצת העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם, מנסים לשווק את תוכניתם זה זמן רב, למרות שלא הצליחו לשכנע אף גורם רלוונטי ברצינותה, היות ו"התוכנית אינה מהווה תחליף לתוכנית שאושרה על ידי הגורמים המוסמכים לכך, שזכתה לתמיכת כל הגופים העוסקים בנושאי הספנות והנמלים".
בנייר העמדה הזים זבה מספר הנחות שהוצגו על ידי רטנר: לטענתו של רטנר, פיתוח מסוף "כרמל ב'" יביא לאפשרות טיפול ב-7 מיליון TEU בשנה, לעומת 3.4 מיליון TEU בנמל המפרץ. לצורך הבהרה, הביא זבה מספרים: נמל חיפה משנע כיום 1.25 מיליון TEU בשנה, עם אפשרות לשינוע עד 1.8 מיליון TEU בשנה; התוכנית הרשמית של פיתוח הרציף החדש (לשני שלביו) מדברת על תוספת של כ-1.4 מיליון TEU בשנה. הווה אומר, החל משנת 2020 יוכל נמל חיפה לשנע כ-3.2 מיליון TEU.
זבה עמד גם על אורך הרציפים הרלוונטי לתפוקה: נמל המפרץ נועד תחילה ל-1.6 ק"מ אורך רציף, כאשר כרגע מדובר על 1.3 ק"מ, סך הכל, 3.3 ק"מ אורך רציף. נמל הכרמל ב' המשודרג אינו מגיע אפילו לאורך דומה של הרציף החדש. זבה מכנה "בדיחה" את טענתו של רטנר, שכרמל ב' יוכל לשנע יותר מפי שניים מכולות. ולא זו, אלא שזבה קובע כי "המספרים המיוחסים על ידי רטנר לנמל הכרמל ב' דמיוניים וחסרי כל בסיס במקרה הטוב, ומתוך כוונות זרות במקרה הרע. אני מניח שלרטנר אין כוונות רעות".
עוד טען זבה, שרטנר התעלם לחלוטין מהעובדה שהרפורמה חרטה על דגלה את התחרות הפנים-נמלית וגם במידה ואפשר היה לדחוס את הכמויות החזויות (בטיפול במטען) לנמל הנוכחי המשודרג, הרי שהפיתוח יידחה בכמה שנים בלבד, וחיזוק הנמל הנוכחי אינו פותר את הבעיה.
מפה עבר זבה לנקודה המרכזית, שהיא שאם אכן פיתוח הנמל מביא לנזקים כל כך גדולים, הרי שהגיוני להעמיד מול למול הנזקים של חוסר פיתוח, או להשוות את היתרונות של נמל מפותח ליתרונות של סביבה נטולת סיכון סביבתי. בשביל זה, הוא קובע, יש כנסת וממשלה שיכריעו בסוגיה.
זבה חתם את דבריו במילים: "אבל להגיד בצורה פופוליסטית שיש אלטרנטיבות מובהקות לפיתוח באמצעות זריקת מספרים דמיוניים באוויר, מהווה, לדעתי, צביעות ואחיזת עיניים. אני מרשה לעצמי להתבטא בחריפות כזו, בין השאר, בגלל שהמתנגדים לתוכנית הפיתוח השתמשו בהזדמנויות רבות בביטויים חסרי תרבות מינימלית".