מבקר המדינה: יעילות נמוכה בנמלי ישראל, התור התפעולי של רספ״ן לא יעיל

מבקר המדינה פרסם אתמול לציבור את דוח יוקר המחייה שהכנתו הסתיימה עוד לפני שהחלה מלחמת ״חרבות ברזל״. בדוח חמישה פרקים העוסקים בהיבטי יוקר המחייה: הפיקוח על המחירים בענף המזון, תרומת ענף נמלי הים ונמל אשדוד ליוקר המחייה, היערכות להתפרצות האינפלציה, מאגר נתוני אשראי והפיקוח של רשות שוק ההון  

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: ״לצד תחילת הביקורת בנושאי המלחמה, החלטתי לפרסם דוחות בסוגיית יוקר המחייה, אשר העבודה עליהם הסתיימה לפני ה- 7.10 ופרסומם תוכנן לאחר חגי תשרי. יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים עוד לפני מלחמת ׳חרבות ברזל׳, ושנת 2024 נפתחה עם התייקרויות נוספות. נזקי המלחמה למגזרים השונים, בשילוב סביבת ריבית גבוהה, מקשה מאוד על משקי הבית בישראל - בהם לוחמי מילואים שמסכנים את חייהם עבור מדינת ישראל ומפונים רבים מהדרום ומהצפון. לצד מלחמת ׳חרבות ברזל׳ - סוגיית יוקר המחייה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה. בגיבוש תקציב 2024 - על הממשלה לתת את דעתה גם על השפעת המלחמה בסוגיית יוקר המחייה בישראל ולתקן את הכשלים שעלו בדוחות.

​ניתן לראות כשלים רבים אשר שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם: רמת השירות ויעילות נמלי ישראל נמוכה - הנזק הכלכלי לאזרחים עצום, וזה עוד לפני השפעת התנהלות החות'ים; למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; לאחר עליית ריבית בנק ישראל הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא ׳גלגלו׳ באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי; ירידה של למעלה מ- 90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון;  אין מספיק תחרות בשוק האשראי. גם לאחר הקמת מאגר נתוני האשראי - מעל חצי טריליון שקל חובות משקי הבית לדיור ועדיין 97% מהם לבנקים ורק 3% לגופים מוסדיים״. 

מדו״ח המבקר עולה כי רמות השירות והיעילות של נמלי ישראל נמוכות ביחס לשנים עברו ולעומת נמלים דומים בעולם – ויש לכך השלכות על יוקר המחייה. הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש בנמלים ב-2021: כ-5.1 מיליארד ש"ח, נזקי הפגיעה בייבוא מוצרי צריכה - כ-3.8 מיליארד שקל.

המבקר מצא כי רמות השירות והיעילות התפעולית של נמלי ישראל נמוכות ביחס לשנים עברו ולעומת נמלים דומים ובני-השוואה במדינות אחרות. הביקורת העלתה כי לפי אומדנים, הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש בנמלים בשנת 2021 במונחי תוצר היה כ-5.1 מיליארד שקל, הנזק של הפגיעה ביבוא מוצרי השקעה היה כ-3.9 מיליארד שקל והנזק ביבוא מוצרי צריכה נאמד בכ-3.8 מיליארד שקל (תוספת של 0.1% לאינפלציה).

ביקורת על נמל אשדוד: ״העבודה הופסקה עקב מיצוי כמות הפרמיה״

כמו כן העלתה הביקורת כי בכל ארבעת מדדי השירות שנבדקו בנמל אשדוד, בנמל חיפה ובנמל המספנות - משך זמן ההמתנה הממוצע של אונייה, משך זמן השהייה הממוצע של אונייה, התפוקה הממוצעת לשעת עבודה ואחוז ההיענות לביקוש לצוותי עבודה - חלה הרעה בשנים בשנים 2018 - 2022 לעומת שנת 2017, מצב שיש לו השפעה שלילית על טיב ורמת השירות ואשר גורם לייקור עלויות ההובלה, המגולגלות בסופו של דבר על הצרכנים הסופיים ומביאות לעליית יוקר המחייה.

המבקר מצא כי בנמל אשדוד הופסקה לעיתים עבודת הפריקה עקב הגעה למלוא כמות הפרמיה במטענים מסוימים: ״הסכמי פרמיה אמורים לעודד את המוטיבציה של העובדים להגדיל את התפוקה ולקצר את זמן השהייה של אוניות בנמל. עלה כי במטענים מסוימים (מתכות וברזל המהווים כ-3% מפעילות הנמל, לפי חברת נמל אשדוד) צוות עבודה לפריקת אונייה בנמל אשדוד המגיע לכמות תפוקה שבה יקבל את מרב הפרמיה, מפסיק את עבודת הפריקה וממתין עד לגמר המשמרת, שכן המשך העבודה לא יניב לו כל הכנסה נוספת״. 

עוד כותב המבקר בדו״ח לגבי נמל אשדוד כי ״הסכמי הפרמיה כוללים מרכיבים לא-יעילים ולא-אפקטיביים, באופן שהם גורמים להפסקת עבודה במקום להמשך עבודה בתפוקה מוגדלת, דבר המנוגד לתכליתו של מנגנון הפרמיה, שנועד לעודד את הגדלת התפוקה והגברת היעילות״. 

ביקורת על רספ״ן: ״התור תפעולי לא נותן ביטוי לשינויים בסביבה התחרותית״

המבקר אף העביר ביקורת על רספ״ן על נוהלי התור התפעולי, שלטענתו, ״אינם נותנים ביטוי לשינויים בסביבה התחרותית בשנים האחרונות בדגש על הפעלתם של הנמלים החדשים״. מבקר המדינה כותב כי ״הכללים יוצרים חוסר יעילות בהכנסה של אוניות לנמלים ובהוצאה מהנמלים; יש בהם הגדרה רחבה של חומרים מסוכנים, היוצרת עדיפות למטענים מסוימים ללא הצדקה; ניתנת בהם קדימות לאוניות מכולה על פני אוניית מטען כללי, אף אם היא ממתינה יותר מ-24 שעות; העדיפות שנקבעה בכללי התור התפעולי לאוניות בעלי חיים לעיתים אינה מתממשת עקב עדיפות לאוניות אחרות בהתאם לכללי התור התפעולי״. 

עוד כותב המבקר בדו״ח כי רספ״ן, חנ״י וחברת נמל אשדוד אינן מבצעות השוואות בין-לאומיות של מדדי השירות בנמלים. זאת למרות החובה של רספ״ן לעשות זאת על פי חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, והחובה של חנ״י על פי כתב ההסמכה, ואף על פי שהשוואה זו, לו ביצעה אותה חברת נמל אשדוד, הייתה מאפשרת לה לבחון את טיב השירות שהיא מספקת ללקוחותיה.

המבקר כותב בדו״ח כי ״בהשוואה בין-לאומית שערך משרד מבקר המדינה, על בסיס מחקר של הבנק העולמי בשיתוף חברת S&P, וכן על בסיס נתוני ארגון האו״ם, נמצאו ביצועים נמוכים מתמשכים של נמלי ישראל במדדי זמני השהייה בנמלים ביחס לנמלים במדינות אחרות שנבדקו, וזאת בכל סוגי המטענים העיקריים שנבדקו: מטען יבש כללי, צובר חופנים ומכולות. נמל אשדוד דורג במקום האחד שלפני האחרון בדירוג הכללי בשנת 2021 לפי זמן שהייה בתוך קבוצת ההשוואה (במקום ה-13 מתוך 14 נמלים). הביצועים הנמוכים ביחס לקבוצת הנמלים שנמצאו בהשוואה מקשים על היבואנים והיצואנים להתחרות וגורמים לפגיעה כלכלית במשק״. 

כ-80 אוניות המתינו בנמלי ישראל בחודשי השיא – מאי 2021 ומאי 2022. זמן השהייה החציוני בנמלי ישראל עבור אוניות מטען צובר חופנים בשנת 2021 עמד על 2.7 ימים – זמן ההמתנה הארוך ביותר מבין עשר המדינות שנבדקו.

נמל אשדוד מדורג במקום ה-13 מתוך 14 (מקום אחד לפני אחרון) נמלים בני-השוואה בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה. ממצאי הביקורת העלו שתור האוניות שהמתינו מחוץ לנמל אשדוד הושפע לא רק ממשבר הקורונה, אלא גם מבעיות תפעוליות מבניות, הכוללות בין השאר יעילות נמוכה של ניטול מטענים ואי-זמינות של ציוד מתמחה בנמל אשדוד, שהן בין הגורמים שפגעו ביעילות עבודת ניטול המטענים. בשנת 2022 חל שיפור בזמני ההמתנה והשהייה, אך הם עדיין גבוהים בעשרות אחוזים מרמתם בשנת 2017. בתפוקה לשעת עבודה בנמל אשדוד, בעיקר במטען כללי וצובר חופנים, חלה ירידה ביחס לשנת 2017. בעיית היעילות של נמל אשדוד מתבטאת גם בהיענות של צוותי עבודה ("ידיים"): בשנים 2017 - 2022 חלה ירידה של 70% בהיענות הצוותים בתחום צובר החופנים בנמל. במכולות ובמטען כללי הייתה הירידה באותן שנים 24% ו-60% בהתאמה. כן נמצא כי מסיבות שונות בין 13.8% ל-22.0% מעובדי התפעול, שהיו יכולים להקטין את התור התפעולי, לא שובצו לעבודות פריקה וטעינה.

בשנת 2021 היה יבוא הגרעינים לישראל כ-5.6 מיליון טון. הגרעינים הם מוצר חיוני לתזונת הציבור, ומחסור בהם עלול לגרום למחסור בקמח ומוצריו כגון לחם, אורז ופסטה ולמחסור במוצרי מזון מן החי, כגון חלב ומוצריו, ביצים ובשר. 84.9% מהגרעינים המיובאים נפרקים במרחב נמל חיפה, אך רק 15.1% נפרקים בנמל אשדוד, הגם שהביקוש לגרעינים מתחלק בין הצפון לדרום בשיעורים של 55% ו-45% בהתאמה, וזאת עקב שירות ירוד בתחום זה בנמל אשדוד, עיכובים בהפעלת מסוע הגרעינים ולטענת חברת נמל אשדוד מחסור בנהגי משאיות. הביקורת העלתה כי בפועל, היקף פריקת הגרעינים בנמל אשדוד אינו בהלימה לחלוקת הביקושים בין צפון הארץ לדרומה. עוד נמצא כי מסוע הגרעינים בנמל אשדוד נמסר להפעלה לנמל אשדוד בינואר 2023, תוך חריגה של כתשעה חודשים מלוח הזמנים המקורי, 12 שנים לאחר החלטת שרי האוצר והתחבורה באוקטובר 2010 על הקמת המסוע, ובחריגה של כ-12 מיליון שקל מתקציב ההקמה בסך 225 מיליון שקל.

המבקר אנגלמן ממליץ לשרי התחבורה והאוצר לפעול לשיפור היעילות בניטול המטענים בנמלי ישראל ולקיצור זמני השהייה של אוניות בפתח הנמל.

חברת נמל אשדוד: נמנה צוות לשיפור הביצועים 

חברת נמל אשדוד מסרה בהמשך לפרסום דו״ח מבקר המדינה כי ״ההשוואה לנמלים האחרים אינה עומדת בכללי השוואה אובייקטיביים. מדובר בחתך של 8% מהמטענים בלבד כאשר מטענים אסטרטגיים, כגון מכולות ורכבים לא המתינו כלל ואלו מהווים 85% מפעילות הנמל - זאת כאשר  במדינות המערב מטענים אלו סבלו מהמתנות של עד חודש ימים. מצורף בזאת דירוג הנמל במגזין Dynaliners מהחשובים בעולם הספנות מהדורת שנת 2023 המתייחס לשנים 2020 -2021.  

נמל אשדוד מדורג בו מקום 106 ו-109 בהתאמה. הדירוג בחר 130 נמלים מובילים מתוך אלפי נמלים וטרמינלים באיגוד הטרמינלים העולמי - IAPH. איגוד זה הגדיר במבוא שלו לשנת 2021 את משבר הקורונה כגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת 2023 בואך 2024 הנמל מקבל את סך כל מטעניו ללא המתנות כלל. חשוב לציין שדו״ח מבקר המדינה, אשר מתייחס לנתוני שנת 2021/22 התקבל אתמול בלילה והחברה תלמד אותו ותמנה צוות לשיפור הביצועים. חברת נמל אשדוד עוסקת בשיפור מתמיד והנתונים לשנת 2023 מוכיחים זאת״.

נציין כי חברת נמל אשדוד לא מסרה את דירוג Dynaliners כפי שציינה בהודעתה. 

נשיא לשכת הספנות: הדו״ח מעיד על כישלון הניהול הממשלתי

ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות, התייחס לדו״ח מבקר המדינה שפורסם אתמול וכתב: ״ראשית כדאי לראות בדו״ח את מה שיש בו. הוא לא ניתח את המצב הנוכחי. אם זה היה מכוון או לא, הניתוח מאוד רלוונטי, כי המצב טרום המלחמה משקף בדיוק את מה שיקרה לאחריה. המצב הנוכחי משקף פחות פעילות, בתקווה שמדובר לטווח קצר בלבד - כך אני מקווה לפחות.

גולת הכותרת לפי דעתי היא כשלון הניהול הממשלתי. בכוונה אינני מציין גוף זה או אחר. הממשלה לא יודעת (כל ממשלה) לנהל גופים כלכליים, יש לה חסרונות רציניים בניהולם, מטרותיה רחוקות ממתן שרות טוב לארגונים חיוניים וכלכליים כמו הנמלים. למעשה היא גם לא אפקטיבית בתחרות עם ניהול פרטי.

הניהול הפרטי של שני הנמלים החדשים, בחברת נמל המספנות, בחברת נמל אילת, ובחברת נמל חיפה, מעידים על העדפה ברורה להענקת זיכיון תקופתי לניהול פרטי תחת השכרת שטחים וכתבי הסמכה אפקטיביים וחכמים. לא מדובר על ״הפרטת״ עובדים שלגביהם נשמרים כללי החוזים הקיבוציים. כך המצב במעל ל-80% מהטרמינלים בעולם. גם רספ״ן וגם חנ״י יהיו יעילים וחדים הרבה יותר ויעשו את תפקידם בצורה הרבה יותר אפקטיבית ונכונה.

לשכת הספנות בטוחה שהפרטת הניהול בחברת נמל אשדוד היא צו השעה לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר. גם כלים ניהוליים כמו כתבי הסמכה מפורטים וכוללים, דוחות ביצוע שוטפים, מדדי שרות מפורטים, תקנות נמליות וכו׳ לא צריכים להתערבב עם אינטרסים ניהוליים שוטפים. בעצם, הרגולציה נשמרת, רק מחליפה את הגוף הניהולי הממשלתי בפרטי.

לשכת הספנות תגיב בפרוטרוט לאחר שתלמד את הדו״ח המלא ותשמח להציע מערכת פתרונות לשיפור הפעילות. זה בנפשנו״.