זמן ההמתנה אותו מממן לקוח הקצה

אוניות צובר רבות, הנושאות מטעני תבואות בתפזורת, ממתינות ימים רבים לפריקה בנמלים בגלל חוסר יעילות כרונית, היעדר תשתיות מספיקות ומחסור חמור בכוח אדם. כך טוענים באיגוד המשתמשים בהובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא.

מהאיגוד נמסר כי כיום, לפני החגים ממתינות 8 אוניות ועליהן מטעני תבואות להתחלת עבודות הפריקה בנמלי אשדוד וחיפה ועוד 6 אוניות צפויות להגיע לישראל בימים הקרובים.

על פי ראשי האיגוד, עלויות ההמתנה לכל אונייה נאמדות בעשרות אלפי שקלים ליום, והן נופלות על כתפי היבואנים, שעה שאין על הנמלים סנקציות שליליות בגין חוסר היעילות.

עוד נטען, כי ההמתנות העיקריות הן בנמל אשדוד, בו משך ההמתנה הממוצע הוא כעשרה ימים (נזק מינימלי של כ-100 אלף שקל לאונייה), כשבנוסף, עקב המחסור החמור בכוח אדם בנמל, משך הפריקה מתארך לפעמים פי 2 או 3 ממשך פריקה סביר ומקובל בעולם.

חברי איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת פנו לאחרונה כמה פעמים בעניין ההמתנות הממושכות המיותרות לשר התחבורה ישראל כץ, למנכ"ל משרדו ולמנהלי הנמלים, בכדי שיכריזו על מצב חירום וימצאו פתרון למצב, אלא מקבלי ההחלטות מתעלמים מהמשבר.

איתי רון, מנכ"ל חברת צנציפר ליבוא תבואות ומספוא וחבר הנהלת איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת של מוצרי תבואות: "בעולם ידוע שנמלים נערכים לכניסת אוניות נושאות מטענים מבחינת זמינות רציפי הפריקה, כוח האדם והציוד.  בישראל המצב אינו כך; אניות ממתינות זמן ממושך לפריקה כתוצאה מחוסר יעילות, אי הקצאת משאבים ועוד, העיכובים גורמים לנזקים כלכליים, ובסוף מתגלגלים לצרכן הסופי. עלויות ההמתנה לאונייה בודדת הממתינה כשבוע עד שבועיים בנמל מגיעות לכ-100-50 אלף דולר. המשמעות היא התייקרות (עקיפה) למוצר הסופי: לקמח, ללחם, לביצים, לשמן, למרגרינה, לבשר ולדגים. מובן כי הפסקות הפריקה המתוכננות בחגים (ימי שבתון), עוד יחמירו את המצב, שכבר היום הוא גרוע מאוד.
 

"בישראל האיוולת הזו אפילו לא מדליקה נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות. משרדי הממשלה (תחבורה, חקלאות, אוצר), מתעלמים מהמצב. גם במסגרת רפורמת הנמלים החדשים לא מוקצים לנו רציפים ייעודיים; מכשירים עובדים מתאימים ולא מתוכננות תשתיות מתאימות. אנחנו נתקלים פשוט באטימות.

"לצערי, לא מוטלים על נמלי ישראל קנסות על עיכובים בפריקת אוניות ומבנה תעריפי הפריקה אינו מגלם תמריצים לשיפור רמת השירות וקצב הפריקה. בשל כך, הנהלות הנמלים אדישות לשאלה בתוך כמה זמן מרגע הגעת אונייה למרחב הנמל מסתיימת פריקתה, ולכן התוצאה הסופית היא המתנה ארוכה, פריקה איטית ונזק לצרכן".

יצוין כי מדינת ישראל מייבאת למעלה מ-95% מהתבואות הדרושות לה למזונות בסיסיים בשנת 2014 נפרקו כ-5.2 מיליון טון תבואות בנמלים בהיקף כספי של כ-10 מיליארד שקל.כ-80% מהתבואות נפרקו בנמל חיפה ובנמל מספנות ישראל שבחיפה, כ-20% נפרקו באשדוד.