משבר המכולות ממשיך להחריף ומתבטא באי פריקת אניות, תורים ארוכים, נהגים הנאלצים להמתין 5-6 שעות והיעדר הסדר להשבת מכולות לנמלים.
למכולות שמגיעות מיבוא לישראל, אין פתרון אחסון ונהגי המשאיות מתקשים להמשיך את יום העבודה כאשר מועמסות על המשאיות מכולות ריקות. סוכני האניות שולחים את הנהגים לנמל או למסופים, אך אלו טוענים כי אין להם מקום. מצב זה גורם לנזק כלכלי אדיר לחברות ההובלה, תוך שהוא פוגע בהספק היומי של החברות.
בנוסף לכך, בעקבות המצב הביטחוני המצב החמיר וחלק מהאניות עזבו את הנמלים.
כפועל יוצא מהמחסור במקומות אחסנה למכולות ריקות, נוצרו גם עיכובים בהוצאת מכולות מלאות, כיוון שהמשאיות אינן פנויות לקחת מכולות מלאות, כל עוד אין להן היכן לפרוק את המכולות הריקות.
האבסורד הוא שהנמל אשר יוצר את העיכובים במסירת המכולות, הוא זה שמחייב את בעלי המטען בדמי אחסנה על אותן מכולות שמתעכבות בנמלים.
בינתיים, בזמן שיעילות חברות ההובלה נפגעה באופן חמור, והן אף שוקלות דרך משפטית לחייב את הנמל בגין אותם עיכובים, בעלי המטענים מגלגלים את החיוב על חברות ההובלה שלא התייצבו בזמן לאסוף את המכולה.
חנ״י הודיעה כי תקצה שטחים באשדוד ובחיפה לאחסנת מכולות, מכאן שמקור הבעיה הוא אכן בנמלים, ולכן אין כל היגיון שהנמלים יחייבו חברות ההובלה בדמי אחסנה.