דו״ח הערכת המצב האסטרטגית לשנת 2025 של המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS), שיוצג היום (ב׳) בחיפה, מציג תמונה מטרידה של המציאות הביטחונית והכלכלית במרחב הימי. על פי הדו"ח, מדינת ישראל מתנהלת ללא מדיניות רבתי בתחום הימי, עובדה שהובילה לכשלים מבצעיים משמעותיים - החל מחדירת סירות ב-7 באוקטובר ועד לשיתוק נתיבי הסחר בים האדום על ידי החות'ים. המומחים מדגישים כי ישראל הופתעה מרמת האיומים הרב-ממדיים במזרח הים התיכון, וכי התלות המוחלטת במספנות זרות לצורך בניין כוח אסטרטגי, כמו מערך הצוללות, מהווה סיכון לאומי בתרחישים של בידוד מדיני.
אחת ההמלצות המרכזיות בדו״ח עבור ענף הלוגיסטיקה היא גיבוש מדיניות ״צי ברזל״. פרופסור שאול חורב, ראש המכון, קורא למדינה להבטיח קיום של ספנות בשליטה ישראלית שתבטיח אספקה סדירה גם כאשר מובילים זרים יסרבו לפקוד את נמלי ישראל תחת אש. המהלך כולל דרישה למתן תמריצי שכר ומיסוי לשיקום מעמד הימאי הישראלי, מתוך הבנה כי בסיס כוח האדם המקצועי בים נשחק באופן המסכן את יכולת התפעול העצמאית של המדינה בחירום.
במישור התפעולי והטכנולוגי, הדו״ח מתריע כי ישראל מפגרת אחרי ציים זרים בהטמעת כלי שיט בלתי מאוישים ובינה מלאכותית. בעוד האיומים על עורקי החיים הכלכליים - כמו כבלי תקשורת תת-ימיים ואסדות גז - הופכים למתוחכמים יותר, ישראל נדרשת למענה טכנולוגי בתווך התת-ימי. במקביל, הדו״ח מבקר בחריפות את הקיפאון החקיקתי: ״חוק אזורים ימיים״, התקוע בכנסת מאז 2017, מותיר את ישראל ללא ריבונות משפטית ברורה במים הכלכליים (EEZ), מה שמקשה על אכיפה והגנה על תשתיות לאומיות וסביבתיות.
לצד האיומים, הדו״ח מזהה הזדמנות היסטורית בהשתלבות ישראל במסדרון היבשתי-ימי מהודו לאירופה (IMEC). על פי התוכנית, נמל חיפה אמור לשמש כנמל היציאה המרכזי לאירופה, מה שמחייב את הממשלה להכריז על מטרופולין חיפה כמרכז לוגיסטי גלובלי. ההמלצות כוללות הקצאת שטחים למחסנים חכמים, חיבור רשת הרכבות למסדרון הבינלאומי והפיכת שדה התעופה בחיפה לנמל תעופה בינלאומי משלים, כדי לתמוך בנפחי הסחר המתוכננים ולשפר את הקישוריות של ישראל לכלכלות המערב.
לסיכום, מחברי הדו״ח מדגישים כי הזירה הימית היא ״הזירה השביעית״ שבה יוכרע החוסן הלאומי. ללא אישור תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, הכוללת הגנה על התווך התת-ימי וקידום חקיקה להסדרת האזורים הימיים, ישראל תתקשה להגן על נכסיה האסטרטגיים ועל רציפות שרשרת האספקה שלה מול האיומים המתפתחים במרחב.
