ארבע נקודות על הקמת הנמלים החדשים

נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה מבקש מחברת נמלי ישראל (חנ"י), האמונה על הקמת שני הנמלים החדשים בישראל, לקחת בחשבון מספר נקודות במקביל להקמת נמלי הדרום והמפרץ.

במכתב ששלח לאחרונה למנכ"ל חנ"י שלמה ברימן, עם העתקים לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התחבורה ישראל כץ, שר הכלכלה נפתלי בנט ומנהל רשות הספנות והנמלים, ר/ח יגאל מאור, מעלה זבה ארבע נקודות, חשובות לדבריו, שיסייעו לקידום התחרות והתפתחות הנמלים בישראל.

"עם חתימת שני חוזי הבנייה ושני חוזי ההפעלה, אנו נערכים היום לקראת תקופה חדשה וחשובה לכלכלת המדינה כולה", פתח זבה את מכתבו, "אנו מורידים את הכובע בפני החזון, המחשבה, ההתמדה והביצוע.

"סחר החוץ, המהווה כשני שליש של התמ"ג, מפרנס את כל המדינה הקטנה שלנו, שעשתה ועושה, מאמצים רבים להיות מודרנית, יעילה ומפותחת. הספנות, המהווה את החוליה החיונית המקשרת בין הנמלים בעולם, מעדיפה לפקוד את הטובים שבהם, על מנת לקיים שרשרת אספקה יעילה. לכן הנמלים נבחנים על פי סטנדרטים בינלאומיים ואנו מחויבים לנהוג לפיהם כמשימה אסטרטגית ראשונה במעלה".

מכאן עובר זבה למנות ארבע נקודות, שלדבריו יש לקחת בחשבון בד בבד עם הקמת הנמלים החדשים:

1. פיתוח הנמלים למטענים לא ממוכלים. להערכתנו, כתב, יש לגשת עתה לתוכנית התשתית העתידית למטענים אלו. מטענים אלו מהווים מחצית מכמות המטענים בטונות המשונעים בנמלי ישראל (להוציא נמלי האנרגיה). יתר על כן, מבט חטוף לעבר הסטטיסטיקות מצביע על גידולם באחוזים גבוהים יותר מאשר גידול מטעני המכולות. הבולטים שבהם: מטעני הצובר וכלי רכב (הצובר בחופנים עלה ב- 2014 ב- 14.3%).

1. 2. מטעני שטעון, או נמלי HUB. מטענים אלו, כותב זבה, מהווים את אחת הערבויות החשובות לפקידות ישירות ולשירות תומך ייחודי לסחר הישראלי. מטעני שטעון חייבים להיות חלק מהאסטרטגיה של פיתוח הנמלים. זו אכן המדיניות הנוכחית, והיא מוזכרת כאן בגלל חשיבותה.

1. הוזלת שינוע המטענים בנמלי ישראל. הרבה דובר על הורדת התשומות כתרומה להורדת יוקר המחיה. ברור לגמרי שיישום עקרונות התחרות בכל הדרגים הינו תנאי שהוזלת עלויות הנמלים ישפיעו על יוקר המחיה ויחלחלו לכיסם של כל אזרחי המדינה. יחד עם זה, ברצוננו לציין שפיתוח הנמלים יביא להערכתנו לחיסכון שנתי של 100 מיליון דולר לפחות רק בסעיף זמן השהייה של האוניות. וזאת עוד לפני הורדה של אגורה אחת מדמי הניטול.

1. אוניות נוסעים. נושא כאוב כבר זמן רב, כותב זבה, במיוחד לאחר רפורמת התעריפים בסוף 2010 . בשנה זו היה שיא של 582,631 נוסעים. מאז מספר זה בירידה והגיע ל- 222,381 בשנת 2014. התרענו כבר הרבה פעמים על הפסד זה לכלכלת ישראל, אולם בלי הצלחה. הלשכה לא תרפה ממאמציה להביא את אגרות כלי השייט לאוניות נוסעים לרמתם מלפני הרפורמה. הרמה הנוכחית היא לא סבירה לחלוטין.

בנוסף למכתב, זבה הרחיב ופירט לגבי הנושאים העולים ממכתבו לברימן: "אנשים לא יודעים עד כמה סבב אוניות הוא קריטי. חייבים לקחת בחשבון HUB, בשביל להבטיח פקידה ישירה. מאז קום המדינה נהנו פה מפקידות ישירות ואנו לא רוצים להפר את היתרון והדבר המשמעותי הזה, שצריכים לשמר אותו".

בנוגע למטענים לא ממוכלים, ציין זבה: "הגידול של המטענים האלה גדול יותר ממטענים ממוכלים. כל זה דורש שטחים. אם משדרגים את הנמלים הקיימים ולא נזהרים – אנחנו עדיין לא יודעים אילו רציפים יתחרו עם החדשים - צריך להיזהר שזה לא יהיה על חשבון המטענים הלא ממוכלים".

עד כה לא הובהר באף מקום דבר בנוגע לפיתוח ושדרוג הנמלים הקיימים.

"נכון, אולם כל הרפורמה מבוססת על תחרות בין הנמלים הקיימים לחדשים. ואם לא משדרגים את הנמלים הקיימים, אז איפה התחרות ומה עשינו? צריך לזכור גם שאם הנמלים החדשים יהיו אך ורק לקונטיינרים, התחרות תהיה רק לקונטיינרים. זה עלול להשפיע לרעה על המטענים ובהם לא תהיה תחרות".

זבה הוסיף נקודה נוספת, שלא עלתה במכתבו: "אנחנו בלשכת הספנות מקבלים כל הזמן הערות ופסיקות מהמשרד להגנת הסביבה. אני בעד המשרד וחושב שהוא שומר על בריאות התושבים, אבל את הדברים האלה צריך לעשות בהתחשב באילוצים – כספיים, של הדרכה וכו'".