אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
נחום גנצרסקי נבחר לפני כשבועיים לנשיא לשכת הספנות החדש. גנצרסקי, בן 60, היה מועמדה של חברת "צים" לתפקיד, החל את עבודתו ב"צים" בתחילת שנת 1964 באגף הטכני. לאחר שלוש שנים פרש, ולמד בטכניון בפקולטה לתעשייה וניהול. בשנים 1970-1969 עבד במספנות ישראל במחלקת הייצור. ב- 1970 נקרא ע"י יורם אלמוגי סמנכ"ל "צים", לחזור ולהצטרף לצוות שהקים את שירות המכולות ב"צים".
בתחילת שנת 1972 יצא נחום גנצרסקי ליפן כעוזר למנהל התפעול במזרח הרחוק, מהמשרד בטוקיו. בשנת 1973 מונה מר נחום גנצרסקי כנציג "צים" בטיוואן, ושירת בתפקיד 5 שנים. ב- 1978 עבר להונג קונג ושימש כמנהל השיווק האזורי של "צים" במשך שנתיים. ב- 1980 חזר לתפקיד סמנכ"ל קווי אילת ב"צים". בשנים 1986-1985 ניהל את אגף התכנון והפיתוח של החברה. בשנים 1992-1987 שימש מר גנצרסקי כמנהל יחידת שירותי אילת. ב-1992 חזר נחום גנצרסקי למזרח הרחוק לנהל את פעילות "צים" במזרח. בשנת 2000 חזר למשרד בחיפה ומאז משמש כמנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי של החברה.
להלן ראיון שקיימנו בשבוע שעבר עם מר נחום גנצרסקי, שנערך במשרדי לשכת הספנות הישראלית, עם כניסתו לתפקידו כנשיא הלשכה.
שאלה: איזה אופי תלבש הלשכה תחת הנהגתך ?
תשובה: אחד הדברים שמאפיינים אותי זה שאני מציג דברים בשחור ולבן. לא שלא ידוע לי שאין אפור, אבל מניסיוני צריך לחדד את העמדות. חייבים להגיע למצב של win-win situation עם הצד השני שאיתו אתה מקיים משא ומתן, ולשם כך חייבים לחדד נושאים.
שאלה: מהו הנושא הכי דחוף שעימו מתמודדת הלשכה בימים אלו ?
תשובה: אין ספק שכל נושא התעריפים הוא הדבר הכי קריטי ודחוף מבחינתנו ואנו נפעל בנושא במלוא כוחנו. מה שעושה הממשלה בעינינו הוא שגוי. אנו לא רוצים להיכנס בכלל לויכוח על סעיפים אלו או אחרים ברפורמה, אלא טוענים שהעיקרון שגוי.
שאלה: מדוע הרפורמה שגויה כבר ברמה העקרונית ?
תשובה: אני חייב להקדים מילה. לא קיבלנו שום נייר עבודה רשמי בנושא ולכן הכל על בסיס של שמועות. ברמת העיקרון, דבר ראשון שגוי הוא הקשר בין הרצון של הממשלה שהנמלים יתחרו זה בזה, שזה טוב לכולם, לבין שינוי לתעריף השגוי. מה שייך האחד לשני ? האם במבנה התעריפים הקיים הנמלים לא יכולים להתחרות בינהם ?.
דבר שני הוא הרצון של הרשות לבטל את הסבסוד הצולב ברפורמה החדשה. מה רע כל כך בסבסוד צולב ?. לריאתי, הדבר רע כאשר אתה לא יודע מהו התמחיר האמיתי. כאן לקחו תופעה עסקית, הפכו אותה ל"פרה קדושה" ועכשיו מנסים "לשחוט אותה". הרי זה קיים כמעט בכל תחום בחיינו. כך למשל, נהג זהיר שלא היה מעורב בתאונות בעצם מסבסד בדמי הביטוח שלו את אלו שכן מעורבים בתאונות. זה לא סבסוד צולב ? הטענה שצריך לחסל את הסבסוד הצולב היא לא נכונה.
אני לא אומר שכן צריך סבסוד צולב, אבל באותה נשימה אני לא אומר שלא צריך.
שאלה: אם כך, אז האם אתה מתנגד לכל שינוי במבנה התעריפים ?
תשובה: ממש לא. אני מקבל את זה שהממשלה רוצה לשנות תעריפים, אבל לא עושים את זה במהפכות. ללכת בכוח ולנסות ולכפות עלינו רפורמה בלי שהיינו מעורבים בשום תהליך, זה פסול. לשכת הספנות לא הייתה מעורבת כלל בשום שלב וזו אחת הסיבות לכך שהשינוי המוצע לא מגובש באופן מקצועי.
זה עוד יותר עמוק מזה. הנמל משרת את היבוא והיצוא של מדינת ישראל ולא את חברות הספנות ואת זה צריך לזכור. כיום, העלות נחלקת כך שבין 40 ל- 50 אחוז מהכנסות הרשות באים מדמי רציף, והיתרה ברובה מסווארות וסבלות. לא ייתכן שכל "הנטל" של רשות הנמלים יפול על חברות הספנות, כפי שמוצע ברפורמה.
יתרה מכך, עמוס רון, מנכ"ל הרשות, הציג את הנושא בפני ועד הלשכה ללא הגשת שום מסמך. מאחר ולא באו עם שום מסמך, אנו לא יכולים להתייחס. יש כאן מגמה ברורה לערפל את הספנות ובכך לנטרל התנגדויות. במועצת רשות הנמלים אין אף נציג של לשכת הספנות מה שנראה חמור מאד בעינינו. אנו מאד הופתענו מכך שאיתן רפפורט, הנשיא הקודם של הלשכה, הוחלף על ידי חברת מועצה שאינה ממגזר הספנות וללשכת הספנות אין אף נציג במועצת הרשות, כפי שהיה נהוג שנים רבות.
הבעיה שלי היא לא האם יש נציג של לשכת הספנות במועצת הרשות , או אין. הבעיה שלי היא שאף אחד לא התייעץ איתנו, אנשי מקצוע הספנות, בנושא הרפורמה.
שאלה: מדוע לדעתך מתנגדים לרפורמה גם גופים נוספים, כמו התעשיינים ?
תשובה: אני ממש לא רוצה להיכנס למספרים ולסעיפים, אבל למה טיפול במכולת יבוא זולה יותר מטיפול במכולת יצוא ? מדוע היבוא זול יותר מהיצוא ?, וזאת עפ"י דוגמאות לא רשמיות של מספרים.
כדאי לשים לב לכך שיש כאן דבר חמור מאד. במציאות היומיומית, כל יצואן ישראלי צריך "להילחם" ביצואנים אחרים מארצות העולם על ליבו וכיסו של הלקוח. לעומת זאת, היבואן יכול לקנות סחורה בהרבה מאד מקומות. כלומר, ליבואן תמיד יש אפשרות להוזיל את העלויות שלו, על ידי רכישת סחורה מספקים אחרים, אופציה שאין ליצואן. צריך להקל על היצואנים קל וחומר אם מסתכלים מההיבט הלאומי.
חוץ מזה, כל ההוצאות "שיפלו", במסגרת הרפורמה, על חברות הספנות, בסופו של דבר "יגולגלו", בלית ברירה, על היבואנים והיצואנים. מה הועילו חכמים בתקנתם ? הרי אותו יבואן בסופו של דבר "יגלגל" את העלויות שלו על הצרכנים, וחברות הספנות יהיו גובי תשלומים עבור הנמלים.
שאלה: ומה בנוגע להתייעלות בנמלים ?
תשובה: מכל מה שנאמר לנו בעל פה, לא הייתה שום התייחסות ברפורמה לנושא ההתייעלות ולגידול בכמויות. למשל, עפ"י מה שנאמר לנו, הרשות תיבחר לעצמה שנה מסוימת כבסיס לקביעת התעריפים, כאשר, על סמך אותה שנה, הרשות תיבחן איזה חלק של כל עלות מגיע עבור איזה פעולה, ולפי זה ייקבעו את העלויות ל- 2004. זה אבסורד מכיוון שכל שנה שיבחרו כבסיס, הרי שהנמלים עבדו בחוסר יעילות ועל כך אין שום ויכוח. אז מה ההגיון בזה?
דבר נוסף, הכמויות גדלות משנה לשנה. אז איך לוקחים שנת פעילות אחת כאשר בהווה הכמויות גדלו ?
כל הרפורמה זה בלון שצריך לפוצץ אותו ולהתחיל מהתחלה. אם שואלים אותי, צריך בשנה הראשונה לעבוד עם התעריפים הקיימים במבנה הקיים. אם אח"כ הממשלה, שיש לה כוונות טובות להוזיל עלויות של דמי רציף, תרצה לשנות, אז זה בסדר גמור, רק צריך לעשות הכל בשיקול דעת ובשלבים.
אני קובע חד משמעית שהספנות תתנגד בצורה נמרצת לרפורמה המוצעת. לחברות הספנות אין 150 מליון דולר לשנה, לשלם לרשות הנמלים במקום עלויות דמי הרציף. פשוט אין. מה שיקרה זה שהאניות פשוט יעמדו בחוץ ולא ייכנסו לנמל
שאלה: אבל עמוס רון אומר שהתעריפים החדשים יהיו תעריפי מקסימום והתחרות היא זו שתגרום לכל נמל להוזיל עלויות. מה דעתך ?
תשובה: בבקשה. שישאיר את התעריפים הקיימים ושייקבע שאלו תעריפי מקסימום. התחרות בין הנמלים תוזיל גם את התעריפים הקיימים באותה המידה. גם בתעריפים הקיימים הנמלים יכולים להתחרות בינהם.
שאלה: באלו צעדי המחאה תינקטו כנגד הרפורמה בתעריפים ?
תשובה: בימים אלה אנו מכינים חוות דעת עסקית מלאה, שתובא בפני ועד לשכת הספנות ואח"כ תישלח לשרים ולחברי הכנסת, לרשות הנמלים ולכל הנוגעים. כמו כן נקיים מסיבת עיתונאים בו יוצג הנושא. אנו נדחוף לקיים פגישה עם שרי האוצר והתחבורה לדון בנושא. כל שאנו מבקשים משרי התחבורה והאוצר, הוא שיוקם צוות מקצועי שיכלול אנשי מקצוע העוסקים בספנות לבדוק את נושא התעריפים ולהציע דרכים לשיפור.
שאלה: לחברת "צים" יש מעמד מאד מרכזי בכלכלה הישראלית. עד כמה "צים" עומדת בחזית כנגד הרפורמה ?
תשובה: "צים" היא מובילת הדגל במאבק ברפורמה בתעריפים. ד"ר זבה, בכל מפגש שיש לו עם שרים וחברי כנסת, מעלה את הנושא ואומר מפורשות ש"צים" לא תשלם את הכסף הזה. אין כאן שום ספק.
שאלה: מה דעתך על העיצומים והשביתות שנוקטים עובדי הנמלים בשבועות האחרונים ?
תשובה: אני לא מכיר לפרטי פרטים את הסכמי העבודה בין בנמלים ולכן קשה לי להביע דעה בעניין. מניסיוני, אין מצב כזה שבו תמיד צד אחד צודק והשני טועה. זה שהממשלה צודקת בדבר אחד, הרי שזה לא אומר שהיא צודקת בכל דבר, ולהפך. לדעתי צריך למצוא את הדרך כדי להשקיט את הנמלים. זה מטריד אותי במיוחד כשמדובר בנמל אשדוד, שם משקיעה רשות הנמלים את מרבית ההשקעות ואני מפחד ממצב שבו הנמל יהיו מאד מודרני אבל לא יפעל במלוא היעילות. לדעתי, מרבית הסכסוכים בין העובדים לרשות ולממשלה, ובכלל בין שני צדדים, נסובים סביב אגו. צריך לדעת לכבוש את האגו. יש כאן, משני הצדדים, המון משחקי כוח שנובעים מאגו.
לדעתי, עבור שירותים חיוניים מוכרחים להקים מערכת במבנה מסוים שתגשר בין העובדים והמעסיקים. אסור שמערכות חיוניות יושבתו אפילו לשעה אחת ולכן חייב להיות גוף שיגשר על הפערים בין הצדדים ושסמכותו תהיה קבילה על שני הצדדים. לדעתי, ביה"ד לעבודה אינו הפתרון הנכון שכן כל דיון מחייב נוכחות של שופטים ועורכי דין, שהם גורם אינטרסנטי נוסף.
שאלה: באסיפה השנתית שהתקיימה לאחרונה הדגיש ד"ר זבה את הצורך בשינוי תקנות רשות הנמלים. מדוע ? האם הלשכה תעסוק גם בזה ?
תשובה: בכל ההצעות של הממשלה ובכל ניירות העמדה שהוצגו, לא כתוב ואפילו לא ברמז, שעומדים לשנות את התקנות של רשות הנמלים. התקנות אומרות שהסמכויות של שינוי ועדכון מחירים נמצא בידי ועדות הכנסת. זה מגוחך, שכן מנהל נמל ייאלץ לפנות לכנסת על כל שינוי הכי קטן בתעריפים. לכן, אם לא יהיה שינוי בתקנות אז זה ברור שלא משנה על איזה מבנה ארגוני יוחלט, תיאגוד או הפרדה לחברות ממשלתיות, לא תתאפשר תחרות. אפילו כיום אפשר לקיים תחרות בין הנמלים, אם ישנו את תקנות הרשות.
שאלה: מה דעתך על השינויים המבניים בנמלים ?
תשובה: אני לא רוצה ולא יכול לחוות דעה למבנה זה או אחר. אני כן בעד תחרות בין הנמלים שבסופו של דבר תשרת את הלקוחות, קרי סוכני האניות. היום, בהעדר תחרות, ישנם הרבה דברים שצריך לעשות עוד לפני שמשקיעים בציוד. למשל, יש מחסור חמור בכוח אדם. הנמלים אינם עובדים ב- 3 משמרות ביום וזה מעבר לכך שלא עובדים שבעה ימים בשבוע. כאשר גוף משרת את ציבור לקוחותיו, הוא צריך לתת את השירות הטוב ביותר. למה סוכני אנייה צריכה לעכב אנייה שלושה ימים בגלל שהנמלים לא מחזיקים מספיק "ידיים" ?
שאלה: האם מתוכנן גם לטפל בנושא רישוי לסוכני אניות ?
תשובה: בהחלט כן. עד היום זה לא קיים, וצריך לפקח על כך שלא כל אחד יפתח לו סוכנות אניות. לפי מה ששמעתי, יש המתנגדים לרישוי כזה בטענה שזה פוגע בחופש העיסוק. לדעתי אין זה נכון. הרי רישוי סוכני מכס או סוכני ביטוח לא "פוגע" בחופש העיסוק. עדיף לכולם שיהיה רישוי ויהיה פיקוח ובפרט בתקופה הנוכחית עם מתיחות ביטחונית גבוהה. זה יעלה את הרמה, זה ייתן למדינה כלים לדעת מי הם העובדים הקשורים בהכנסת והוצאת אניות. בכלל, הפוקוס של המכס עובר מעמילי המכס אל סוכני האניות, זאת כי המקור לכל המידע הוא שטר המטען שמפיקות חברות הספנות, וזה מאד מחזק את הטענה שצריך ליישם תהליך רישוי עבור סוכני אניות.
שאלה: האם ישנם עוד נושאים שבדעת הלשכה לטפל ?
תשובה: יש בכוונתי להיכנס להרבה נושאים נוספים כמו למשל "אגרות זבל" המשולמות גם עבור ימי ששי ושבת, כאשר הרשות אינה נותנת שירותים בימים אלו. או, מדוע עבודת הניתוב בנמלים אינה מופרטת, כמו למשל בהונג קונג. נושא נוסף שמאד מעניין אותי לקדם אותו הוא נושא הכשרת כוח האדם, שכיום כלל אינו קיים, ושיגרום לכך שרמת כוח האדם תשופר באופן משמעותי.
מערכת העתון "שי ספנות ותעופה", והאתר port2port מאחלים למר גנצרסקי הצלחה רבה במילוי התפקיד.
להלן ראיון שקיימנו בשבוע שעבר עם מר נחום גנצרסקי, שנערך במשרדי לשכת הספנות הישראלית, עם כניסתו לתפקידו כנשיא הלשכה.
שאלה: איזה אופי תלבש הלשכה תחת הנהגתך ?
תשובה: אחד הדברים שמאפיינים אותי זה שאני מציג דברים בשחור ולבן. לא שלא ידוע לי שאין אפור, אבל מניסיוני צריך לחדד את העמדות. חייבים להגיע למצב של win-win situation עם הצד השני שאיתו אתה מקיים משא ומתן, ולשם כך חייבים לחדד נושאים.
שאלה: מהו הנושא הכי דחוף שעימו מתמודדת הלשכה בימים אלו ?
תשובה: אין ספק שכל נושא התעריפים הוא הדבר הכי קריטי ודחוף מבחינתנו ואנו נפעל בנושא במלוא כוחנו. מה שעושה הממשלה בעינינו הוא שגוי. אנו לא רוצים להיכנס בכלל לויכוח על סעיפים אלו או אחרים ברפורמה, אלא טוענים שהעיקרון שגוי.
שאלה: מדוע הרפורמה שגויה כבר ברמה העקרונית ?
תשובה: אני חייב להקדים מילה. לא קיבלנו שום נייר עבודה רשמי בנושא ולכן הכל על בסיס של שמועות. ברמת העיקרון, דבר ראשון שגוי הוא הקשר בין הרצון של הממשלה שהנמלים יתחרו זה בזה, שזה טוב לכולם, לבין שינוי לתעריף השגוי. מה שייך האחד לשני ? האם במבנה התעריפים הקיים הנמלים לא יכולים להתחרות בינהם ?.
דבר שני הוא הרצון של הרשות לבטל את הסבסוד הצולב ברפורמה החדשה. מה רע כל כך בסבסוד צולב ?. לריאתי, הדבר רע כאשר אתה לא יודע מהו התמחיר האמיתי. כאן לקחו תופעה עסקית, הפכו אותה ל"פרה קדושה" ועכשיו מנסים "לשחוט אותה". הרי זה קיים כמעט בכל תחום בחיינו. כך למשל, נהג זהיר שלא היה מעורב בתאונות בעצם מסבסד בדמי הביטוח שלו את אלו שכן מעורבים בתאונות. זה לא סבסוד צולב ? הטענה שצריך לחסל את הסבסוד הצולב היא לא נכונה.
אני לא אומר שכן צריך סבסוד צולב, אבל באותה נשימה אני לא אומר שלא צריך.
שאלה: אם כך, אז האם אתה מתנגד לכל שינוי במבנה התעריפים ?
תשובה: ממש לא. אני מקבל את זה שהממשלה רוצה לשנות תעריפים, אבל לא עושים את זה במהפכות. ללכת בכוח ולנסות ולכפות עלינו רפורמה בלי שהיינו מעורבים בשום תהליך, זה פסול. לשכת הספנות לא הייתה מעורבת כלל בשום שלב וזו אחת הסיבות לכך שהשינוי המוצע לא מגובש באופן מקצועי.
זה עוד יותר עמוק מזה. הנמל משרת את היבוא והיצוא של מדינת ישראל ולא את חברות הספנות ואת זה צריך לזכור. כיום, העלות נחלקת כך שבין 40 ל- 50 אחוז מהכנסות הרשות באים מדמי רציף, והיתרה ברובה מסווארות וסבלות. לא ייתכן שכל "הנטל" של רשות הנמלים יפול על חברות הספנות, כפי שמוצע ברפורמה.
יתרה מכך, עמוס רון, מנכ"ל הרשות, הציג את הנושא בפני ועד הלשכה ללא הגשת שום מסמך. מאחר ולא באו עם שום מסמך, אנו לא יכולים להתייחס. יש כאן מגמה ברורה לערפל את הספנות ובכך לנטרל התנגדויות. במועצת רשות הנמלים אין אף נציג של לשכת הספנות מה שנראה חמור מאד בעינינו. אנו מאד הופתענו מכך שאיתן רפפורט, הנשיא הקודם של הלשכה, הוחלף על ידי חברת מועצה שאינה ממגזר הספנות וללשכת הספנות אין אף נציג במועצת הרשות, כפי שהיה נהוג שנים רבות.
הבעיה שלי היא לא האם יש נציג של לשכת הספנות במועצת הרשות , או אין. הבעיה שלי היא שאף אחד לא התייעץ איתנו, אנשי מקצוע הספנות, בנושא הרפורמה.
שאלה: מדוע לדעתך מתנגדים לרפורמה גם גופים נוספים, כמו התעשיינים ?
תשובה: אני ממש לא רוצה להיכנס למספרים ולסעיפים, אבל למה טיפול במכולת יבוא זולה יותר מטיפול במכולת יצוא ? מדוע היבוא זול יותר מהיצוא ?, וזאת עפ"י דוגמאות לא רשמיות של מספרים.
כדאי לשים לב לכך שיש כאן דבר חמור מאד. במציאות היומיומית, כל יצואן ישראלי צריך "להילחם" ביצואנים אחרים מארצות העולם על ליבו וכיסו של הלקוח. לעומת זאת, היבואן יכול לקנות סחורה בהרבה מאד מקומות. כלומר, ליבואן תמיד יש אפשרות להוזיל את העלויות שלו, על ידי רכישת סחורה מספקים אחרים, אופציה שאין ליצואן. צריך להקל על היצואנים קל וחומר אם מסתכלים מההיבט הלאומי.
חוץ מזה, כל ההוצאות "שיפלו", במסגרת הרפורמה, על חברות הספנות, בסופו של דבר "יגולגלו", בלית ברירה, על היבואנים והיצואנים. מה הועילו חכמים בתקנתם ? הרי אותו יבואן בסופו של דבר "יגלגל" את העלויות שלו על הצרכנים, וחברות הספנות יהיו גובי תשלומים עבור הנמלים.
שאלה: ומה בנוגע להתייעלות בנמלים ?
תשובה: מכל מה שנאמר לנו בעל פה, לא הייתה שום התייחסות ברפורמה לנושא ההתייעלות ולגידול בכמויות. למשל, עפ"י מה שנאמר לנו, הרשות תיבחר לעצמה שנה מסוימת כבסיס לקביעת התעריפים, כאשר, על סמך אותה שנה, הרשות תיבחן איזה חלק של כל עלות מגיע עבור איזה פעולה, ולפי זה ייקבעו את העלויות ל- 2004. זה אבסורד מכיוון שכל שנה שיבחרו כבסיס, הרי שהנמלים עבדו בחוסר יעילות ועל כך אין שום ויכוח. אז מה ההגיון בזה?
דבר נוסף, הכמויות גדלות משנה לשנה. אז איך לוקחים שנת פעילות אחת כאשר בהווה הכמויות גדלו ?
כל הרפורמה זה בלון שצריך לפוצץ אותו ולהתחיל מהתחלה. אם שואלים אותי, צריך בשנה הראשונה לעבוד עם התעריפים הקיימים במבנה הקיים. אם אח"כ הממשלה, שיש לה כוונות טובות להוזיל עלויות של דמי רציף, תרצה לשנות, אז זה בסדר גמור, רק צריך לעשות הכל בשיקול דעת ובשלבים.
אני קובע חד משמעית שהספנות תתנגד בצורה נמרצת לרפורמה המוצעת. לחברות הספנות אין 150 מליון דולר לשנה, לשלם לרשות הנמלים במקום עלויות דמי הרציף. פשוט אין. מה שיקרה זה שהאניות פשוט יעמדו בחוץ ולא ייכנסו לנמל
שאלה: אבל עמוס רון אומר שהתעריפים החדשים יהיו תעריפי מקסימום והתחרות היא זו שתגרום לכל נמל להוזיל עלויות. מה דעתך ?
תשובה: בבקשה. שישאיר את התעריפים הקיימים ושייקבע שאלו תעריפי מקסימום. התחרות בין הנמלים תוזיל גם את התעריפים הקיימים באותה המידה. גם בתעריפים הקיימים הנמלים יכולים להתחרות בינהם.
שאלה: באלו צעדי המחאה תינקטו כנגד הרפורמה בתעריפים ?
תשובה: בימים אלה אנו מכינים חוות דעת עסקית מלאה, שתובא בפני ועד לשכת הספנות ואח"כ תישלח לשרים ולחברי הכנסת, לרשות הנמלים ולכל הנוגעים. כמו כן נקיים מסיבת עיתונאים בו יוצג הנושא. אנו נדחוף לקיים פגישה עם שרי האוצר והתחבורה לדון בנושא. כל שאנו מבקשים משרי התחבורה והאוצר, הוא שיוקם צוות מקצועי שיכלול אנשי מקצוע העוסקים בספנות לבדוק את נושא התעריפים ולהציע דרכים לשיפור.
שאלה: לחברת "צים" יש מעמד מאד מרכזי בכלכלה הישראלית. עד כמה "צים" עומדת בחזית כנגד הרפורמה ?
תשובה: "צים" היא מובילת הדגל במאבק ברפורמה בתעריפים. ד"ר זבה, בכל מפגש שיש לו עם שרים וחברי כנסת, מעלה את הנושא ואומר מפורשות ש"צים" לא תשלם את הכסף הזה. אין כאן שום ספק.
שאלה: מה דעתך על העיצומים והשביתות שנוקטים עובדי הנמלים בשבועות האחרונים ?
תשובה: אני לא מכיר לפרטי פרטים את הסכמי העבודה בין בנמלים ולכן קשה לי להביע דעה בעניין. מניסיוני, אין מצב כזה שבו תמיד צד אחד צודק והשני טועה. זה שהממשלה צודקת בדבר אחד, הרי שזה לא אומר שהיא צודקת בכל דבר, ולהפך. לדעתי צריך למצוא את הדרך כדי להשקיט את הנמלים. זה מטריד אותי במיוחד כשמדובר בנמל אשדוד, שם משקיעה רשות הנמלים את מרבית ההשקעות ואני מפחד ממצב שבו הנמל יהיו מאד מודרני אבל לא יפעל במלוא היעילות. לדעתי, מרבית הסכסוכים בין העובדים לרשות ולממשלה, ובכלל בין שני צדדים, נסובים סביב אגו. צריך לדעת לכבוש את האגו. יש כאן, משני הצדדים, המון משחקי כוח שנובעים מאגו.
לדעתי, עבור שירותים חיוניים מוכרחים להקים מערכת במבנה מסוים שתגשר בין העובדים והמעסיקים. אסור שמערכות חיוניות יושבתו אפילו לשעה אחת ולכן חייב להיות גוף שיגשר על הפערים בין הצדדים ושסמכותו תהיה קבילה על שני הצדדים. לדעתי, ביה"ד לעבודה אינו הפתרון הנכון שכן כל דיון מחייב נוכחות של שופטים ועורכי דין, שהם גורם אינטרסנטי נוסף.
שאלה: באסיפה השנתית שהתקיימה לאחרונה הדגיש ד"ר זבה את הצורך בשינוי תקנות רשות הנמלים. מדוע ? האם הלשכה תעסוק גם בזה ?
תשובה: בכל ההצעות של הממשלה ובכל ניירות העמדה שהוצגו, לא כתוב ואפילו לא ברמז, שעומדים לשנות את התקנות של רשות הנמלים. התקנות אומרות שהסמכויות של שינוי ועדכון מחירים נמצא בידי ועדות הכנסת. זה מגוחך, שכן מנהל נמל ייאלץ לפנות לכנסת על כל שינוי הכי קטן בתעריפים. לכן, אם לא יהיה שינוי בתקנות אז זה ברור שלא משנה על איזה מבנה ארגוני יוחלט, תיאגוד או הפרדה לחברות ממשלתיות, לא תתאפשר תחרות. אפילו כיום אפשר לקיים תחרות בין הנמלים, אם ישנו את תקנות הרשות.
שאלה: מה דעתך על השינויים המבניים בנמלים ?
תשובה: אני לא רוצה ולא יכול לחוות דעה למבנה זה או אחר. אני כן בעד תחרות בין הנמלים שבסופו של דבר תשרת את הלקוחות, קרי סוכני האניות. היום, בהעדר תחרות, ישנם הרבה דברים שצריך לעשות עוד לפני שמשקיעים בציוד. למשל, יש מחסור חמור בכוח אדם. הנמלים אינם עובדים ב- 3 משמרות ביום וזה מעבר לכך שלא עובדים שבעה ימים בשבוע. כאשר גוף משרת את ציבור לקוחותיו, הוא צריך לתת את השירות הטוב ביותר. למה סוכני אנייה צריכה לעכב אנייה שלושה ימים בגלל שהנמלים לא מחזיקים מספיק "ידיים" ?
שאלה: האם מתוכנן גם לטפל בנושא רישוי לסוכני אניות ?
תשובה: בהחלט כן. עד היום זה לא קיים, וצריך לפקח על כך שלא כל אחד יפתח לו סוכנות אניות. לפי מה ששמעתי, יש המתנגדים לרישוי כזה בטענה שזה פוגע בחופש העיסוק. לדעתי אין זה נכון. הרי רישוי סוכני מכס או סוכני ביטוח לא "פוגע" בחופש העיסוק. עדיף לכולם שיהיה רישוי ויהיה פיקוח ובפרט בתקופה הנוכחית עם מתיחות ביטחונית גבוהה. זה יעלה את הרמה, זה ייתן למדינה כלים לדעת מי הם העובדים הקשורים בהכנסת והוצאת אניות. בכלל, הפוקוס של המכס עובר מעמילי המכס אל סוכני האניות, זאת כי המקור לכל המידע הוא שטר המטען שמפיקות חברות הספנות, וזה מאד מחזק את הטענה שצריך ליישם תהליך רישוי עבור סוכני אניות.
שאלה: האם ישנם עוד נושאים שבדעת הלשכה לטפל ?
תשובה: יש בכוונתי להיכנס להרבה נושאים נוספים כמו למשל "אגרות זבל" המשולמות גם עבור ימי ששי ושבת, כאשר הרשות אינה נותנת שירותים בימים אלו. או, מדוע עבודת הניתוב בנמלים אינה מופרטת, כמו למשל בהונג קונג. נושא נוסף שמאד מעניין אותי לקדם אותו הוא נושא הכשרת כוח האדם, שכיום כלל אינו קיים, ושיגרום לכך שרמת כוח האדם תשופר באופן משמעותי.
מערכת העתון "שי ספנות ותעופה", והאתר port2port מאחלים למר גנצרסקי הצלחה רבה במילוי התפקיד.
