לשכת הספנות קוראת לגבש פורום שימליץ על אופן יישום תקנות ה- ISPS בנמלים

לשכת הספנות הישראלית: תהליך השמת הוראות הביטחון האמריקאיות (ה- ISPS) בנמלי ישראל צריך להתבצע בשיתוף גורמי הספנות ולא רק על ידי שלטונות הביטחון; ישראל - אחת מחמש מדינות בעולם שנמליה עומדים באופן מלא בתקן הביטחון הבינלאומי ISPS ; עמוס רון : עמידת נמלי ישראל בתקן הבינלאומי מאפשרת מעבר מהיר של מטענים מארה"ב ואליה

בעקבות אירועי "מגדלי התאומים" ב-9.11.01, הוציאו שלטונות ארה"ב הוראות ביטחון שאושרו ע"י רוב ארצות העולם, החברות באו"ם, שיכנסו לתוקף החל ב- 1.7.04. ההנחיות והתקנות, העוסקות ברובן הגדול בהוראות בטחון, הן טכניות ופרוצדורלית בעיקרן. האחריות הכוללת ליישום הנהלים בארץ מצויה בידי מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה, המוציאים תעודות מתאימות לאניות ברישום ישראלי ומבצעים בדיקות באניות זרות. אחריות הביצוע בנמלים מצויה בידי משטרת ישראל והשב"כ, שמנפיקים לנמלים תעודות מתאימות.

לדברי נשיא לשכת הספנות הישראלית, למרות ההכנות לכניסת ההוראות לתוקף בישראל, ישנן עדיין שאלות פתוחות הקשורות בעיקר למטעני היבוא לארץ, שעדיין לא גובשה לגביהם מדיניות. "הפתרונות", אומר נחום גנצרסקי, נשיא הלשכה, "לא צריכים להינתן ע"י שלטונות הביטחון אלא על ידי גורמים האחראים על סחר החוץ של ישראל, או לפחות בשיתוף פעולה מלא ביניהם".

גנצרסקי טוען כי פתרונות רבים אינם מקובלים על חברי לשכת הספנות. לדבריו, נהלים הישימים במקרה אחד אינם מתאימים למקרה שני. הוא נותן כדוגמא אניה שפקדה, לפני בואה לישראל, נמל שאינו עומד בקריטריונים של ISPS Code הרי שההחלטה האם להכניסה בשערי הנמל נמצאת רק בידי גורמי הביטחון, דבר שאינו מקובל לדבריו, על החברים בלשכה.

לשכת הספנות הישראלית מציעה שהנהלת משרד התחבורה, ביחד עם משרד המסחר והתעשייה, יגבשו פורום הכולל גופים שונים הקשורים בסחר הישראלי שימליץ על מדיניות פתרונות לבעיות מעשיות, לפחות בתקופה הראשונה של יישום החוק.

בנוסף לבעיות המסחריות, מציין גנצרסקי, קיימת בעיה עקרונית נוספת והיא בעיית המימון. לדבריו, הממשלות השונות חתמו על הסכמים, הממומנים ברובם ע"י חברות הספנות, ולכן חברות הספנות, ישירות או באמצעות סוכניהן, שומרות לעצמן את הזכות לגבות "היטל בטחון" מבעלי המטענים. גנצרסקי מציע שהממשלות האחראיות על הנושא יקחו את הוצאות המימון על עצמן.

כידוע, ה- ISPS (בשמו המלא: International Ship and Port Facility Security) הינו יוזמה של ארגון IMO שמטרתיו הם לאפשר לאתר איומים בטחוניים, ליישם חוקים ותחומי אחריות, ליישם איסוף ושיתוף מידע בטחוני בין גורמי הספנות, לקבוע מתדולוגיה להערכת סיכונים, לוודא שננקטים פעולות למזעור הסכונים הבטחוניים. יישום תקנות ה- ISPS יחייבו את עובדי הנמלים ואנשי הצוות באניות לבצע שורה של פעולות ובכללן לאסוף מידעים, לתעד ולשמר פרוטוקולים, לקבוע אזורים אסורים לגישה לאנשים לא מורשים, לספק אמצעי התרעה שונים, לקדם תוכניות לשיפור מערך הבטחון ולבצע תירגולים.

 

 

ישראל - אחת מחמש מדינות בעולם שנמליה עומדים באופן מלא בתקן הביטחון הבינלאומי ISPS

ישראל היא אחת מחמש מדינות בעולם שנמליה עומדים באופן מלא בתקן הבינלאומי ISPS לביטחון המסדיר את נהלי שינוע המטענים ומכולות בנמלי הים, כך נמסר בשבוע שעבר למנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון (בתמונה), בכנס שערך איגוד IAPH , האירגון הבינלאומי של נמלי הים, שהתקיים בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה.

מנכ"ל רשות הנמלים שהשתתף בכנס כחבר הנהלת IAPH אמר, כי עמידת נמלי ישראל בתקן הבינלאומי מאפשרת מעבר מהיר של מטענים מארה"ב ואליה. רון הוסיף כי לקראת החלת התנאים החדשים של משמר החופים והמכס האמריקאי ב- 1.7.04 ערכה הנהלת IAPH סקר במסגרתו נבדקו 1,614 נמלים ברחבי העולם וכאמור רק חמש מדינות עמדו בתנאים באופן מלא . המדינות הן : ארה"ב, ניו-זילנד, סינגפור , ברזיל וישראל. נמלים שאינם עומדים בתקן יצטרכו לעבור הליכים מיוחדים לצורך אישור כניסת מטענים לארה"ב.

בנוסף נמסר בכנס כי הממשלה הפדרלית בארה"ב עומדת להשקיע 8 מיליארד דולר בשיפור אבטחת נמלי הים במסגרת הגברת המאמצים למלחמה בטרור.