אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
נחום גנצרסקי: "אני מבקש מרשות הנמלים, שכשם שהם עושים דיון על השינוי במבנה הנמלים והשכר עם העובדים, הם צריכים לעשות דיון איתנו על מבנה התעריפים"; עמוס רון: הרשות קשובה לבעיות העולות כתוצאה מרפורמה כה גדולה המתוכננת בתעריפים.
לשכת הספנות הישראלית פותחת בימים אלו למאבק ציבורי והסברתי כנגד מבנה התעריפים החדש, שאותו מתכננת רשות הנמלים, בגיבוי האוצר, ליישם בהקדם. בימים אלו הושלמה כתיבתו של נייר עמדה שנשלח לגורמים שונים ובינהם שרים, חברי כנסת וראשי ארגונים כלכליים.
כידוע, לשכת הספנות היא הגוף היחיד המאגד בחובו את חברות הספנות וסוכני האניות הפועלים בארץ. הלשכה פועלת מאז 1932 במתן שירותים ארגוניים ומקצועיים לחבריה בכל הקשור בתנועת המטענים ונוסעים לישראל וממנה.
לידיעת חברי הלשכה הובאו בצורה בלתי פורמלית ידיעות על כוונת הממשלה ורשות הנמלים לשנות את מבנה התעריפים בהתאם לעקרונות אשר כנראה נוצרו כבר בשנת 2001/2. חלק מהכוונות הוצגו על ידי מנכ"ל הרשות מר עמוס רון ב-23/11 בפני חברי ועד הלשכה אולם לא נמסר כל חומר כתוב.
יש לציין כי הניסיון הנוכחי לשנות בכוח את המקובל בענף, הוא הניסיון השני. הניסיון הראשון נעשה כבר ב- 1995 וגם אז נכשל. הנימוקים לאי ביצוע השינוי היו כדלקמן (עפ"י מסמך פנימי של רשות הנמלים) :
1. העלאת תעריפי היצוא תגרום לפגיעה ביצוא.
2. לא ניתן לבצע שינויים חריפים בתעריפים בזמן קצר, מאחר שסחר החוץ וההובלה הימית מבוססים על חוזים ארוכי טווח.
3. פתרון חלק מהעיוותים יוצר עיוותים חדשים.
4. שינוי כה יסודי במבנה האגרות מהווה התערבות בתנאי השוק.
5. ישנם מגזרים בספנות וביצוא הצפויים להתמוטט כתוצאה מהשינוי המוצע.
כאמור, הסיבות הללו, הן הסיבות שהביאו לביטול התכנית מ-1995. מאז ועד היום לא נעשו שום צעדים על מנת לבטל את הסיבות הללו או להמעיט את נזקיהן ושוב פעם מטילים שינוי דרסטי בזמן קצר וללא הכנה ולמוד קודמים בשתוף בעלי המקצוע מעולם הספנות. מטרת מכתב זה היא להביע דעת הלשכה על מספר נקודות מפתח ודגשים בהחלטת הממשלה מספט' ש.ז.
על כן, לשכת הספנות ציינה במכתבה הערות עקרוניות לגבי החלטת הממשלה ומבנה התעריפים החדש המוצע. להלן העקרונות, כפי שצויינו במסמך העקרונות :
א. חובת התיעצות - כאמור לעיל, שום מסמך רשמי לא הגיע לידי לשכת הספנות. אנו בדעה כי על הממשלה ובודאי על ועדות הכנסת השונות המטפלות הנושא, חלה חובה צבורית להתיעצות עם הגופים השונים הרלוונטיים לנושא. יש מספר רב של תקדימים בעניין, על אחת כמה וכמה, אי קיום חובת ההתייעצות מקבלת משנה חשיבות כאשר אין ללשכת הספנות נציג במועצת רשות הנמלים. כידוע במועצת הרשות מזה שנים רבות, היה חבר לשכת הספנות. סילוק נציג הלשכה ממועצת הרשות נעשה ללא התייעצות (חובה) המוזכרת בחוק רשות הנמלים.
ב. הקשר בין תחרות הנמלים לבין שינוי מבנה רשות הנמלים - בהחלטת הממשלה כפי שהובאה לידיעתנו, אין הסבר על הסיבות לשינוי שיטת התעריפים והחיובים לחברות הספנות. על כך ניתן ללמוד מן העיתונות ולפיה, הממשלה החליטה על שינוי מבני רשות הנמלים על מנת לאפשר לנמלים השונים (3 במספר: חיפה, אשדוד ואילת) להתחרות זה בזה במתן שירותים לאניות הפוקדות את מדינת ישראל. על כן יש לשנות את שיטת התעריפים והחיובים לחברות הספנות. וזאת על שום מה ? מה הקשר בין שינוי מבנה התעריפים לבין תחרות ?
הנמלים יכולים להתחרות זה בזה גם בשיטת התעריפים והחיובים הנהוגה כיום. יתרה מזאת, כיוון שהשיטה הנהוגה כיום ידועה ומקובלת על כל הנוגעים בדבר, יש להניח שהשמוש במערכת הקיימת יביא את המירב ברווחיות למדינה ולמשתמשים בנמלים. דבר אשר לא יהיה קיים באם יטילו על הנמלים שיטות חיוב חדשות, לא ידועות, ואשר אין ניסיון בהפעלתן, ואין ידע על התוצאות שתבואנה בעקבות שימוש לא זהיר.
ג. שיטת " cost” - החלטת הממשלה גורסת במפורש (סעיף 7 א) כי "...שינוי במנה התשלומים, התעריפים... הנגבים בנמלים, באופן שייקבע להם גובה מירבי המשקף את עלות השירותים הניתנים".
אין השוואות לנמלים בעולם, אין התייחסות לתפוקות שהנמל צריך לתת ולשרותיו, אין התייחסות להתייעלות ואין שום הסדר למנגנון עדכון עתידי. כן אין התיחסות לגידול בהקף הפעילות.
ניתן להבין על כן שאם הצוות שימונה להכין תעריפים יבדוק את "עלות" השירותים השונים וימצא שיש בהם חוסר יעילות, הוא לא ימליץ על "התייעלות" אלה יעלה את התעריף. האם זו הכוונה?
ד. דאגת הממשלה להכנסותיה ע"ח המשתמשים בשירותי הנמלים - עד ,2001 דמי הרציף אשר נגבו מהיבואנים (1.1% מערך הסחורה) ומהיצואנים (0.2%) יועדו למטרות פיתוח תשתיות נמליות כגון, רציפים, שוברי גלים. בדוחות השנתיים, כספים אלו עמדו כנגד הפחת בדוחות רווח והפסד, והיתרה חושבה כהכנסות כלליות.
החל מ-2002 שונו הכללים, ודמי הרציף נכללים כהכנסות הנמל בו יגבו. כמו כן הנמלים אמורים לשלם מכספים אלו דמי זיכיון למדינה ומסווגים בדוחות הנמל כהוצאות הנמל.
החלטת הממשלה, נועדה, לכאורה לבסס ההכנסות הממשלתיות ללא קשר לרווחי הנמל (ציטוטים מההחלטה), אלא לסה"כ הכנסותיו:
" 6. חברות הנמלי ישלמו תמלוגים למדינה בשיעור 5% או % 6(מספר לא ברור נ.ג.) מהכנסותיהן. שר התחבורה ושר האוצר יוסמכו לשנות את שיעור התמלוגים". (וכן סעיף 10ב' 2)
"להעמיד את נכסי הנמלים הנחוצים להפעלת הנמלים .... בהתאם להסכמים שיחתמו באישור שר האוצר ושר התחבורה, ותמורת דמי שימוש שייקבעו מעת לעת באישור השרים כאמור".
כלומר, הממשלה דואגת להכנסותיה על ידי הקטנת הכנסות הנמל ( והתזרים הכספי), ובהתאם יהיה קושי רב לנמל לתחר עם הנמלים האחרים על ידי שימוש בתמחיר מתאים יותר.
ה. "סבסוד צולב" - בכל ההצגות של מבנה התעריפים החדש יש מטרה חדשה: "לבטל את הסבסוד הצולב", כאילו וב"סבסוד הצולב" יש משהו רע. מי שעושה עסקים יודע כי במגעיו (רווחיו) עם הלקוח, מה שחשוב זו התוצאה הסופית. לפעמים כדאי להפסד במוצר אחד ולהרוויח יותר במוצר השני. לפעמים הלקוח מוכן לשלם יותר במוצר אחד ופחות במוצר אחר. אין רע ב"סבסוד צולב" כל זמן שה"אמת" ידועה. בתעריפי הנמל הנוכחיים, ה"אמת" ידועה, מזה זמן רב, והעלויות ידועות והמחירים ידועים. "בטול סבסוד צולב" איננו יעד סופי בפני עצמו והוא לדעתנו חסר ערך. הוא רק גורם לעיוות חדש.
אינני רוצה להיכנס לדיון חדש מיהם הלקוחות של הנמל – חברות הספנות? יצואנים/יבואנים? אין ספק שהנמל נבנה לשרות היבוא והיצוא של המדינה ולא לשרות חברות הספנות. לכן פיתוח הנמל העיקרי חייב להיות ממומן כפי שהוא היום באמצעות דמי הרציף. גם בארה"ב הגדולה, יש עלויות פתוח הנמל המוטלת על היבוא בלבד. ללקוחות אין עניין בביטול הסבסוד הצולב, מדוע הממשלה והרשות רוצה בכל זאת לשנות את מבנה החיובים?
ו. מי משלם מה ? - אין לנו מידע בדוק וכתוב מי מלקוחות הנמל ישלם עבור איזה שירותים. אולם ממה שגונב לאוזנינו, המבנה המוצע מטיל את כל תשלום "דמי הרציף" "סווארות" ו"סבלות" על חברת הספנות. ניתן לראות זאת בדוגמאות הספורות כפי שנתנו בע"פ על ידי מנכ"ל רשות הנמלים לחברי ועד הלשכה ב-23/11 ש.ז.. העלויות אותן חברות הספנות יצטרכו לספוג הן בלתי סבירות בעליל. אין שום כוח , גם לא "החלטה שרירותית של הממשלה" אשר יכריח את ענף הספנות בישראל לשאת בתשלום שנתי נוסף בגובה הנע בין 600 ל-1000 מיליוני ₪ בשנה. אין לענף הספנות הסכום הזה.
בשנת 2002, חלוקת ההכנסות ברשות הנמלים על פי הערכה (מהדו"ח השנתי של הרשות ל-2002) היא כדלקמן:
כ- 43% מדמי רציף (המוטלים על היבוא בעיקר)
כ- 26% מאגרות המשולמות על ידי חברות הספנות (סווארות והוצאות עגינה)
כ- 24% מאגרות הסבלות המשולמות על ידי המשתמשים האחרים יבואנים ויצואנים
כ- 5% מהשכרת שטחים
כ- %2 מהכנסות שונות אחרות
החלוקה לעיל, היא תוצאה של עשייה נמלית במשך שנים רבות ומשקפת שיווי משקל בין האינטרסים השונים. מגמת הממשלה כפי שמשתקפת בעיתונות ובשיחות עם רשות הנמלים, להטיל את כל ההכנסות על חברות הספנות : הרי לנמל לא יהיה נכסים אותם יוכל להשכיר, לא יותר לו לעשות "סבסוד צולב" ולכן כל 100% ההכנסות יוטלו על חברות הספנות ( יישאר סכום קטן של דמי רציף 0.2% ביבוא וביצוא אולם לעומת זה יאחדו הכנסות סווארות וסבלות להוצאה אחת על חשבון חברות הספנות).
לחברות הספנות אין את הסכומים הללו והן בהכרח, באם התכנית תתקבל, יטילו את התוספת על היבואנים והיצואנים . ההוצאות של היצואנים והיבואנים יגדלו בעשרות מונים ועשויות לעבור את החסכונות הצפויים בתשלומי דמי הרציף כי לנמלים תהיה הוצאה נוספת (גם תזרימית) בגין התשלומים לחברת נכסי נמל.
את מסמך העמדה מסכם נחום גנצרסקי, נשיא הלשכה, בכותבו :
א . ענף הספנות לא יוכל לספוג את העלויות הנוספות הכרוכות בשינוי שיטת החיובים על ידי הממשלה. גם אם רוצה הממשלה לשנות את מבנה רשות הנמלים ולאפשר לכל נמל להתחרות עם נתח השוק שלו, היא איננה צריכה לשנות את שיטת החיוב. גם בשיטת החיוב הקיימות כעת ניתן להתחרות.
ב . הלשכה קוראת לממשלה, לשרי התחבורה והאוצר לועדות הכנסת הרלוונטיות ולהנהלת רשות הנמלים לבטל את ההחלטה הקוראת לשינוי שיטת ההתחשבנות.
ג. הלשכה קוראת לממשלה לבטל את תקנות הרשות כך שיאפשרו תחרות בין הנמלים גם במבנה הנוכחי, הן הארגוני והן הכספי. בכל מקרה, דעת הלשכה היא, שהממשלה תצטרך לשנות את התקנות ורצוי שעה אחת קודם.
ד. הלשכה תשמח להיות לעזר לרשות הנמלים ולועדות הכנסת ולממשלה לאתור והגדרת הבעיות ולמציאת פתרון .
לשכת הספנות הישראלית פותחת בימים אלו למאבק ציבורי והסברתי כנגד מבנה התעריפים החדש, שאותו מתכננת רשות הנמלים, בגיבוי האוצר, ליישם בהקדם. בימים אלו הושלמה כתיבתו של נייר עמדה שנשלח לגורמים שונים ובינהם שרים, חברי כנסת וראשי ארגונים כלכליים.
כידוע, לשכת הספנות היא הגוף היחיד המאגד בחובו את חברות הספנות וסוכני האניות הפועלים בארץ. הלשכה פועלת מאז 1932 במתן שירותים ארגוניים ומקצועיים לחבריה בכל הקשור בתנועת המטענים ונוסעים לישראל וממנה.
לידיעת חברי הלשכה הובאו בצורה בלתי פורמלית ידיעות על כוונת הממשלה ורשות הנמלים לשנות את מבנה התעריפים בהתאם לעקרונות אשר כנראה נוצרו כבר בשנת 2001/2. חלק מהכוונות הוצגו על ידי מנכ"ל הרשות מר עמוס רון ב-23/11 בפני חברי ועד הלשכה אולם לא נמסר כל חומר כתוב.
יש לציין כי הניסיון הנוכחי לשנות בכוח את המקובל בענף, הוא הניסיון השני. הניסיון הראשון נעשה כבר ב- 1995 וגם אז נכשל. הנימוקים לאי ביצוע השינוי היו כדלקמן (עפ"י מסמך פנימי של רשות הנמלים) :
1. העלאת תעריפי היצוא תגרום לפגיעה ביצוא.
2. לא ניתן לבצע שינויים חריפים בתעריפים בזמן קצר, מאחר שסחר החוץ וההובלה הימית מבוססים על חוזים ארוכי טווח.
3. פתרון חלק מהעיוותים יוצר עיוותים חדשים.
4. שינוי כה יסודי במבנה האגרות מהווה התערבות בתנאי השוק.
5. ישנם מגזרים בספנות וביצוא הצפויים להתמוטט כתוצאה מהשינוי המוצע.
כאמור, הסיבות הללו, הן הסיבות שהביאו לביטול התכנית מ-1995. מאז ועד היום לא נעשו שום צעדים על מנת לבטל את הסיבות הללו או להמעיט את נזקיהן ושוב פעם מטילים שינוי דרסטי בזמן קצר וללא הכנה ולמוד קודמים בשתוף בעלי המקצוע מעולם הספנות. מטרת מכתב זה היא להביע דעת הלשכה על מספר נקודות מפתח ודגשים בהחלטת הממשלה מספט' ש.ז.
על כן, לשכת הספנות ציינה במכתבה הערות עקרוניות לגבי החלטת הממשלה ומבנה התעריפים החדש המוצע. להלן העקרונות, כפי שצויינו במסמך העקרונות :
א. חובת התיעצות - כאמור לעיל, שום מסמך רשמי לא הגיע לידי לשכת הספנות. אנו בדעה כי על הממשלה ובודאי על ועדות הכנסת השונות המטפלות הנושא, חלה חובה צבורית להתיעצות עם הגופים השונים הרלוונטיים לנושא. יש מספר רב של תקדימים בעניין, על אחת כמה וכמה, אי קיום חובת ההתייעצות מקבלת משנה חשיבות כאשר אין ללשכת הספנות נציג במועצת רשות הנמלים. כידוע במועצת הרשות מזה שנים רבות, היה חבר לשכת הספנות. סילוק נציג הלשכה ממועצת הרשות נעשה ללא התייעצות (חובה) המוזכרת בחוק רשות הנמלים.
ב. הקשר בין תחרות הנמלים לבין שינוי מבנה רשות הנמלים - בהחלטת הממשלה כפי שהובאה לידיעתנו, אין הסבר על הסיבות לשינוי שיטת התעריפים והחיובים לחברות הספנות. על כך ניתן ללמוד מן העיתונות ולפיה, הממשלה החליטה על שינוי מבני רשות הנמלים על מנת לאפשר לנמלים השונים (3 במספר: חיפה, אשדוד ואילת) להתחרות זה בזה במתן שירותים לאניות הפוקדות את מדינת ישראל. על כן יש לשנות את שיטת התעריפים והחיובים לחברות הספנות. וזאת על שום מה ? מה הקשר בין שינוי מבנה התעריפים לבין תחרות ?
הנמלים יכולים להתחרות זה בזה גם בשיטת התעריפים והחיובים הנהוגה כיום. יתרה מזאת, כיוון שהשיטה הנהוגה כיום ידועה ומקובלת על כל הנוגעים בדבר, יש להניח שהשמוש במערכת הקיימת יביא את המירב ברווחיות למדינה ולמשתמשים בנמלים. דבר אשר לא יהיה קיים באם יטילו על הנמלים שיטות חיוב חדשות, לא ידועות, ואשר אין ניסיון בהפעלתן, ואין ידע על התוצאות שתבואנה בעקבות שימוש לא זהיר.
ג. שיטת " cost” - החלטת הממשלה גורסת במפורש (סעיף 7 א) כי "...שינוי במנה התשלומים, התעריפים... הנגבים בנמלים, באופן שייקבע להם גובה מירבי המשקף את עלות השירותים הניתנים".
אין השוואות לנמלים בעולם, אין התייחסות לתפוקות שהנמל צריך לתת ולשרותיו, אין התייחסות להתייעלות ואין שום הסדר למנגנון עדכון עתידי. כן אין התיחסות לגידול בהקף הפעילות.
ניתן להבין על כן שאם הצוות שימונה להכין תעריפים יבדוק את "עלות" השירותים השונים וימצא שיש בהם חוסר יעילות, הוא לא ימליץ על "התייעלות" אלה יעלה את התעריף. האם זו הכוונה?
ד. דאגת הממשלה להכנסותיה ע"ח המשתמשים בשירותי הנמלים - עד ,2001 דמי הרציף אשר נגבו מהיבואנים (1.1% מערך הסחורה) ומהיצואנים (0.2%) יועדו למטרות פיתוח תשתיות נמליות כגון, רציפים, שוברי גלים. בדוחות השנתיים, כספים אלו עמדו כנגד הפחת בדוחות רווח והפסד, והיתרה חושבה כהכנסות כלליות.
החל מ-2002 שונו הכללים, ודמי הרציף נכללים כהכנסות הנמל בו יגבו. כמו כן הנמלים אמורים לשלם מכספים אלו דמי זיכיון למדינה ומסווגים בדוחות הנמל כהוצאות הנמל.
החלטת הממשלה, נועדה, לכאורה לבסס ההכנסות הממשלתיות ללא קשר לרווחי הנמל (ציטוטים מההחלטה), אלא לסה"כ הכנסותיו:
" 6. חברות הנמלי ישלמו תמלוגים למדינה בשיעור 5% או % 6(מספר לא ברור נ.ג.) מהכנסותיהן. שר התחבורה ושר האוצר יוסמכו לשנות את שיעור התמלוגים". (וכן סעיף 10ב' 2)
"להעמיד את נכסי הנמלים הנחוצים להפעלת הנמלים .... בהתאם להסכמים שיחתמו באישור שר האוצר ושר התחבורה, ותמורת דמי שימוש שייקבעו מעת לעת באישור השרים כאמור".
כלומר, הממשלה דואגת להכנסותיה על ידי הקטנת הכנסות הנמל ( והתזרים הכספי), ובהתאם יהיה קושי רב לנמל לתחר עם הנמלים האחרים על ידי שימוש בתמחיר מתאים יותר.
ה. "סבסוד צולב" - בכל ההצגות של מבנה התעריפים החדש יש מטרה חדשה: "לבטל את הסבסוד הצולב", כאילו וב"סבסוד הצולב" יש משהו רע. מי שעושה עסקים יודע כי במגעיו (רווחיו) עם הלקוח, מה שחשוב זו התוצאה הסופית. לפעמים כדאי להפסד במוצר אחד ולהרוויח יותר במוצר השני. לפעמים הלקוח מוכן לשלם יותר במוצר אחד ופחות במוצר אחר. אין רע ב"סבסוד צולב" כל זמן שה"אמת" ידועה. בתעריפי הנמל הנוכחיים, ה"אמת" ידועה, מזה זמן רב, והעלויות ידועות והמחירים ידועים. "בטול סבסוד צולב" איננו יעד סופי בפני עצמו והוא לדעתנו חסר ערך. הוא רק גורם לעיוות חדש.
אינני רוצה להיכנס לדיון חדש מיהם הלקוחות של הנמל – חברות הספנות? יצואנים/יבואנים? אין ספק שהנמל נבנה לשרות היבוא והיצוא של המדינה ולא לשרות חברות הספנות. לכן פיתוח הנמל העיקרי חייב להיות ממומן כפי שהוא היום באמצעות דמי הרציף. גם בארה"ב הגדולה, יש עלויות פתוח הנמל המוטלת על היבוא בלבד. ללקוחות אין עניין בביטול הסבסוד הצולב, מדוע הממשלה והרשות רוצה בכל זאת לשנות את מבנה החיובים?
ו. מי משלם מה ? - אין לנו מידע בדוק וכתוב מי מלקוחות הנמל ישלם עבור איזה שירותים. אולם ממה שגונב לאוזנינו, המבנה המוצע מטיל את כל תשלום "דמי הרציף" "סווארות" ו"סבלות" על חברת הספנות. ניתן לראות זאת בדוגמאות הספורות כפי שנתנו בע"פ על ידי מנכ"ל רשות הנמלים לחברי ועד הלשכה ב-23/11 ש.ז.. העלויות אותן חברות הספנות יצטרכו לספוג הן בלתי סבירות בעליל. אין שום כוח , גם לא "החלטה שרירותית של הממשלה" אשר יכריח את ענף הספנות בישראל לשאת בתשלום שנתי נוסף בגובה הנע בין 600 ל-1000 מיליוני ₪ בשנה. אין לענף הספנות הסכום הזה.
בשנת 2002, חלוקת ההכנסות ברשות הנמלים על פי הערכה (מהדו"ח השנתי של הרשות ל-2002) היא כדלקמן:
כ- 43% מדמי רציף (המוטלים על היבוא בעיקר)
כ- 26% מאגרות המשולמות על ידי חברות הספנות (סווארות והוצאות עגינה)
כ- 24% מאגרות הסבלות המשולמות על ידי המשתמשים האחרים יבואנים ויצואנים
כ- 5% מהשכרת שטחים
כ- %2 מהכנסות שונות אחרות
החלוקה לעיל, היא תוצאה של עשייה נמלית במשך שנים רבות ומשקפת שיווי משקל בין האינטרסים השונים. מגמת הממשלה כפי שמשתקפת בעיתונות ובשיחות עם רשות הנמלים, להטיל את כל ההכנסות על חברות הספנות : הרי לנמל לא יהיה נכסים אותם יוכל להשכיר, לא יותר לו לעשות "סבסוד צולב" ולכן כל 100% ההכנסות יוטלו על חברות הספנות ( יישאר סכום קטן של דמי רציף 0.2% ביבוא וביצוא אולם לעומת זה יאחדו הכנסות סווארות וסבלות להוצאה אחת על חשבון חברות הספנות).
לחברות הספנות אין את הסכומים הללו והן בהכרח, באם התכנית תתקבל, יטילו את התוספת על היבואנים והיצואנים . ההוצאות של היצואנים והיבואנים יגדלו בעשרות מונים ועשויות לעבור את החסכונות הצפויים בתשלומי דמי הרציף כי לנמלים תהיה הוצאה נוספת (גם תזרימית) בגין התשלומים לחברת נכסי נמל.
את מסמך העמדה מסכם נחום גנצרסקי, נשיא הלשכה, בכותבו :
א . ענף הספנות לא יוכל לספוג את העלויות הנוספות הכרוכות בשינוי שיטת החיובים על ידי הממשלה. גם אם רוצה הממשלה לשנות את מבנה רשות הנמלים ולאפשר לכל נמל להתחרות עם נתח השוק שלו, היא איננה צריכה לשנות את שיטת החיוב. גם בשיטת החיוב הקיימות כעת ניתן להתחרות.
ב . הלשכה קוראת לממשלה, לשרי התחבורה והאוצר לועדות הכנסת הרלוונטיות ולהנהלת רשות הנמלים לבטל את ההחלטה הקוראת לשינוי שיטת ההתחשבנות.
ג. הלשכה קוראת לממשלה לבטל את תקנות הרשות כך שיאפשרו תחרות בין הנמלים גם במבנה הנוכחי, הן הארגוני והן הכספי. בכל מקרה, דעת הלשכה היא, שהממשלה תצטרך לשנות את התקנות ורצוי שעה אחת קודם.
ד. הלשכה תשמח להיות לעזר לרשות הנמלים ולועדות הכנסת ולממשלה לאתור והגדרת הבעיות ולמציאת פתרון .
עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים, מסר בתגובה כי הרשות קשובה לבעיות השונות העולות כתוצאה מרפורמה כה גדולה המתוכננת בתעריפים.
טענות לשכת הספנות ידונו בהרחבה בעת הדיון במבנה התעריפים במקביל לטיפול ברפורמה המבנית בנמלים.
