התעשיינים בכנס הרפורמה בתעריפים: הרפורמה אינה מתייחסת להתייעלות בנמלים ולפיצוי עבור שביתות

קריאות והערות ביניים שנשמעו לעבר הנואמים בכנס העידו על התמרמרות ותסכול בקרב נציגי התעשיינים. ראובן צוק: אי אפשר להעריך נכונה מה תיגבה כל חברת ספנות בגין עלויותיה עקב הרפורמה; 'שיטת ההשבה' זה בדיוק כמו סבסוד צולב

 
עשרות נציגים בכירים ממגזר התעשייה והספנות הגיעו ביום שני השבוע לכנס שערכה התאחדות התעשיינים בנושא הרפורמה בתעריפי הנמלים. בין הנוכחים אשר נשאו דברים במטרה להסביר לנציגי התעשיינים את שיחול בתעריפים החל מה-1 באוקטובר נציין את שלמה ברימן, מנכ"ל חנ"י, יגאל מאור, מנהל רספ"ן במשרד התחבורה, ערן כהן, נציג משרד האוצר, ראובן צוק, נציג לשכת הספנות הישראלית וכן נציגים מרשות החברות הממשלתיות ומחברת נמל חיפה.
 
הכנס, שנפתח בדבריו של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אשר הודה לכל אלה אשר השתתפו בצוות המשא ומתן מול משרדי האוצר והתחבורה, התיימר להסביר בפירוט את עיקרי הרפורמה, אך גרר תגובות ממורמרות מצד נציגי התעשיינים והערות ביניים שהופנו כלפי הנואמים. ההתמרמרות וקריאות הביניים הגיעו לשיאם בעת שערן כהן ממשרד האוצר הציג את המצג שלו לפיו הרפורמה בתעריפים תוביל לעידוד התחרות בנמלים ולשיפור רמת השירות. "איפה השיפור בשירות? איפה הדברים האלה ברפורמה?" צעק משתתף בכנס. נציגת חברת כתר, למשל, שהגיעה לאירוע, שאלה את צבי פלדה, מנחה האירוע, מדוע אף אחד מהדוברים והנואמים אינו מציג את העלויות הסופיות שיתגלגלו לפתחם של התעשיינים. לדבריה, המדינה הכניסה את היצואן - במודע - לחור שחור, וגלגלה בעצם אל היצואן את נושא המשא ומתן מול הספנות. צבי פלדה ציין בתגובה לדבריה כי "אנחנו לא הצלחנו לקבל מחברות הספנות תשובה בכמה ואם הם יעלו את המחירים".
 
משתתף נוסף ביקש להפנות את תשומת לבו של נציג האוצר לשני נושאים חשובים שאינם מטופלים ברפורמה בתעריפים: התייעלות עבודת הנמלים ונושא השבתת הנמלים. לדבריו, "הנמלים חייבים להתייעל – אם בהסכמה של העובדים וההנהלה – אבל אני לא רואה כאן שום אלמנט שבעוד עשר שנים המצב ישתפר. נושא ההתייעלות הוא בנפשנו. הנושא השני הוא לא פחות חשוב והוא בכלל לא מטופל, וזה הקלות הבלתי נסבלת של השבתת הנמלים. אני מבקש שיהיה מנגנון ברור, מוסכם וחתום שאם נמל מושבת אז מפצים אותנו, את התעשיינים. אם חברות הנמל תדענה שהן מפצות אותנו אז הדברים ייראו אחרת".
 
נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים הציג את "שיטת ההשבה" שאמורה לתת מענה לעלייה של מאות אחוזים בתעריפי ההובלה לחלק מהמטענים הן ביבוא והן ביצוא בעקבות הרפורמה בתעריפים. על פי השיטה, שעליה הוסכם בין משרד התחבורה והאוצר, ובשיתוף ובביצוע חברת נמלי ישראל, יקוזזו סכומים שונים במחירי ההובלה של היבואנים והתעשיינים בהתאם לקבוצות מחירי הובלה שנקבעו מראש – זאת בעיקר במהלך חמש השנים הראשונות של הרפורמה. כך, למשל, כיום, מכולה ששווייה עומד על 5,000 דולר ועלות הובלתה ביבוא הינו 486 שקל, מחיר ההובלה אחרי ה-1 באוקטובר צפוי לעלות 1,051 שקל. אלא שבעזרת מנגנון "שיטת ההשבה" חנ"י תחזיר ליבואן 600 שקל באמצעות סבסוד כך שסכום ההובלה שהוא ישלם בפועל יהיה 551 שקל. כלומר, מחיר ההובלה יתייקר ב-65 שקלים (בכ-13.5%). בשנת 2019, עשר שנים ליישום הרפורמה בתעריפים, יעמוד מחיר ההובלה של מכולה כזאת ביבוא על 658 שקל. אלא שאז סכום הסבסוד שחנ"י תעניק ליבואן יעמוד על 90 שקל בלבד כך שמחיר ההובלה בפועל יהיה 568 שקל.
 
עבור מכולה שערכה הינו 200 אלף דולר המחירים משתנים באופן משמעותי כיוון שעלות הובלת מכולה כזאת ביבוא עומדת כיום על 7,944 שקל. החל מה-1 באוקטובר עלות ההובלה של מכולה דומה יהיה 1,051 שקל – הוזלה משמעותית לעומת המחיר הנוכחי. יבואן כזה יקבל למעשה במסגרת "שיטת ההשבה" סובסידיה שלילית ויצטרך להוסיף לסכום ההובלה 700 שקל כך שהוא ישלם בפועל החל מה-1 באוקטובר 1,751 שקל עבור הובלת מכולה בערך של 200 אלף דולר – עדיין הוזלה משמעותית לעומת סכום של כ-8,000 שקל ששילם עד כה.
 
באופן דומה, עלות ההובלה של מכולה בשווי של 5,000 דולר ביצוא עומדת כיום על 235 שקל. החל מה-1 באוקטובר העלות תעמוד על 570 שקל – התייקרות של 240%. באמצעות שיטת ההשבה, חברת נמלי ישראל תשיב לאותו יצואן סכום של 372 שקל כך שהוא ישלם בפועל 198 שקל. בשנת 2019, כאשר סכום ההשבה ירד בהדרגה, עלות ההובלה של מכולה דומה ביצוא תהיה 658 שקל. סכום ההשבה יהיה 56 שקל כך שהיצואן ישלם בסופו של דבר 602 שקל עבור ההובלה.
 
עבור מכולה שערכה 200 אלף דולר יצואן משלם כיום מחיר הובלה של 1,697 שקל והחל מה-1 באוקטובר עליו לשלם 570 שקל. יחד עם זאת, בעקבות שיטת ההשבה יהיה עליו לשלם 270 שקל נוספים כך שהמחיר הסופי עבור ההובלה יהיה 840 שקל.
 
במסגרת הובלת המטען הכללי נתייחס לשם דוגמה להובלת עץ ביבוא אשר עולה כיום 43 שקל לטון. אחרי ה-1 באוקטובר המחיר ישתנה ויעמוד על 82 שקל לטון. באמצעות "שיטת ההשבה" יוחזר לבעל המטען כ-34 שקל לטון כך שהוא ישלם בסך הכל 48 שקל לטון עץ. בשנת 2019 יעמוד מחיר ההובלה על 77 שקל לטון והסבסוד יעמוד על 5.1 שקלים בלבד כך שהמחיר הסופי של היבואן עבור ההובלה יהיה 71.9 שקל לטון.
 
ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות, ציטט בפתח דבריו את נשיא הבורסה שאמר לאחרונה כי "במדינת ישראל זה סטנדרט שכל רפורמה נגמרת בכך שהצרכנים משלמים יותר ולא מקבלים תמורה יותר גבוהה". צוק ציין בהדגשה כי "דבר אחד ברור לחלוטין: הספנות והיטליה לא נלקחו בחשבון ולמען האמת אי אפשר להעריך נכונה מה תיגבה כל חברה וחברה בגין עלויותיה". צוק העריך כי הרפורמה תגרום להתייקרות משמעותית, לפחות בהיטלי הנמל.
 
לדבריו, "רפורמה בעיני הינה פישוט הליכים, צמצום סעיפי התעריף ובעיקר צריך להיות בה עידוד למטענים ולאוניות שכדאי וצריך לעודד אותם. וכמובן, בראש ובראשונה צריכה להיות תמורה לאגרה - קרי הנמלים מקבלים העלאות בתעריף כנגד התייעלות ומחויבות לשירות. אך כל זה לא קרה ברפורמה הנוכחית".
 
לדברי צוק, "מי שטען שהשיטה המוצעת כאן היא זו השכיחה בעולם שכח כנראה את הסיפא של אותה שיטה המחייבת גם את נותני השירות להתחייב לרמה מסוימת של שירות ולשאת בתוצאות כשזה לא קורה. למשל, על פי התעריפים החדשים, כאשר אוניה אינה מוכנה לנתב בזמן שנקבע חלה עליה תוספת תשלום של 10% מדמי המעגן. אך מה קורה כאשר הנתב אינו מגיע לאוניה בשעה שנקבעה? כלום! זוהי תפיסת העולם של הרפורמה - הנמלים יקבלו ולא יתחייבו לשום תמורה בגין כך".
 
צוק התייחס גם למשבר שקיים כיום במגזר הספנות וציין כי "בזמן שבכל העולם באות חברות הנמל והסוורות לקראת הספנות ומפחיתות העלויות בהתחשב במשבר החריג שהספנות עוברת הרי שבישראל מעלים התעריפים משמעותית וללא כל תמורה בשירות ובתפוקות. זוהי תופעה מאוד מוזרה והאמינו לי שקשה לי מאוד להסבירה לנציגי הספנות הבינלאומית הפוקדת אותנו".
 
נשיא לשכת הספנות התייחס בדבריו לשיטת ההשבה ואמר "למוח היהודי פטנטים לא חסר אז הם המציאו פטנט ייחודי לישראל שאין לו אח ורע בעולם של 'שיטת השבה' המפצה את הנפגעים מקרן הנוצרת על ידי המרוויחים והביצוע באחריות חנ"י. ימים יגידו איך זה עובד ומה העלות האמיתית למשק אבל אין ספק שמדובר בסבסוד צולב זהה למה שהיה קיים עד הרפורמה והיה מהמניעים העיקריים לשינוי השיטה".
 
צוק הוסיף בסיום דבריו כי "מאחר והיצוא הישראלי בעיקרו אינו מאוזן לעומת היבוא, לא בכמויות לא בסוגי המכולות ולא בעונות השנה השונות, הרי שבנוסף להוצאה בגין המכולות המלאות תתווסף כאן הוצאה נוספת וכלל א קטנה בגין המכולות הריקות. לכן, לדעתי, הספנות בטווח הבינוני והארוך ואולי כבר במיידי, תשכיל לגבות מהלקוחות הרבה יותר ממה שחשבו מתכנני המוצר הזה שנקרא 'רפורמה בתעריפי הנמלים' ולכך, 'מנגנון ההשבה' לא בנוי, והוא אינו מסוגל לפצות עבור ההתייקרויות".