בקשה לדיון נוסף בבג"צ בנושא התור התפעולי בנמלים

קבוצת יצואנים, יבואנים וחברות ספנות, מבקשת מבית המשפט העליון דיון נוסף בבקשה להפסיק את הסדר "התור התפעולי" בנמלי ישראל הפוגע, לטענתם, באניות המטען הכללי, הצובר והמכליות, ומפלה לטובה את אניות המכולות והגלנוע. האניות המקופחות נאלצות לעתים, להמתין פרק זמן ארוך פי עשרים מהאניות המועדפות

הסדר "התור התפעולי" בנמלים, מפלה בין אניות שונות וגורם לעיתים להמתנה של שבועות לאניות המקופחות, ובכך מסב נזקים בסכומי עתק לחברות ספנות, ליצואנים וליבואנים. כך טוענות חברות מסחר וספנות, שפנו ביום חמישי האחרון לבית המשפט העליון וביקשו לקיים דיון נוסף בבקשה לבטל את ה"תור התפעולי". הבקשה מתייחסת לפסק הדין בבג"צ (1836/02), מתאריך 9 בספטמבר 2003, אשר דחה עתירה בעניין.

בפסק הדין נקבע כי שר התחבורה מוסמך להאציל לרשות הנמלים את סמכותו לקבוע סדרי קדימויות בין המשתמשים בשרותי הנמלים וכי בית המשפט לא יתערב בהחלטות רשות הנמלים לתת עדיפות בנמלי ישראל לאניות מכולה וגלנוע ובכך לקפח אניות ומפעלים יצרניים מן המובילים במשק הישראלי, כמו מפעלי ים המלח וחברות גדולות נוספות. בבקשה הנוכחית טוענות החברות כי פסק הדין מהווה מהפיכה של ממש בדיני המינהל הציבורי, אשר במשך עשרות שנים אסרו על שרים להאציל סמכות מסוג זה.

הבקשה הוגשה על ידי מפעלי ים המלח, קוראל שירותי ים, בלו ארק ספנות, דגש סחר חוץ, קמור שירותי ספנות וארגו קוראל מריטיים, המיוצגות על ידי שני משרדי עורכי דין, הרצוג פוקס נאמן ודן מרויץ. "רשות הנמלים הנה גוף מונופוליסטי רב עוצמה, אשר שולט באופן בלעדי על הכניסה לנמלי הים של ישראל", נטען בבקשה, "הנמלים הם משאב לאומי יקר ערך, דרכם משונעים סחורות וחומרי גלם, בהיקפים של מיליארדים רבים של דולרים. המבקשות מזכירות לבית המשפט כי לאחרונה גמר שר התחבורה אומר לקצץ את כנפיו של הגוף האימתני שנוצר, על ידי חלוקתו למספר ראשים".

עוד נטען כי מתן הסמכות לרשות הנמלים לקבוע סדרי קדימויות בין אניות, נעשתה על ידי השר שלא כדין והיא יוצרת סכנה כי בשל שיקולים אלה ואחרים, הסמכות עלולה להצמיח שלוחות במקומות משונים וסמויים וכי, אכן, מתן הסמכות לרשות הנמלים הביאה לכך שבקביעת העדיפות, נחשפה רשות הנמלים ללחצים של חברת צים, שהיא חברה פרטית המתחרה באניות המקופחות ואשר בעת קביעת העדיפות לאניותיה, נציגיה ישבו במועצת רשות הנמלים. בית המשפט מתבקש לקבוע כי רק שר תחבורה אשר אינו נתון ללחצים של בעלי עניין ואשר שוקל, לא רק את טובת רשות הנמלים, אלא את טובת המשק כולו, הוא שיקבע איך לחלק את המשאב הלאומי היקר של שירותי הנמלים.

כידוע, התור התפעולי הינו הסדר הקובע את סדרי הקדימויות בכניסה וביציאה מהנמל והוא מעניק עדיפות לאניות מכולה או גלנוע, על פני אניות מטען כללי, צובר ומכליות. לכן, במקרה שבו תגענה לנמל שתי אניות באותו הזמן, האחת מסוג מכולה והשנייה מסוג צובר, תטופל אניית המכולה ראשונה. יתירה מכך, אף אם תגיע אניית המכולה מספר ימים לאחר אניית הצובר, תקבל אניית המכולה עדיפות ותטופל ראשונה.

מקור מהקבוצה, שהתהוותה לצורך דיון נוסף בענין, מציין כי אין הבדל איכותי בין סוגי האניות להן ניתנת עדיפות על פי ההסדר, לבין האניות המקופחות, במובן שחלק מהן הנו ישן, קטן, או בלתי מודרני, בעוד שהאחר כביכול חדיש, גדול או מודרני.

לדבריו, חלק ניכר מהאניות המקופחות הנן חדישות, צעירות ויעילות יותר מהאניות המועדפות ולכן בעלות תפוקה גבוהה יותר. כתוצאה, נאלצות אניות מקופחות להמתין לעתים פרק זמן הארוך פי 20 מזה של האניות המועדפות. "קיימים מצבים בהם ממתינות האניות המקופחות לתורן למעלה משלושה שבועות. בתווך, הן נעקפות על ידי למעלה מ-80 אניות. הנזקים הכרוכים בהמתנות, הן בהיקף של עשרות אלפי דולרים לכל יום".