בג"צ דחה העתירה להתיר כניסת אניות למספנות ישראל

בג"צ, בהרכב של שלושה שופטים, דחה בימים אלה את עתירת מספנות ישראל כנגד הרשות שבמסגרתה נתבקש בית הדין להורות על ביטול החלטתו של עמוס רון, מנכ"ל הרשות, שלא להתיר כניסת אניות מטען לרציפי מספנות ישראל במהלך תקופת המו"מ ועד כניסת חוק הנמלים לתוקפו.
 
באי כוחה של מספנות ישראל טענו בעתירתם, שכאמור נדחתה, כי הודעת מנכ"ל רשות הנמלים ניתנה ללא סמכות ויתרה מכך, האיסור על הכנסת אוניות לרציף של המספנות מהווה כניעה לשביתת העובדים ופוגע בניסיון של שנים ליצור תחרות כלשהי בנמלי הים. עוד נטען, כי המשך עצירת פעילותה של מספנות ישראל מוביל לתוצאות הרסניות ולנזקים קשים ביותר.
 
מנגד טענו באי כוחם של רשות הנמלים ומשרד האוצר כי הודעתו של רון, אותה תוקפת מספנות ישראל בעתירתה, מהווה חלק ממכלול ההליכים בבית הדין הארצי לעבודה. על כן, טוענים באי כח הרשות והאוצר, כי מן הראוי שהוראות אלו יפורשו וייבחנו על ידי בית הדין לעבודה ולא באופן מנותק בפני בית משפט זה. לטענתם, הודעתו של רון ניתנה עקב צורך דחוף לסיים את השביתה בנמלי הים, שביתה אשר גרמה לנזקים כבדים ביותר. עוד נטען, כי ההודעה לא שינתה את מצבה של מספנות ישראל לרעה שכן בפועל, בטרם ניתן הצו אשר אוסר על הכנסת אוניות לרציפיה של העותרת, לא עשתה מספנות ישראל שימוש בהיתר אשר ניתן לה ביום 1.10.03, למעט במקרה אחד.
 
"בחנו את טענותיהם של הצדדים ומסקנתנו היא, כי יש לדחות את העתירה על הסף. לא מצאנו כל טעם אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק לעת הזו בהליכים אשר מתנהלים בבית הדין הארצי לעבודה", כתבו השופטים בייניש, גרוניס וחיות בפסק דינם.
 
בפסק הדין צויין כי למספנות ישראל ניתנה ההזדמנות להשיג על ההודעה של מנכ"ל רשות הנמלים בפני בית הדין לעבודה, מיד בסמוך למועד בו ניתנה ההודעה וכך היא עשתה. ואף על פי כן, היא הגישה את העתירה לבג"צ. "ראוי שהמהלך בפני בית הדין ימוצה בטרם תעשה פנייה לבית משפט זה".
 
עוד נכתב כי עניינה של מספנות ישראל מתברר בפני בית הדין הארצי לעבודה ומהווה, כאמור, חלק מסכסוך רב צדדים וארוך ימים. "מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות, מן הראוי שבית הדין, אשר בקיא בפרטי הסכסוך התלוי ועומד בפניו, ימשיך ויבחן את טענותיה של מספנות ישראל בדבר הודעתו של מנכ"ל רשות הנמלים, אם אומנם הדבר עדין נדרש, שכן התקופה שקצב המנכ"ל בהודעתו עומדת ממילא לפקוע בעוד שבועות מספר". 
 
"לפיכך, החלטנו לדחות את העתירה על הסף. העותרת תישא בשכר טירחת עורך דין של כל אחד מן המשיבים בסכום של 15,000 ₪ ", נכתב.
 
עמוס רון, מנכ"ל הרשות אמר בתגובה כי החלטת בג"צ חשובה ומגבה את עמדתנו מתחילת המו"מ, שיש לעשות הכל כדי להשלים את המו"מ בהבנה ובהסכמה עם העובדים. "אני מקווה שההחלטה תאפשר להגיע עד ה- 17 בפברואר 2005 להסכם רחב , שהינו טוב ונכון לכל הצדדים", אמר .
 
 
הרקע לעתירה
 
מספנות ישראל עתרה באוגוסט 2004 לבג"צ בדרישה להורות על ביטול החלטתו של מנכ"ל רשות הנמלים, מר עמוס רון, מיום 5 באוגוסט 2004 (מועד חתימת ההסכם בבית הדין הארצי לעבודה שהביא להפסקת השביתה הממושכת בנמלים), לפיה לא תתאפשר הכנסת אוניות לרציפי מספנות ישראל, לתקופה של 210 ימים (תקופת המו"מ), המסתיימת ב- 17 פברואר 2005.
 
תחילתה של הפרשה ביום 15.9.03, עת החליטה הממשלה לערוך שינוי מבני בנמלי הים. במסגרת השינוי, הוחלט על הקמת חברות ממשלתיות אשר תנהלנה את נמלי הים בישראל ובכך למעשה אמורה רשות הנמלים לחדול מלהתקיים. מיד בסמוך להחלטה הודיעה ההסתדרות על סכסוך עבודה אשר במסגרתו, ביום 30.9.03, פרצה שביתה בכל נמלי הים. ביום 1.10.03 הוציא מנכ"ל רשות הנמלים היתר לבצע ברציף של מספנות ישראל פעילויות של פריקה וטעינה. בדיון שנערך בבית הדין הארצי לעבודה הוחלט ביום 9.10.03, כי העובדים יפסיקו את שביתתם ומנגד הממשלה לא תמשיך בקידום הרפורמה בנמלי הים. בהמשך להסכמה זו ניסו הצדדים להידבר ביניהם, אך מאמציהם לא צלחו ומפעם לפעם אף פרצו שביתות נוספות בנמלי הים.
 
ביום 13.11.03 נכנסה לרציף במספנות ישראל אוניה על מנת לפרוק ולטעון מטען. בכך למעשה נעשה לראשונה שימוש בהיתר שניתן ביום 1.10.03. עם היוודע דבר עגינתה של האוניה ברציף של העותרת פרצה שביתה נוספת בנמלים. בעקבות השביתה הזו ובמסגרת ההליכים שהתנהלו בבית הדין הארצי לעבודה, ניתנו בבית הדין צווים הדדיים האוסרים על קיומה של שביתה וכן על מתן אישורים להכנסת אוניות לרציפה של העותרת. על החלטה זו הגישה מספנות ישראל עתירה לבג"ץ. בהמלצת בית המשפט משכה העותרת את עתירתה, תוך שמירת זכותה לשוב ולהעלות טענותיה, כולל טענת הסמכות, בפני בית הדין הארצי לעבודה. ואכן, נעשתה פניה כאמור לבית הדין הארצי אשר קבע, כי הצו עליו מלינה העותרת יעמוד בתקפו לעוד 30 ימים או עד אשר יסתיים הסכסוך בנמלי הים.
 
כצפוי, הסכסוך לא הגיע לסיומו ובית הדין דחה את מתן ההכרעה בנוגע לצו האמור למועד אחר. לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים ביום 4.3.04 ולאחר שהצדדים השלימו את טיעוניהם בכתב, נתן בית הדין ביום 25.4.04 את החלטתו, לפיה יוסר הצו אשר אסר על המשך הליכי החקיקה בעניין הרפורמה בנמלי הים, אך מנגד הצו שאוסר על שביתת העובדים יוותר על כנו. ביום 14.7.04 ניתן לעובדים היתר על ידי בית הדין הארצי לחדש את שביתתם, אשר באה כמחאה על חקיקת חוק רשות הספנות והנמלים, תשס"ד-2004, שהתקבל באותו היום. בהיכנס השביתה ליומה התשיעי, הוציא בית הדין צו אשר אוסר את המשך השביתה. העובדים לא כיבדו את הצו והמשיכו בשביתתם. ביום 5.8.04 נחתם הסכם בין הצדדים הנוגעים לסכסוך, ועל פיו ניתנה הודעת מנכ"ל רשות הנמלים בדבר אי הכנסת אוניות לרציף של מספנות ישראל. הודעתו זו של עמוס רון היא הגורם לעתירה לבג"צ.