ועדת הכספים מעכבת את רפורמת המיסוי הירוק של האוצר

ועדת הכספים מעכבת לעת עתה את רפורמת המיסוי הירוק של הממשלה, שמובילים משרד האוצר ומשרד האנרגיה. בדיון שהתקיים אתמול בנושא, הביעו חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, התנגדות להעלאת המיסוי על דלקים מזהמים ולביטול ׳הסדר הסולר׳, כל עוד התשתיות הנדרשות למעבר המשק לשימוש בגז טבעי אינן מוכנות.

במסגרת הכוונה לקדם את הרפורמה, משרד האוצר הגיש לוועדה צווי בלו (מס על דלקים) שההוראות העיקריות שלהם מבטלות את הסדר ׳ההישבון׳ על הסולר, שמאפשר לענפי משק שונים, בעיקר בתחבורה, לקבל החזרי מס בגין השימוש בסולר, מתווה להעלאת הבלו על גז טבעי דחוס (גט״ד), העלאת המיסוי על פחם, שמשמש בעיקר לייצור חשמל ועל הפטקוק, שמשמש את תעשיית המלט.

יו״ר ועדת הכספים, ח״כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי ״הנושא דורש דיון מעמיק ולא יכול להיות מאושר כלאחר יד במקביל לדיוני התקציב וחוק ההסדרים״. מתוך התנגדות להעלאה דרסטית של המיסוי על הגז הטבעי בעתיד, עם התגברות השימוש בו, העלה גפני להצבעה, החלטת ועדה, שלפיה המיסוי על גז טבעי לא יעבור את הרף של 0.2 שקל לליטר בשנת 2026. הצעתו אושרה פה-אחד. זאת בניגוד לכוונת האוצר, לפיה המיסוי על גז טבעי אמור לעלות בהדרגה מ- 2024 מ-10 אגורות לליטר ועד 1.9 שקל לליטר מ-2029 ואילך. גפני: ״אם באמת רוצים לעודד שימוש בגז טבעי, שלא יעלו את המיסוי מעבר לרף סביר״.

רכז אנרגיה ותשתיות באגף תקציבים, אמיר רשף, הציג סקירה על הרפורמה בעקבות החלטות הממשלה בנושא בשנים האחרונות: "הרפורמה כוללת ביטול מנגנון ההישבון על הסולר, העלאת הבלו על הסולר, על הפחם ועל הפטקוק, דלקים שכבר היום ממוסים. המטרה בכך; גילום ההשפעות החיצוניות בשימוש בדלקים מזהמים, עידוד המעבר לגז טבעי וכמובן תועלות פיסקאליות (לתקציב המדינה (א"ק)). האומדן הוא שב- 2019 גידול הכנסות המדינה בעקבות המיסוי הירוק יעמוד על כ- 500 מיליון שקל.

רשף הוסיף כי ״הרפורמה תוביל להגדלת העצמאות האנרגטית של ישראל, מקטינים את התלות בנפט. הגז הטבעי מגיע ממאגרים שלנו. מפחיתים את זיהום האוויר, צמצום תחלואה, עידוד הצמיחה בהשקעות במעבר לגז טבעי ופיתוח הענף. כיום ע״פ הסדר ההישבון בסולר, מי שנהנים ממנו, לא משלמים עבור כל העלות החיצוניות ולכן זה מהווה תמריץ משמעותי לשימוש בסולר. מצד שני אין ודאות מה יהיה הבלו על הגז בטווח הארוך, אין תחנות תדלוק CNG,  רשת החלוקה לא מתאימה לתדלוק לתחבורה והולכים לטפל בכך בשנתיים הקרובות. השאיפה היא לייצור שינוי הדרגתי של הבלו על הגז הטבעי הדחוס (גט״ד) ותמריצים למעבר לשימוש בו ותמריצי מעבר כלי רכב כבדים ל-CNG. המתווה מדורג ומעניק ודאות לתעשייה. הבלו על הגז זניח בעשר השנים הבאות, העלאה מתונה ולאחר מכן והארכת המתווה. המתווה מסתיים ב- 2029, צופה פני עתיד״.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״זה ציני שמעלים את הבלו על הפחם כדי לעודד את השימוש בגז טבעי. אחרי שברור שלא חלה ירידה בצריכת פחם, שלא יהיה ספק שזה הטלת מסים על הציבור. דנים כאן כל הזמן על סגירת מפעלים ופיטורי עובדים, זה לא רק שער הדולר, אלא גם עלויות כבדות שמושתות על המפעלים. זה מס לא רק על התעשייה, אלא על הציבור כולו, העלאת יוקר המחייה. מימון לרשת ההולכה יהיה אם לא יורידו 800 מיליון שקל על הווידיאו על המוצצים וכדומה - כסף שיישאר אצל היבואנים. או שתפסיקו לעשות דיונים על יוקר המחייה ומצב התעשייה כי לאשר את זה היום זה העלאת יוקר המחייה ועוד מסמר בארון המתים של התעשייה הישראלית״.

מנכ״ל מועצת המובילים, דוד כוכבא: ״נושא הגז הטבעי לא רלוונטי למשאיות הכבדות, אין מנועים שתומכים בגז טבעי, גם לא יהיו מנועים כאלה ובוודאי לא משאית של 400 - 300 כוחות סוס שצריכה מומנט כדי להתחיל לזוז עם מטען, משק ההובלה לא הצטייד במשאיות כאלה, העלאת הבלו על הסולר לא תמנע ממשאיות כבדות להמשיך להשתמש בסולר בטווח הנראה לעין 15-20 שנה, ואנו מכירים גם את הפיתוחים העתידיים, אין מנועים כאלה וגם אם יהיו מנועים כאלה בעתיד, הפער של 90 אגורות לטובת הגז הטבעי בין הבלו על הסולר לבלו שיושת על הגז הטבעי, יגרום לנו לחוסר כדאיות לעבור לגז טבעי, מנוע סולר צורך 30% פחות אנרגיה ממנוע בנזין, מבחינת כדאיות כלכלית, אתה כבר רואה שהפער הזה לא רלוונטי עבורנו.

״מנוע סולר המומנט שלו חזק, הוא נותן הרבה יותר תפוקה ממנוע בנזין, התפעול שלו הוא פשוט זול, הוא בעל אורך חיים ארוך, המחיר של הגרד טוב יותר. יש לנו תחשיבים ובמחלקה הכלכלית שלנו הגענו למסקנה, לא משנה איזה הסדר, לא משנה כמה ידברו איתנו, אנחנו נמשיך לצרוך סולר וזה יהיה כדאי לנו בוודאי בפער של 90 אגורות וגם בפער גדול יותר, ולכן אין לנו אלטרנטיבה. אם מישהו חושב שבאמצעות מיסוי כזה או אחר הוא יעודד אותנו לצרוך את האלטרנטיבה, אין את האפשרות הזאת, אפילו לא ברמה התיאורטית, זאת עובדה.

״דיברנו עם האוצר והעברנו להם מחאה ברורה מאוד, בהמשך לישיבה שהיתה בינואר 2017, הוועדה הכתיבה לאוצר לשבת איתנו. ישבו איתנו במרץ 2017, יצא איזשהו סיכום ולא קרה כלום מאז. אני מתייחס נקודתית למשאיות מ-32 טון ומעלה - משאיות של 400 - 300 כוחות סוס שנושאות מטען חריג של 60 טון וגם 100-120 טון״.