מועצת המובילים: לא נמליץ לחברות ההובלה לעבור לשימוש בגז טבעי לתחבורה

ביום רביעי האחרון (7.11.18), קיים משרד האנרגיה כנס לעידוד מובילים לתדלוק בגז טבעי דחוס. הכנס התקיים בעקבות סיום הליך תחרותי להקמת תחנות תדלוק בגט״ד, במסגרתו זכו 37 יזמים להקים תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס ברחבי הארץ.

 

בכנס השתתפו אנשי מקצוע של משרד האנרגיה וגורמים מקצועיים השותפים לתהליך, אשר הציגו את התועלות הסביבתיות והכלכליות הצפויות כתוצאה ממעבר ציי הרכב לשימוש בגז טבעי. אולם נציגי מועצת המובילים, אשר הם אלה שאמורים להעביר את ציי הרכב לגז טבעי, סירבו להשתתף בחגיגה.

עמדת מועצת המובילים כפי שבאה לידי ביטוי בכנס:

 

מועצת המובילים היתה המעריצה הגדולה של שימוש בגז טבעי לתחבורה והאמינה שבמשמרת שלה תתחלף האנרגיה, וחברות ההובלה יזכו לעצמאות אנרגטית מול ספקי הדלק הקיימים בנוסף לתרומה לאיכות הסביבה. אולם, ככל שלמדנו את הנושא, הבנו שאין עתיד לשימוש בגז טבעי לתחבורה.

 

נכון לעכשיו, כשמדובר ברכבי הובלה כבדה, השימוש בסולר עדיף על גז טבעי, בעיקר בקווים ארוכים, אך לא רק. על כבישי ישראל נעים 80 אלף רכבי משא, שרובם מונעים ע״י סולר, מתוכם כ-40 אלף הם מה שמכונה משא כבד. ה׳סוכריה׳ שהממשלה נתנה לנו, של הורדת הבלו על הגז, כך שיהיה זול יותר ב-1.10 שקל מהבלו על הסולר, לא מצדיקה כלכלית הסבת מנועי דיזל לגז טבעי עבור רכבי המשא.

 

ראשית, כ-25,000 מכל רכבי המשא נמצאים בתקופת האחריות, ולגביהן חל איסור לבצע הסבות לגז טבעי. לגבי היתר, לא משתלם להם להשקיע בהסבת מנועים כ-15,000 דולר למשאית, ששוויה הממוצע 35,000 דולר, ואורך חייה הממוצע הוא עוד 5 שנות עבודה.

 

ואם לא די בזאת, כיום התדלוק הוא דבר טריוויאלי שכלל לא נמצא בסדר היום של המובילים, משאית נוסעת, מתרוקנת, נשאר לה 10% במיכל והנהג יודע שהוא נמצא בטווח של כרבע שעה לתדלק. פתאום עכשיו, נבוא לסדרן ונגיד לו לנסוע לפי תוואי של תחנות דלק ולא לפי הדרך המהירה או הקצרה, וזאת בגלל שלמשאית כזו קיבולת של גז טבעי שמספיק לנסיעה של כ-200 ק״מ מקסימום. בהיעדר פיזור של תחנות תדלוק, משימת התדלוק דורשת תכנון מוקדם של תדלוק כל 100 ק״מ, בכדי למנוע משבר עם עלויות קטסטרופליות, כמו חילוץ משאית כבדה עם מטען של 50 טון על ציר תנועה, ללא אפשרויות תדלוק. משאית שהוסבה מדיזל לגז, איננה יכולה לשלב סולר וגז, ולכן אם אין מקור תדלוק לגז, המשאית עומדת. 

 

 

 

כנגד החסרונות האלה של השימוש בגז טבעי לרכבי משא, ישנן משאיות עם מנועי ״יורו 6 ויורו 7 בדרגת זיהום נמוכה, עפ״י התקן האירופי המחמיר ביותר. יש אומרים שבאזורים מסוימים בארץ, האוויר שנכנס למנוע, מזוהם יותר מזה שנפלט ממנו. מלבד זאת, מנועי הסולר הוכיחו עמידות גבוהה, זמן שימוש ארוך, מומנט התחלת תנועה חזק, שחיוני מאוד בעת תנועה בעומס ועוד.

 

בנוסף, היום בעולם, תקציבי הפיתוח של יבואני המשאיות למנועים העתידיים הולכים לרכב החשמלי. למה באיטליה הגז הטבעי לתחבורה מצליח? כיוון לאיטליה יש מסורת של גז שהחלה כבר בשנת 85, כשעדיין לא דיברו על מנועים חשמליים. אנו לא בטוחים שהיום מדינה כמו איטליה היתה מכניסה את הראש לגז. במהלך 35 השנים האחרונות, נוצרה באיטליה תשתית ומסורת של גז, אבל אנחנו רוצים להתחיל רק עכשיו כשהמנועים החשמליים בפתח, ולכן איחרנו ב-30 שנה. 

 

בסופו של דבר, החשש שלנו הוא שסיפרו סיפור על איזשהו רעיון ירוק של גז טבעי, שעל הבסיס שלו המדינה שוחקת את ההישבון על הסולר, ובסוף אנחנו אלה שנישאר עם תשלום של 100% בלו, שימוש שולי מאוד של צי הרכב בגז הטבעי, הצטיידות במנועי יורו 6 ומנועים מפותחים יותר ומעבר לרכב חשמלי. אף אחד פה לא לוקח אחריות על המחיר שאנחנו נשלם, אין ערבות מדינה שאם זה לא יתקיים אנחנו נפוצה באיזושהי צורה. כך שמה שנותר מקידום הרעיון לשימוש בגז טבעי לתחבורה, הוא בעיקר תירוץ מוצלח של הממשלה, לבטל את ההחזר על מס הבלו על הסולר לרכבי הסעה והובלה.

 

אנחנו מתכוונים להיאבק בכך כל הכוח ובכל הכלים שעומדים לרשותנו. בכוונתנו להביא נתונים מסודרים תוך מספר חודשים למרכז המחקר והמידע של הכנסת כמו שסוכם בוועדת הכספים. יו״ר ועדת הכספים, ח״כ משה גפני אמר שאם יתברר שהעולם הולך לחשמל ומשרדי הממשלה דוחפים לשימוש בגז, הם בונים תשתית לוועדת חקירה ממלכתית בעתיד. באמצעות הנתונים שנביא, אנו מבקשים למנוע את ועדת החקירה הזאת.

חד משמעית, לא נמליץ לחברות ההובלה לעבור לשימוש בגז טבעי לתחבורה, הגז הטבעי נכון לשימושים בתעשייה בלבד.