לקראת אישור: יוקם בית דין מינהלי לתעבורה שיפעל באופן מקוון

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, אישרה השבוע להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מנהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו״ברירת משפט״, הנחשבות פליליות, ל״הפרות תעבורה״ שיטופלו במישור המנהלי, וכן להסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מנהלי לתעבורה.

הקמת בית הדין המנהלי לתעבורה נועדה להפחית את העומס מבתי המשפט לתעבורה, על מנת לאפשר להם להאיץ טיפול בהליכים של כבירות תנועה חמורות. על מנת לייעל עוד יותר את ההליכים בבית הדין לתעבורה דרש היו״ר ביטן תוספת תקנים, ובמהלך הדיונים הצהירו באוצר כי יקצו השנה עוד 4 שופטים לבית המשפט לתעבורה, ובשנה הבאה שני שופטים נוספים.

בנוסף דרש היו״ר ביטן תיקונים לשיטת הניקוד על עבירות תנועה, על רקע החשש שהגברת האכיפה תפגע בעיקר בנהגים נורמטיביים. בעקבות זאת התחייב משרד התחבורה כי נהגים שיבצעו עבירת תנועה ויקבלו ניקוד בגינה, ולא יבצעו את אותה העבירה במהלך שנה לאחר מכן יזכו להפחתת חצי ממספר הנקודות.

נושא נוסף שתוקן במהלך הדיונים הוועדה נגע למינוי חברי בית הדין לתעבורה, כדי לגוון את אפשרות הבחירה. בהתאם לבקשת הוועדה נקבע כי יילקח בחשבון ניסיון מקצועי מגוון, ובכלל זה ניסיון שלא מהשירות הציבורי. עוד נקבע כי משרד המשפטים יעמיד לרשות הציבור לפחות 6 עמדות שירות בפריסה מחוזית, שיאפשרו גם השתתפות בדיונים באמצעים טכנולוגיים. בנוסף נקבע כי ההצעה לא תיכנס לתוקף עד שלא תתוקן שיטת הניקוד בהתאם לדרישת הוועדה. תקנות ראשונות לשינוי שיטת הניקוד יובאו לוועדה תוך שנה מיום התחילה.

הצעת החוק תיכנס לתוקף 15 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, ושר המשפטים יהיה רשאי לדחות את התחילה בשתי תקופות נוספות של עד חצי שנה כל אחת, באישור הוועדה, אם שוכנע שלא הושלמה היערכות ליישום. ההצעה תיכנס לתוקף בהדרגה, בחצי השנה הראשונה מכניסת החוק לתוקף תתבצע האכיפה המנהלית על עבירות תנועה קלות, שהקנס בגינן בין הוא 100 עד 500 שקלים, ולאחר חצי שנה תחל אכיפה מנהלית גם על העבירות החמורות יותר שהקנס עליהן הוא 750 עד 1500 שקלים.

מועצת המובילים: נבחן הליך משפטי 

ממועצת המובילים והמסיעים נמסר בעקבות הדיון כי ״החוק מחמיר את המצב הקיים. ראשית חשוב להדגיש שמועצת המובילים והמסיעים לא מחפשת הנחות - מי שעבריין צריך להוריד אותו מהכביש. 

נכון שבתי המשפט לתעבורה עמוסים, אבל צריך לבדוק למה ולא לפתור עוול בעוול באמצעות חקיקת חוק שיפגע בזכויות הציבור. הסיבה לעומס היא שיש רק 46 שופטי תעבורה וכמיליון ומאתיים אלף דוחות בשנה, וזה נובע מהעובדה שרמת השוטרים היא נמוכה והם אינם עוברים הכשרה בכלל ובענף ההובלה בפרט, כך נוצרה תופעה שהיחידה לאכיפת רכב כבד רושמת דוחות מבלי שעברה הכשרה ועל כן רובם שגויים. כ- 80% משלמים את הדו״ח גם אם הוא לא מוצדק כי הציבור מתקשה להתמודד מול מערכת המשפט. כאשר כן מגיעים להליך משפטי, מגלים שגם שופטי התעבורה אינם מיומנים בענף ההובלה. אין להם גם אפשרות לפתח מיומנות כי רוב התביעות מסתיימות בתשלום הקנס ומחיקת הנקודות וזה מוכיח שגם שיטת הנקודות היא בלוף והיא כלל לא מרתיעה את הנהגים.

״המלצות והחלטות ממשלות והכרעות בגצ״ים שהיו יכולים לפתור את העומס על בתי המשפט לא מיושמים, כגון: בשנת 1999 ובשנת 2007 הורה בג״ץ למדינה ולמשרד התחבורה לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה, בשנת 2005 הממשלה חייבה בטכוגרף דיגיטלי, בשנת 2003 קופראטיב הנמל החדש ומועצת המובילים הגישו בג״ץ על חניוני מנוחה, מפרצי עצירה והרחבת השוליים והמדינה הכריזה על כך כעל פרויקט לאומי, בשנת  2018 המליץ משרד העבודה להקים בית ספר למקצועות תחבורה - כל אלה ועוד לא יושמו עד היום. בנוסף, על פי החוק החדש, מי שרוצה לערער יצטרך לשים ערבויות ולכן רק מי שיש לו כסף יוכל לערער. החוק יביא למצב שיסתמכו רק על דוחות השוטרים וכך תוך שנה-שנתיים, אנו נרד ב-50% בכמות הנהגים המקצועיים. לנוכח כל זאת, מועצת המובילים תבחן את האפשרות להליך משפטי״.