ועדת חוץ וביטחון: המחסור בנהגים עלה בדיון על תקנות להובלת חומ״ס

על פי התקנות שאושרו האחריות לקבלת אישור מפיקוד העורף בזמן חירום או בזמן מצב מיוחד תהיה על מוסר המטען. גבי בן הרוש: הכל טוב ויפה אך מי ישנע את החומרים? קיימים מחסור מטורף בנהגים


11:59 ,08.05.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

אתמול התקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון  בכנסת בתיקון לתקנות ההתגוננות האזרחית בנושא הובלת חומרים מסוכנים בשעת חירום ובזמן המוגדר כמצב מיוחד בעורף.

 

נציגי פיקוד העורף הסבירו בדיון כי מטרת התיקון היא להגביר את שליטת פיקוד העורף, כך שזו תהיה חלק מהשרשרת ששותפה בהעברת חומרים מסוכנים ובכך ליצור ודאות בקרב הציבור במצבים מיוחדים. על פי התקנות, מי שיעביר חומרים מסוכנים באזור של מצב מיוחד בעורף יצטרך לקבל את אישור פיקוד העורף, ובמידה ולא עוברים בשטח המסוכן, אך עדיין מובילים חומרים מסוכנים, יש לדווח לפיקוד העורף אך לא נדרש אישור.

 

גבי בן הרוש, יו״ר מועצת המובילים, שהשתתף בדיון, הגיב לדברים ואמר: ״מי שמשנע חומרים מסוכנים יום-יום שעה-שעה זה אנחנו, חברות ההובלה, ואנחנו סובלים ממחסור נהגים מטורף. במלחמת לבנון השנייה לא היה תרגול והכנה עם המשק האזרחי, משרד התחבורה איבד את הראש ופשוט פעלנו מתוך אינסטינקט בשטח ומצאנו עצמנו בחזית. במקרה של חס וחלילה מלחמה היום, המצב יהיה אף חמור יותר ממה שהיה, כי מעבר לזה שאין שום ממשק בין האזרחות לצבא במקרים כאלה, המחסור בנהגים רק גדל. זה טוב ויפה שעושים תקנות, אבל האם יש מי שבכלל יתפעל את כל מערך ההובלה בשעת חירום? אם אין נהגי רכב כבד בכלל וכאלה שהינם בעלי רישיון בהובלת חומרים מסוכנים בפרט, לא בצבא ולא באזרחות מי יעשה זאת? אין נהגים ואין ציוד מתאים במצב הרגיש הנוכחי. נהג שמוביל חומרים מסוכנים עובר הכשרה, הוא עובד על פי קוד בינלאומי כי רוב החומרים המסוכנים מיובאים, אך משטרת ישראל לא יודעת מה זה חומרים מסוכנים. כבר 20 שנה שאין קורסי הכשרה למשטרה״. 

 

ח״כ  ד״ר ענת ברקו חיזקה את דבריו: ״בן הרוש אומר שתקנות לא יעזרו אם אין נהגים שיעשו את העבודה. יש חיילים המשרתים כנהגי רכב כבד שמשתחררים כל שנה והרישיון שלהם לא מוכר באזרחות, בצבא הם יכולים לנהוג בכבישי ישראל ובאזרחות לא? עמיר פרץ הציע שנגיש הצעת חוק לפיה הרישיון של חיילים אלה יהיה מוכר באזרחות. נעשה דיון מהיר בנושא הזה בהקדם, יו״ר הועדה פה מודע לזה ויש לי פגישה עם משרד התחבורה שוב בעניין וננסה לפתור את הבעיה״.

 

לדברי ח״כ חיים ילין: ״תראו בכרם שלום, נהגים שחלקם מובילים חומרים מסוכנים משתוללים בכביש. מי מפקח עליהם? מי מפקח על האישור שניתן להם ולמפעל?

 

ח״כ ד״ר ענת ברקו הגיבה לדברי ילין: ״המצב הזה נובע מהמחסור בנהגים״.

 

יו״ר הוועדה, אבי דיכטר, הסכים שהמחסור בנהגים הוא סוגיה משמעותית, אך הנושא לא קשור לדיון הנוכחי אם כי בסוף זה מתחבר. לדבריו, יש לקיים דיון נפרד בסוגיה זאת.

 

לגבי התקנות עצמן אמר גבי בן הרוש: ״צריך להקים צוות ולקיים דיון על המגבלות האלה. יש 7,000 נהגים, אף אחד לא ידווח לפיקוד העורף, אתה לא יודע איפה הנהג נמצא באותו רגע. התקנות טובות ויפות, אך לא ברורות, המובילים לא יבינו כיצד לנהוג. חסרה פה עבודת מטה בשיתוף כל הגורמים המקצועיים: המשטרה, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, מועצת המובילים וכדומה. לא ברור בזמן אמת איך אנחנו צריכים להנחות את המובילים. בחוק שירותי הובלה האחריות היא על מוסר המטען, ובפרט בחומרים מסוכנים, חובה על מוסר המטען לדווח על סוג המטען, משקלו וכו׳, גם בשיגרה ופי כמה וכמה בשעת חירום״. 

 

רומי אבן דנאן, ראש האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, הציעה כי האחריות תהיה על מחזיק החומר, כך שהאישור יינתן למי שהוא הבעלים של החומר ובן הרוש הסכים עימה כי האישור צריך להינתן למוסר המטען ולא למוביל.

 

התקנות אושרו לבסוף כאשר האחריות לקבלת האישור הינה על מוסר המטען המסוכן.