תעשיית הטקסטיל שנותרה בארץ - ייצאה אשתקד בכ-1 מיליארד דולרים

רמזי גבאי: עם זאת נאלצת תעשיית הטקסטיל להעביר קווי יצור לחו"ל; מאשים - ארה"ב והשוק האירופאי משכילים להגן על תעשיות הטקסטיל שלהם בעוד שבישראל הכל פרוץ; מדיניות לא נכונה של הממשלה גרמה ב-4 השנים האחרונות לפיטוריהם של כ-10 אלפים עובדים ולסגירתם של יותר מ-100 מפעלים ומתפרות; טוען - אם המדינה חפצה לדאוג כמונו לעובדים ולעתיד ענף הטקסטיל בארץ - עליה להגן עליו מפני הסבסוד הסיני; קורא לממשלה לתמוך בהצעת השר אולמרט להעביר ישירות לעובד טקסטיל 1,200 שקל לחודש במשך 3 שנים כסיוע לענף.

מפעלי הטקסטיל שנשארו בארץ מאופיינים בפיתוח טכנולוגי ובעיצוב אך לא בעתירות כוח האדם כבעבר. כך אמר היום (11/3) רמזי גבאי, יו"ר איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל מפעל אופיס טקסטיל, במסיבת כתבים לרגל יום תעשיית הטקסטיל והאופנה.

רמזי ציין, כי תעשיית הטקסטיל ייצאה אשתקד בכ-1 מיליארד דולר (ירידה ריאלית של כ-4% לעומת השנה שקדמה לה), הביקושים בשנת 2003 למוצרי הטקסטיל בשוק המקומי הגיעו לכ-2.2 מיליארד דולר, (ירידה ריאלית של 2.5% במונחים דולריים).

הוא הוסיף, כי במטרה לשרוד, להתחרות בשוקי חו"ל ולשמור ככל האפשר על מצבת העובדים בישראל, נאלצים היצרנים להעביר פעילויות יצור לחו"ל.

הוא גילה, כי כיום כל מפעלי ההלבשה ומפעלי הטקסטיל המייצרים מוצרים מוגמרים
15 במספר, כבר העבירו פעילויות יצור לחו"ל למדינות בהן העלויות נמוכות בעשרות אחוזים מאלו שבישראל. מדובר במדינות כמו הודו, סין, רומניה, בולגריה, פורטוגל, מצרים, ירדן, מרוקו, יוון, טורקיה ועוד.

יו"ר איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים מאשים את ממשלת ישראל בכך שהיא היחידה שמחד פתחה את שערי המדינה ליבוא חופשי של טקסטיל מהמזרח הרחוק ובעיקר מסין ומאידך לא השכילה עד היום לאפשר לתעשיית הטקסטיל המקומית להתמודד מול עלויות הייצור הסיניות. יכולנו לחסוך אלפי מובטלים, אומר רמזי, וכל זה לא קורה בגלל מדיניות הממשלה, שלא קיימה את הבטחתה להשתתף בעלות שכר העובד ואף פגעה בקרן השיווק לחו"ל אשר סייעה לתעשייני הטקסטיל. הוא הביע תקווה כי הממשלה תאשר את הצעתו של אהוד אולמרט, מ"מ ראש ממשלה ושר התמ"ת, בנושא זה.

הוא גילה, כי ממשלת סין מסבסדת כיום את יצואני הטקסטיל הסיני בשיעור של 13%. כאשר עד לאחרונה עמד שיעור הסבסוד על 17%. במצב שכזה, אומר רמזי, אין פלא שיבוא של מוצרי הלבשה מוגמרים בהיקף של 521 מליון דולר בעיקר מסין, מוצא את דרכו לישראל.

רמזי הדגיש, כי ישראל צריכה ללמוד מהשוק האירופי אשר גם בימים אלו החליט על הגנה נוספת לתעשיית הטקסטיל שלו בכך שהטיל מכסי מגן על יבוא מוצרי טקסטיל לבית מפקיסטן לאירופה בשיעור של 13.1% החל מ-5 במרס 2004. דבר זה אף תואם את המדיניות האמריקאית הממשיכה להטיל מכסי מגן ומכסות יבוא על כל יבוא הטקסטיל מהמזרח הרחוק.

המדיניות השגוייה של הממשלה עד היום, אומר רמזי, הביאה ב-4 השנים האחרונות לפיטוריהם של כ-10 אלפים עובדים מתעשיית הטקסטיל, לסגירתם של כ-100 מפעלים ומתפרות בשל שיקולים עיסקיים. בשנה האחרונה בלבד נסגרו או הועברו לחו"ל כ-20 מפעלי טקסטיל ואופנה. סגירתם של מפעלים אלו הביאו לפיטורים של כ-900 איש בשנת 2003. רק לאחרונה נסגרו 2 מפעלים בענף שגרמו לפיטוריהם של כ-300 עובדים.

הוא קרא לראש הממשלה להרתם אישית לסייע ולאמץ את תוכנית תעשייני הטקסטיל כדלהלן:
השתתפות של הממשלה בעלות שכר עובדי תעשיית הטקסטיל בסכום של 1,200 שקלים לחודש, למשך - 3 שנים, כפי שנעשה במתפרת חורפיש שבגליל. (יצויין כי מזה יותר משנה המתפרה בחורפיש חזרה לעבוד ומעסיקה כיום יותר מ-100 עובדים, ואף מוכנה לקלוט 200 עובדים נוספים במתכונת זו). רמזי קרא לממשלה לאמץ את הצעתו של השר אולמרט בנושא זה.

להטיל היטל היצף על יבוא מהמזרח הרחוק של מוצרי טקסטיל מוגמרים, שגובהו יהיה כגובה הסבסוד בשיעור של 13% שמעניקה ממשלת סין ליצואניה. מדובר רק על יבוא מהמזרח הרחוק בכלל ומסין בפרט.

לשנות הקריטריונים של קרן השיווק ולהתאימם לצרכים המיוחדים של ענף הטקסטיל. הכוונה לאפשר לכל חברות הטקסטיל לקבל סיוע מקרן השיווק, ע"י הגמשת הקרטריונים והתאמתם לקצב גידול הענף, על רקע המתרחש בעולם בתחום זה.

רמזי מסר, כי תעשיית הטקסטיל שנותרה בארץ מסוגלת לספק אלפי מקומות עבודה נוספים אך לשם כך יש לסייע לה במקומות בהם אינה בת תחרות. ללא סיוע כזה, נמשיך לחזות בסגירת מפעלים בפיטורי אלפי עובדים ובמעבר מפעלים וקווי יצור לחו"ל. כאשר בסופו של דבר ישאר בישראל המו"פ הלוגיסטיקה, הפיתוח, הניהול והעיצוב.

בהתייחסו לשנת 2004 מעריך רמזי, כי לא יחול שיפור משמעותי במצבה של תעשייה זו. להערכתו, השנה צפוייה ירידה נוספת של כ-5% בסך מכירות הענף, כאשר נתח הירידה במכירות מתוצרת כחול-לבן לשוק המקומי יגיע לכ-10% המקוזזים ע"י הגידול ביבוא. סך כל מכירות הענף יסתכם בשנת 2004 בכ-3.04 מיליארד דולרים. מכירות הענף לשוק המקומי יסתכמו בכ-2.04 מיליארד דולרים - מהווה ירידה של כ-8% לעומת אשתקד.

רמזי מעריך, כי יצוא הטקסטיל ישאר השנה ללא שינוי - דהיינו 1 מיליארד דולרים.