תחזית Coface: הצריכה הפרטית תומכת בצמיחה אבל החוב הציבורי גבוה

חוזקו של המשק הישראלי נובעות מאינפלציה ומריבית נמוכות, מצמיחה חזקה ומסביבה עסקית חיובית. זאת בשילוב קשרים פוליטיים וכלכליים עם ארה״ב. כך כותבים כלכלני ענקית ביטוח האשראי הבינ״ל Coface בסקירה על המשק והכלכלה הישראליים. חוזקה נוספת של המשק הישראלי נובעת מכוח אדם מיומן במיוחד המושך השקעות למגזרים אסטרטגיים ובכללם הטכנולוגיה והפרמצבטיקה. יחד עם זאת, ישנם שורה של גורמים העלולים לפגוע בכלכלה המקומית ובכללן רמת חוב ציבורית גבוהה למדי, סיכונים ביטחוניים ובכללם אי יציבות אזורית ותהליך שלום רדום עם הפלסטינים וכן התחזקות השקל העלולה לפגוע ביצואנים. לאור זאת ב-Coface מדרגים את רמת הסיכון של ישראל ברמה של 2A בדומה לדירוג רמת הסביבה העסקית בישראל. הדירוג של Coface נע בין  8 רמות סיכון כאשר ישראל מדורגת ברמה 2 הנחשבת לרמת סיכון נמוכה.

ריבית נמוכה וצריכה פרטית יציבה יתמכו בצמיחה

לאחר עלייה של 3.3% ב-2017 ועד כ-5% במחצית הראשונה של 2018, הצריכה הפרטית תמשיך לתמוך בצמיחה הודות לנתוני התעסוקה החיוביים במדינה, מדיניות מוניטרית נוחה, רמת אינפלציה נמוכה ומדיניות פיסקלית מרחיבה. בחברה מעריכים כי נתוני התעסוקה המלאה במשק והשכר הריאלי שעלה ימשיכו לתמוך בצריכה הפרטית בתקופה הקרובה. כל עוד האינפלציה תישאר בטווח יעד של 1% -3%, בנק ישראל צפוי לשמור על הריבית ברמה נמוכה. בחברה מעריכים כי גם אם בנק ישראל יחליט להעלות את הריבית ברבעון הראשון של 2019, העלייה צפויה להיות נמוכה. בהמשך למגמה החיובית, מדד אמון הצרכנים ממשיך להצביע על סנטימנט חיובי, שהגיע לשיאים גבוהים בחודש ספטמבר 2018. הוצאה צרכנית חזקה תביא גם לרמת השקעות גבוהה יותר. בהתאם למגמה זו, המרכיבים העיקריים (הזמנות מקומיות חדשות, ייצור, מלאי וכו׳) של מדד מנהלי הרכש בישראל מצביעים על התרחבות הפעילות התעשייתית בישראל.

הוצאות גבוהות יותר ירחיבו את הגירעון הפיסקלי

הממשלה קבעה את יעד הגירעון הפיסקלי ל-2.9% מהתמ״ג ב-2019, אך החלטת הביטוח הלאומי לבטל את הסכמתו להעברת העודף השנתי שלו לתקציב החל משנת 2019 עשויה להגביר עוד יותר את הגירעון הפיסקלי. מהלך כזה פירושו שהממשלה תאבד משאב של קרוב ל-7 מיליארד דולר, דבר שיכול להרחיב את הגירעון הפיסקלי עד ל-5% מהתמ״ג. הגירעון יכול להיות מושפע גם כתוצאה מעלייה בהוצאות הביטחון וגידול בהוצאות בתחומי החינוך והבריאות והפחתת נטל המס.

הייצוא, המהווה כ-30% מכלל המשק הישראלי, צפוי לגדול ברבעונים הבאים כאשר השקל החזק מהווה אתגר לגידול נוסף ביצוא. הביקוש לייבוא ​​נשאר חזק בשל צמיחה יציבה ומחירי הסחורות הגבוהים. עם זאת, הגירעון במאזן המסחרי ימשיך להתקזז על ידי העודף בסחר השירותים על רקע היצוא החזק של שירותי ההיי-טק, כגון ייעוץ IT, שירותי מחשוב ותוכנה. הדבר יסייע לבנק המרכזי להמשיך את התערבויותיו בשוק המט״ח ולצבור עתודות מט״ח.

תהליך השלום נשאר תקוע, נשמרה היציבות הפוליטית

לאחר האביב הערבי בתחילת 2011 ותחילת מלחמת האזרחים הסורית באותה שנה, גדל חוסר היציבות האזורי באופן משמעותי וגרם לאיום על הביטחון הלאומי של ישראל. ישראל נהנית מקשרים קרובים עם בעלי בריתה המסורתיים, כמו אירופה וארצות הברית, וממשיכה לפתח קשרים כלכליים עם מדינות אסיה כמו סין והודו. עם זאת, תהליך השלום עם הפלסטינים  נשאר ״חסר תקווה״ בגלל מתחים דו-צדדיים. כמו כן, בכוונת המדינה ליצור קשרים חזקים יותר עם מדינות המפרץ המרכזיות כדי להתמודד עם כוחה של איראן באזור, העשוי לסייע גם בשיפור קשרי הסחר.

בתוך ישראל, ישראל היא אחת המדינות היציבות ביותר מבחינה פוליטית באזור, אך היא מורכבת מחברה מגוונת. הקדמת הבחירות צפויה להפחית  את הלחץ הפוליטי במדינה  ואת חוסר הוודאות ולתרום לשמירה על הצמיחה, יציבות פיסקלית ומשמעת תקציבית.