שרגא ברוש: תעשיית המים הישראלית - "הנפט של המאה ה-21"

תוכנית אסטרטגית לפיתוח תעשיית המים בישראל מציבה לתעשיית המים יעד מכירות של 1 מיליארד דולרים בשנת 2007, ו-10 מיליארד דולרים לשנת 2020


00:00 ,22.02.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

תוכנית אסטרטגית לפיתוח תעשיית המים בישראל מציבה לתעשיית המים יעד מכירות של 1 מיליארד דולרים בשנת 2007, ו-10 מיליארד דולרים לשנת 2020
 
תעשיית המים הישראלית יכולה בקלות להוות את "הנפט של המאה ה-21". לשם כך על ממשלת ישראל לאשר באופן מיידי את התוכנית האסטרטגית לפיתוח תעשייה זו בישראל, בשיתוף האקדמיה, המגזר העסקי וגורמים בינלאומיים. כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
 
לדבריו, על הדברים להיעשות בטרם יכנסו לשוק זה שחקנים משמעותיים זרים שישאירו את ישראל מחוץ לתמונה.
 
ברוש מעריך כי אימוץ התוכנית יביא לצמיחת תעשיית המים בשיעור שנתי של כ-17% - יותר מפי שניים מקצב הצמיחה של השוק העולמי בתחום זה. כיום צומחת תעשיית המים בישראל בכ-5% לשנה.
 
יצוין כי התוכנית מציבה לתעשיית טכנולוגיות המים בארץ יעד מכירות של 1 מיליארד דולר כבר לשנת 2007, 2 מיליארד דולרים ל- 2010 ו- 10 מיליארד דולר לשנת 2020 כאשר עיקר המכירות יופנו לייצוא.
 
נשיא התאחדות התעשיינים סבור כי יעדים אלו הנם ברי השגה, והם יביאו אותנו עד שנת 2010 לתוספת של כ-15 אלף מועסקים, ועד שנת 2020 לתוספת של כ-110 אלף מועסקים.
 
התוכנית האסטרטגית כוללת את המרכיבים הבאים: מדיניות ממשלתית כוללת; חיזוק והכוונת האקדמיה; עידוד פעילות בינלאומית; העמקת שילוב ההון ושילובם של גורמים אסטרטגיים מחו"ל.
 
אם ממשלת ישראל תאשר התוכנית, התאחדות התעשיינים תהיה שותפה פעילה בקידומה, אומר ברוש.
ברוש מציין, כי חלקה של ישראל בשוק המים נאמד כיום בכ-800 מיליון דולרים בלבד, המהווים כ-0.2% מהשוק העולמי - הנאמד בכ-360 מיליארד דולר וקצב הצמיחה השנתי שלו עומד על 7%-8% לשנה. זאת למרות שלישראל מספר רב של יתרונות ייחודיים בתחום: חברת מקורות הנה לקוח מוביל, ומהווה פלטפורמה למחקר ופיתוח; הצלחות גלובליות לתעשייה זו בעיקר בחקלאות; תעשיית הון סיכון מהמפותחות בעולם; תשתית אקדמית מפותחת; תוכניות מו"פ של המדען הראשי; רוח יזמות טכנולוגית והמבנה האקלימי בישראל שמייצג יותר מ-50% מהאקלים בעולם.
 
לדבריו, מספר החברות הישראליות הפועלות בתחום מסתכם בכמה עשרות ובהן: נטפים, בל טכנולוגיות, אודיס, רפאל מגופים, אטלטיום לייזרים, קבוצת ארד, פלסטרו גבת, נען דן, ארקל, עמיעד, נירוסופט ועוד. זאת בנוסף ל-70 חברות סטארט-אפ.
 
ברוש מציין, כי החברות הישראליות פועלות ב-6 תחומים עיקריים: מערכות בקרה ומוני מים; השקיה וציוד לחקלאות וגינון; סינון, טיהור והשבחת מים ע"י טיפול פיזי, ביולוגי, כימי וטיפול בשפכים; התפלת מים; צנרת להולכת מים, מגופים, ברזים וכדומה וכן תכנון ופיקוח על פרויקטים בינלאומי.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מדגיש, כי אהוד אולמרט, מ"מ ראש הממשלה, תומך אף הוא במתן עדיפות לפיתוח תעשיות טכנולוגיות המים של ישראל.
 
התחזיות העולמיות מדברות על כך שתוך פחות מ-15 שנה צפוי מחסור במקורות מים זמינים בהיקף של 32% כתוצאה מגידול האוכלוסיה, עלייה ברמת החיים ושינויים אקלימיים שגורמים לבצורת מתמשכת בעולם. כיום משתמשים רק פחות מ-1% מהמים הקיימים בעולם, זאת על אף שקיים היצע מקורות מים אינסופי - מי ים, מים מלוחים, מי שפכים.
 
גם החברות הזרות גילו לא מכבר את הפוטנציאל הטמון בישראל לכן לא מפתיע שרק לאחרונה ציינו נציגי סימנס את התרשמותם העמוקה ממקורות ומהמומחיות שלה בתחום המים ומצפים להמשך שת"פ עם מקורות. סימנס הודיעה כי תמנה לאלתר צוות ייעודי בישראל מטעמה לקידום שת"פ עם תעשיית המים הישראלית למימוש הפוטנציאל.