בכדי לחדד עד כמה נטל הרגולציה בישראל הולך וגדל חשף השבוע נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש כי מתחילת השנה הונחו על שולחנה של הכנסת למעלה מ-2,000 הצעות חוק פרטיות, מתוכן כ-500 הצעות חוק, הקשורות לתעשייה במישרין או בעקיפין. במידה ויאושרו, יצרו הצעות אלו ליצור עומס רגולטורי כבד על המפעלים בישראל, והינן בעלות השלכות כלכליות מרחיקות לכת, שכן הן משיתות עלויות כבדות על המעסיקים, דבר הפוגע במשק ובכושר התחרות של העסקים בישראל.
ברוש אמר את הדברים במפגש שקיימה השדולה להפחתת נטל הרגולציה בישראל בראשות ח"כ רועי פולקמן. השדולה הוקמה במטרה להפחית את הנטל הרגולציה בישראל לרמת מדינות ה-OECD.
במפגש קרא ברוש להחיל RIA (RIA - Regulatory Impact Assessment)על כל הצעת חוק פרטית.
אמר ברוש: "לרגולציית יתר ישנן השלכות הקשות על היכולת של עסקים להתקיים ולהתפתח. על כן יש להחיל את חובת RIA גם על החקיקה הפרטית. המשמעות של כך הנה שח"כ שיגיש הצעת חוק פרטית יצטרך להציג בהצעה את המשמעויות וההשלכות הכלכליות והרגולטוריות של החוק. כך נאזן בין הצורך לחוקק לבין הצורך לבחון את המשמעויות של כל חוק".
בנושא יוקר המחייה אמר ברוש: "בוא נתעסק בצמיחה, בוא נתעסק בהגדלת היצוא, בהגדלת הפריון וביצירת מקומות עבודה חדשים. רק כך נטפל ביוקר המחייה".
במהלך חמש שנות חברותה של ישראל ב-OECD המשיך מיקומה במדד נטל הרגולציה הממשלתית של הפורום הכלכלי העולמי להידרדר בעקביות, ממקום 74 בשנת 2010 למקום 116 בשנת 2015. זאת כאשר רק לפני תשע שנים, בשנת 2006, ישראל דורגה במקום ה-23.
גם באינדיקאטורים אחרים אשר מפרסמים הפורום הכלכלי העולמי והבנק העולמי מצבה של ישראל רחוק מלהיות מזהיר: בבחינת יעילות הרגולציה הממשלתית ממוקמת ישראל במקום ה - 66, בבחינת יעילות ההוצאה הממשלתית ממוקמת ישראל במקום ה-77, ובדירוג שקיפות קביעת המדיניות ממוקמת ישראל במקום ה-63.
אמר פולקמן: "יש אווירה של יריבות בין המערכת העסקית לרגולטורים ואין סיבה שזה ימשיך כך. עלינו לבנות אמון בין המגזר הממשלתי, הפרטי והעסקי ולשלב ידיים כדי להשיג הן את המטרות שהצבנו לעצמנו לצמצום פערים והורדת יוקר מחייה והן בכדי לייצר סביבה עסקית טובה לעסקים בישראל. מציע לרדת משיח המאקרו ולבוא ממוקדים עם בנק מטרות".