אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
כנס כלי הסיוע השנתי של מינהל סחר חוץ, בו הוצגו קרנות הסיוע ליצואנים התקיים הבוקר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה הודיע בתחילת דבריו בכנס כי הציב יעד חדש ליצוא הישראלי לשנת 2022 – 120 מיליארד דולר. ״הכלכלה הישראלית נמצאת בשיאה בשנים האחרונות, מצב התעסוקה הוא הטוב ביותר בשנים האחרונות, החוב הישראלי נמוך מבשנים עברו, הממשלה הפחיתה מיסוי וישנם ביקושים להשקעות בישראל ו-320 חברות זרות כבר פועלות עמנו בארץ – לצד ביקושים לרכש טכנולוגיות ושירותים של חברות ישראליות במדיניות רבות, וכמובן, סחר החוץ של ישראל חצה השנה, לראשונה, את סף 100 מיליארד דולר. כל אלו מייצרים כלכלה חזקה ומשפיעים גם על הדולר המושפע יותר מכוחות השוק מאשר מכוחו של בנק ישראל. נציגי הממשל, התעשיינים והיזמים בכל העולם מביעים בו אמון רב, ועלינו לשדר לעולם שלעשות עסקים עם ישראל וחברות ישראל זוהי השקעה משתלמת, ולצאת זאת לפעול כל העת לשפר את התנאים בה מתחרה התעשייה הישראלית בעולם״.
היצואנים הם חוד החנית של התעשייה הישראלית ומהגורמים המובילים בצמיחת המשק. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ולכן אנו משקיעים בכלי הסיוע המסייעים ליצואנים בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים, לצד מגוון רחב של כלי סיוע המסייעים הן ליצואנים והן לתעשייה שאינה מייצאת״.
ממשרד הכלכלה נמסר כי שנת 2017 הייתה שנת שיא הן מבחינת מספר בקשות הסיוע והן מבחינת היקפי התמיכות, של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. בשנה החולפת הוגשו למינהל סחר חוץ 389 בקשות, מתוכן אושרו 247 בקשות בהיקף כולל של כ-88 מיליון שקל, גידול של כ-50% בהיקף התמיכה ביחס לשנת 2016. לשם השוואה, בשנת 2016 הוגשו לקרנות כלי הסיוע 240 בקשות, מתוכן התקבלו 129, ונדחו 111, עלייה של כ-62% במספר הבקשות בהשוואה לשנה שעברה. הבקשות שהוגשו לארבע הקרנות התאפיינו במגוון רחב של חברות, תחומי פעילות ושווקי יעד: החל מסקטור התוכנה, תקשורת, ההיי-טק והסייבר ועד לחברות אשר הגיעו מתחום הדפוס, צעצועים והאסתטיקה הרפואית.
בהסתכלות על פילוח שווקי היעד של החברות שהגישו בקשה לתמיכה, ארה״ב מובילה עם למעלה ממחצית מהבקשות (147), מיד אחריה נמצאות סין (29), גרמניה (21), אנגליה (16), הודו (15) ויפן (15). באשר למיקום החברות בישראל, לאור החשיבות שממשלת ישראל רואה בפיתוח כלכלי-אסטרטגי של אזור הצפון בתחומי ליבה ופיתוח מנועי צמיחה, כחלק מ״החלטת ממשלה צפון״ (2262), הוכרזו יישובים ואזורים כאזורים בעלי עדיפות לאומית שכותרתה: ״פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים״. לעניין זה, פעל המינהל לטובת מתן כלי סיוע לעידוד השיווק לחו״ל לחברות ממחוז צפון ובשנת 2017 אושרו 52 בקשות של חברות ממחוז הצפון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.
כ-7.5% (גידול של כ-3% לעומת אשתקד) מכלל החברות שאושר להן סיוע במהלך השנה החולפת הן חברות מגזר המיעוטים, כאשר בתכנית ״כסף חכם״ התקיים מסלול ייחודי (בהתאם להחלטת ממשלה 922). מקצה זה מאפשר לחברות אשר בהן בעלי המניות מקרב בני האוכלוסייה הערבית, דרוזית או צ'רקסית מחזיקים ביותר מ-50% מהבעלות, להתמודד על קבלת סיוע בתנאי סף נוחים יותר ושיעורי תמיכה מוגדלים העומדים על 75% מסך ההוצאות המוכרות בתכנית. בשנת 2017 הוגשו סה״כ 25 בקשות של חברות מגזר המיעוטים, מתוכן אושרו 16 בקשות בהיקף כולל של כ-8 מיליון שקל.
בשנת 2017, לצד התוכניות הוותיקות שמפעיל המינהל ובהן תוכנית כסף חכם, תוכנית מאגדי תשתית ותוכנית קרן הפרויקטים והמכרזים הבינלאומיים, נוספה תכנית חדשה למערך כלי הסיוע - תכנית של״ב. התוכנית מיועדת למבקשי סיוע בעלי היקף יצוא נמוך, המעוניינים להרחיב את פעילותם בשווקים או שלא ייצאו כלל בעבר ומעוניינים לייצא ולשווק מוצרים ו/או שירותים. במסגרת המקצה הראשון של התוכנית הוגשו 125 בקשות ומתוכן אושרו 66 חברות בסכום כולל של כ-11 מיליון שקל.
