שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר הבדואי נמוך במידה ניכרת בהשוואה ליהודים

מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר הבדואי נמוך במידה ניכרת בהשוואה ליהודים במחוז דרום ועומד על 36% ו – 61% בהתאמה
 
מניתוח ראשוני שנערך במינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת נמצא כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר הבדואי נמוך במידה ניכרת בהשוואה ליהודים במחוז דרום ועומד על 36% ו – 61% בהתאמה.
 
בשבוע החולף ביקר מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט בתוקף היותו השר הממונה על תוכנית הממשלה למגזר הבדואי, השר אולמרט ביקש ללמוד מקרוב על הצרכים המיוחדים של הישובים הבדואים בדרום.
 
השר אולמרט החל את ביקורו בישוב כסייפה, אולמרט הנחה את צוותי המשרדים לבדוק אפשרות לסייע בפתרון הבעיות שהועלו על ידי ראש המועצה, השר אולמרט הצליח להוציא אל הפועל את סלילת כביש הכניסה לישוב עוד בשנת התקציב הנוכחית .
 
השר אולמרט המשיך בסיורו לישוב ח'ורה שם חנך יחד עם המשנה לרוה"מ את מרכז המו"פ בישוב. השר אולמרט אמר בישיבת עבודה עם ראש מועצת ח'ורה כי החברה הבדווית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וכי תכניות מו"פ אשר יעמדו בקריטריונים של המדען הראשי בתמ"ת יזכו לסיוע , עוד הנחה השר אולמרט את בכירי משרדו לפעול לקידום אזור התעשייה המשותף לרשויות יהודיות ובדווית. 
 
בהמשך ביקר השר אולמרט בישוב שגב שלום והמשיך לישוב החדש תראבין .
 
עוד עולה מנתוני מינהל תכנון מחקר וכלכלה כי עיקר הפער בשיעור ההשתתפות בין שני המגזרים נובע משיעור השתתפות נמוך מאד של נשים בדואיות העומד על 11%, בהשוואה ל – 61% בקרב נשים יהודיות במחוז דרום. שיעור ההשתתפות של גברים בדואים נופל במעט משיעור ההשתתפות של גברים יהודים במחוז דרום.
 
קיימים הבדלים גדולים במבנה ההשכלה של היצע כוח העבודה במגזר הבדואי בהשוואה למגזר היהודי. כך לדוגמא, שיעור הזכאות לבגרות במגזר הבדואי עמד על פחות מ – 30% בהשוואה למעלה מ – 50% במגזר היהודי. הפערים בשיעור הזכאים לתעודות בגרות העומדות בסף הזכאות ללימודים אקדמיים רחב עוד הרבה יותר.
 
שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הבדואית עומד על 15% בהשוואה ל 12.3% בקרב האוכלוסייה היהודית במחוז דרום. פערים אלו משקפים את  רמת הפיתוח הנמוכה במגזר הבדואי, את השוני במבנה הדמוגרפי וההשכלתי של האוכלוסייה הבדואית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, וכן את מבנה הזדמנויות שונה והעדר אינטגרציה של המגזר בשוק העבודה הישראלי.
 
מלבד שיעורי האבטלה הגבוהים האופיינים למגזר הבדואי, משך האבטלה במגזר ארוך במיוחד ועומד על למעלה מ – 65 שבועות בהשוואה ל – 36 שבועות באוכלוסייה היהודית במחוז הדרום. פערים אלו משפיעים גם על גודלו של הגרעין הקשה, דהיינו מובטלים לזמן ארוך שחלקם הגיע בקרב האוכלוסייה הבדואית ל – 55% מכלל המובטלים בהשוואה ל – 34% מכלל המובטלים היהודים. מתוך כך ניתן ללמוד על העדר הזדמנויות תעסוקתיות לבני המגזר.
 
שיעור היזמות במגזר הבדואי הגבוה יחסית ועומד על 15%, בהשוואה ל – 9% במגזר היהודי מבטא את העדר ההזדמנויות התעסוקתית כשכירים באוכלוסייה זו. אם זאת, שיעור היזמות במגזר הבדואי נמוך משיעור היזמות בסה"כ האוכלוסייה הערבית בישראל.  ניתן להקיש כי הפתרונות התעסוקתיים הנדרשים במגזר הנם בין השאר הגברת היזמות העסקית והשקעה בפיתוח עסקים זעירים במגזר.
 
מקור הפערים בין המגזרים נובע מקיומם של שלושה חסמים עיקריים:
 
הון אנושי – רמת ההון האנושי במגזר הבדואי נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למגזר היהודי, הן בקרב כלל האוכלוסייה והן בקרב האוכלוסייה המשתתפת בתעסוקה. במילים אחרות, מאגר היצע כוח העבודה של האוכלוסייה הבדואית הינו בעל השכלה והכשרה נמוכה המקשה על הכניסה לשוק העבודה והתעסוקה.
 
הבדלי תרבות – מגבלות תרבותיות מקשות על שילובן של נשים בדואיות בשוק עבודה אינטרגרטיבי ומאלצות נשים לעבוד בשוק העבודה המקומי אשר היצע העבודה בו דל.
 
הון ותשתיות – הפערים הגדולים בתעסוקה נובעים מהעדר התעניינות מצד יזמים בפיתוח האזור מחד, ומעצם העובדה שלא התפתחה שכבה יזמית מקרב האוכלוסייה הבדואית מאידך. בנוסף, הרמה הנמוכה של התשתיות הפיסיות, כגון העדר אזורי מסחר מפותחים, העדר עתודות קרקע לפיתוח תעשייתי, והעדר תשתיות תחבורה מקשות על הפיתוח הכלכלי ושיפור המצב התעסוקתי באזור.
 
ראוי להדגיש כי הנתונים המוצגים משקפים את האוכלוסייה הבדואית המתגוררת ביישובי קבע ואינה משקפת את מאפייני האוכלוסייה הפזורה אשר ניתן להעריך כי מצבה הכלכלי, חברתי ותעסוקתי אף קשה הרבה יותר.