שוסטק: "התעשיינים מעוניינים למנוע תחרות ולשמר את המעמד המונופוליסטי של מכון התקנים"

שוסטק מציין כי מכון התקנים נשלט ע"י התעשיינים, וככזה הוא מהווה מאז ומתמיד כלי שרת בידי התעשיינים המונע תחרות בכל מחיר. כל זאת על מנת להגן על הייצור המקומי באמצעות מדיניות מכוונת נגד יבוא


00:00 ,15.09.2003 מאת: מערכת פורט2פורט
"מעניין מאוד שהתעשיינים הפכו פתאום 'ליקירי הצרכנים' והחלו לדאוג לציבור זה, רק אחרי שהאוצר העלה על סדר היום את רעיון הפרטת מכון התקנים ואת פתיחת הליך הבדיקות לתחרות. בדיקות המכון, על עלויותיו הכבדות, משמשים כיום חסם המייקר מאוד את מוצרי הייבוא ומשמר את מחירי המוצרים המקומיים, ללא תחרות וברמות גבוהות בהרבה מהנדרש. התעשיינים, כמובן, רוצים להנציח בדיוק מצב זה". כך אומר היום יוסי שוסטק, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, בתגובה לטענות שמעלים התעשיינים נגד הכוונה להפריט את מכון התקנים ולפתוח את בדיקות התקן לתחרות.

שוסטק הוסיף כי כדי להצדיק את עמדותיהם בנושא, משתמשים התעשיינים בנתונים מופרכים וזורעים חול בעיני הציבור. הנתונים על אחוזי משלוחי יבוא שנפסלים או "מעוכבים", כביכול, הם נתונים חסרי שחר המתייחסים למשלוחי יבוא העומדים בדרישות התקן, אך אינם משוחררים למכירה עד גמר הבדיקות, וזאת כחלק משגרת העבודה של מכון התקנים.

"התעשיינים גם מעדיפים לשכוח כי בעוד שכל מוצרי הייבוא החייבים בבדיקות תקן - נבדקים, המוצרים המקבילים מייצור מקומי - ברובם המכריע אינם נבדקים לא על ידי מכון התקנים, ולא על ידי גוף אחר לפני שיווקם לצרכנים בארץ", אמר שוסטק.

שוסטק מציין עוד כי מכון התקנים נשלט ע"י התעשיינים, וככזה הוא מהווה מאז ומתמיד כלי שרת בידי התעשיינים המונע תחרות בכל מחיר. כל זאת על מנת להגן על הייצור המקומי באמצעות מדיניות מכוונת נגד יבוא. "מדיניות זו באה לידי ביטוי באמצעות תקנים הייחודיים רק לישראל, נוהלי בדיקה מפלים, תעריפים גבוהים ומופרזים ובאמצעות דרישות ביורוקרטיות מכבידות".

ממשלת ישראל קיבלה בשנים האחרונות שתי החלטות חשובות, בהן נקבע כי יש להקטין את היקף בדיקות התקן המבוצעות במוצרי יבוא, וכי יש לפתוח בדיקות אלה לתחרות באמצעות מעבדות בדיקות מאושרות. החלטות אלה לא בוצעו עד היום והאוצר החליט להעלות את הנושא לאישור במסגרת התכנית הכלכלית 2004, דבר שמפחיד מאד את התעשיינים.

שוסטק מציין עוד כי ישום הצעות האוצר בתחום מדיניות התקינה ומכון התקנים ישפיע באופן חיובי ביותר על כלכלת המשק בתחומים רבים, שהעיקריים שבהם: הקטנת עלויות במגזר העסקי, הגברת התחרות במשק, צמצום המגזר הציבורי והפניית משאבים למגזר העסקי, יעול השירות לציבור, הפחתות מחירים ושיפור משמעותי ברווחתם של הצרכנים בארץ.