צבי ימיני חוגג, השמחה של דן פרופר מהולה בעצב

 

העלייה המתמשכת בשער היורו כבר הפכה כמה יצואנים ישראלים לעשירים במיוחד. בעוד עמיתיהם המייצאים לגוש הדולרי מקוננים על שער הדולר הנחלש, מתרווחים היצואנים לגוש היורו בכסאות המנהלים שלהם וסופרים את הרווחים.

מתחילת 2004 עלה שער היורו מול השקל ב-3.3% לשיא של כל הזמנים - 5.813 שקלים. ב-12 החודשים האחרונים רשם היורו עלייה של 7.1%. לעומתו רשם הדולר עלייה קלה שבעקבותיה הגיעה ירידה; בסופו של דבר נותר המטבע האמריקאי ברמתו מתחילת השנה, 4.374 שקלים. בהשוואה לאוקטובר 2003 רשם הדולר עלייה של 0.3%. סל המטבעות, שהיורו מהווה 23.9% ממנו, עלה ב-1.3% מתחילת 2004.

השינויים פילחו את שוק היצוא לשניים - יצואנים לגוש היורו ויצואנים לגוש הדולרי. הרווחיות של היצואנים לגוש היורו נוסקת, ואילו הרווחיות של היצואנים לגוש הדולרי נשחקת. שיפור התחרותיות של המוצרים הישראליים באירופה, שער היורו הגבוה והתחזית להמשך עלייתו, כבר הביאו כמה מהחברות לבחון דרכים להסטת יצוא מגוש הדולר לגוש היורו. ישנן כאלה השוקלות גם להעביר קווי ייצור מאירופה לישראל. למטבע יש גם צד שני - בתעשייה שוקלים את האפשרות להסיט יבוא מאירופה, למקומות בהם ניתן להשיג את המוצר החלופי בדולרים, באסיה ובצפון אמריקה. מכיוון שמדובר בתהליכים אטיים בדרך כלל, הסטת הסחר צפויה לבוא לידי ביטוי באמצע 2005.

עם זאת לא כל היצואנים לאיחוד האירופי נהנים באותה מידה מעליית היורו, מכיוון שכמה מהם מקבלים תמורה דולרית, במיוחד בתחום ההיי-טק. בנוסף, כמה מהיצואנים לאירופה מייבאים משם חומרי גלם. גם הם, בחלקם, מייבאים בדולרים, ואולם כשהיבוא נקוב ביורו הוא מקזז מרווחיות היצוא.

מנכ"ל מכון היצוא, שרגא ברוש, אמר כי 50%-40% מהיבוא של התעשייה הישראלית מתבצע ממדינות האיחוד האירופי. ב-2003 הגיע היבוא ממדינות האיחוד ל-11 מיליארד דולר. היצוא למדינות האיחוד האירופי, המהווה כ-33% מכלל היצוא הישראלי, הסתכם ב-6.8 מיליארד דולר. לדברי ברוש, התחזית של מכון היצוא ל-2004 היא עלייה של 17% ביצוא לאיחוד האירופי ועלייה של 14% ביבוא ממדינות האיחוד.

"אנחנו נהנים בגדול משינויי המט"ח", אמר צבי ימיני, מנכ"ל צאג. "אנחנו מנסים אפילו להגביר את הנוכחות שלנו בשווקים האירופיים בעקבות עליית היורו ב-30% מול הדולר מתחילת השנה". ימיני הסביר כי ליצואן הישראלי המייצא באניות לאירופה, יש יתרון על יצואן אירופי המייצא למדינה אירופית אחרת בדרך היבשה. לדבריו, השינוע הימי זול מהיבשתי, והופך את היצוא הישראלי לתחרותי באירופה. "ליצא מישראל לצרפת זה יותר זול מאשר ליצא מאיטליה לצרפת", הוסיף.

צאג מייצאת בכ-200 מיליון דולר בשנה, בין היתר ארגזי כלים, שולחנות עבודה ומשטחים פולימריים. מחצית מהיצוא הוא לגוש היורו. "את חומר הגלם אני קונה בדולרים מכרמל אולפינים בישראל. 80% מהעלויות שלי הן בדולרים, והיצוא ביורו", אמר ימיני. לדבריו, היורו צפוי להמשיך להתחזק, ואולם גם אם יישאר בשערו הנוכחי, כדאי לצאג להגביר את מכירותיה לגוש היורו.

היצואנים הגדולים לאירופה לא מצליחים בחודשים האחרונים למחוק את החיוך מהפנים. במיוחד אלה הפועלים כצאג, הרוכשים בישראל חומרי גלם בדולרים, משלמים משכורות בשקלים ומוכרים ביורו. על פי נתוני מכון היצוא והתאחדות התעשיינים, היצואנים הגדולים למדינות המרכזיות באירופה בתשעת החודשים הראשונים של 2004 הם מענפי הכימיקלים (25%), הטקסטיל (20%), המזון (17%) והחקלאות (11%). יצואנים בולטים לאירופה הם טבע, כי"ל, מכתשים אגן, חיפה כימיקלים, כתר, צאג, פלרם, פלסאון, פוליגל, מגבות ערד, כיתן, בגיר ודלתא.

בצד השני נמצאות החברות המייבאות חומרי גלם ומכונות מאירופה ביורו, ומייצאות בדולרים, גם למדינות אירופה. אלה הנפגעות הגדולות, מכיוון שהיבוא שלהן התייקר, ואילו היצוא הצטמצם כשמתרגמים אותו לשקלים. במרבית ענפי ההיי-טק היצוא מתבצע בדולרים, גם לאיחוד האירופי. גם תעשייני המזון המייבאים חומרי גלם מאירופה נחשבים לנפגעים מהתחזקות היורו, למעט כאלה שביצעו ביטוחי שער והצליחו להגן על עצמם מהתחזקותו. למזלם של יצרני המזון, מחירי חומרי הגלם כסוכר, שמן וחיטה נקובים בדולרים, גם אם הם מגיעים לישראל מאירופה.

מהתאחדות התעשיינים וממכון היצוא נמסר כי היבואנים הגדולים הם חברות תעשייה הרוכשות מכונות מאירופה. סעיף המכונות והמכשירים המכניים היה ענף היבוא העיקרי מצרפת, גרמניה ואיטליה (המהוות מחצית מהיבוא מאירופה) בתשעת החודשים הראשונים של 2004, והגיע ל-1.45 מיליארד דולר. תחום יבוא נוסף היה של מוצרים כימיים, שהגיע ל-690 מיליון דולר. יבוא כלי הרכב מאירופה הסתכם ב-466 מיליון דולר והיווה 10.7% מהיבוא בתשעת החודשים הראשונים של 2004. היבואניות הגדולות מאירופה כוללות את אסם, תרכובות ברום, מכתשים אגן, טבע, תדיראן, אלטק ומלתא.

אסם היא דוגמה לחברה שהיצוא שלה לאיחוד האירופי נהנה משמעותית מעליית היורו, ואולם היבוא מהאיחוד מעכיר את השמחה. "יש לנו עדנה בתחום היצוא", אמר מנכ"ל אסם, דן פרופר. "אנחנו מייצאים ב-50 מיליון דולר, והיצוא גדל, בעיקר זה של טבעול למדינות האיחוד האירופי", הוסיף.

עם זאת אסם מייבאת מאירופה מוצרים מוגמרים כקפה מג וחומרי גלם כטעמים טבעיים, שאין להם תחליף. התחזקות היורו גורמת לאלה להעיק על שורת ההוצאות.

"מי שמייבא מוצרי גלם מאירופה נמצא בבעיה, והוא צריך לבדוק טוב טוב אם לא כדאי לו לעבור ליבוא ממקורות אחרים", אמר.