פישר: האינפלציה צפויה לעבור את גבול 3% ב-‏2011

"ב-2011 צפויה האינפלציה להיות גבוהה מהגבול העליון של היעד (3%) למשך מספר חודשים לפני שתחזור ותתכנס לגבולות היעד, בעיקר בשל התייקרות עולמית במחירי הסחורות ובשל קצב מהיר של עליית מחירי הדיור" כך אמר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנאום בוועידת European Friends of Israel, בהשתתפות מאות חברי פרלמנט אירופאים.

בפתיחת דבריו ציין פישר כי תוצר הכלכלה הישראלית עומד על כ-200 מיליארד דולר בשנה והתוצר לנפש עומד על כ-30 אלף דולר לשנה, דומה לתוצר לנפש של פורטוגל ויוון. "לו הייתה ישראל חלק מאירופה, הייתה בהחלט יכולה להתאים לרמה הכלכלית של מדינות היבשת, גם אם לא הייתה בין המובילות. בשנים שלפני המשבר צמחה ישראל במשך מספר שנים בקצב ממוצע של כ-5% בשנה – קצב מהיר בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש ברמה זו. במהלך המשבר נעצרה הצמיחה והיה גידול מסוים בשיעור האבטלה, אולם ב-2010 חזר המשק לצמוח בשיעור של 4.5% ושיעור האבטלה ירד והתקרב לרמתו ערב המשבר" אמר פישר

פישר הוסיף כי, "נטל החוב הציבורי נותר יציב במהלך המשבר וצפוי לחזור לתוואי של ירידה, ובכך ישראל שונה מאוד ממדינות רבות במערב בהן נטל החוב גדל מאוד במשבר וצפוי להמשיך ולגדול. הוצאות הממשלה מסתכמות בכ-42% מהתוצר, והן ירדו בצורה משמעותית מאז השנים הראשונות של העשור הקודם, בעיקר כתוצאה ממדיניות שהנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה היום, בנימין נתניהו. החשבון השוטף מצוי בעודף מתמיד, והסחר מאוד מאוזן במונחים גיאוגרפיים, כך שהוא מתחלק בין ארה"ב, אירופה, אסיה ומדינות אחרות".

עם זאת, ציין פישר כי, היקף הסחר עם שכנינו נמוך יחסית, וגם היקף הסחר עם חלק ממדינות אירופה הוא נמוך בהינתן הקרבה הגיאוגרפית. עוד נקודה לרעתנו- שיעורי העוני בישראל הם גבוהים בהשוואה בינלאומית, והם מתרכזים בעיקר בסקטור החרדי והערבי. בקרב החרדים, שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים הוא נמוך מאוד, והדבר מביא לשיעורי עוני גבוהים באוכלוסיה זו. בדומה, שיעור ההשתתפות בקרב נשים ערביות נמוך ביותר, גם בשל אפליה מתמשכת, וגם בשל בעיות מבניות והיבטים תרבותיים.

לדברי פישר "למרות שניכרים סימנים של אינטגרציה בשוק העבודה בענפים שונים, נדרשת עוד התקדמות רבה בתחום זה כדי להביא למצב שרמת העוני במדינה כולה תתכנס לרמה שבקרב האוכלוסיה הלא חרדית ולא ערבית, שבה שיעור העוני דומה לזה שבמדינות מערב אירופה".

בנוגע למהומות במצרים אומר פישר שהאירועים מזכירים לנו את המצב הגיאופוליטי המיוחד בו מצויה מדינת ישראל. "השווקים הפיננסיים אכן הביאו לידי ביטוי את הגידול בסיכון למשק הישראלי כתוצאה מההתפתחויות במצרים. בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל את יתרות המט"ח שהוא מחזיק, ואחת המטרות של מדיניות זו הייתה חיזוק יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים. אין לנו כל כוונה לקבע שער החליפין ברמה מסוימת, אולם אנו נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המט"ח בפרט ובשווקים הפיננסיים בכלל. המדיניות הכלכלית בישראל צריכה להמשיך לשמור על התנאים שמאפשרים את היציבות הכלכלית בימים אלו: מדיניות תקציבית אחראית, ומדיניות מוניטרית אמינה ועקבית ששמה לה כיעד עיקרי את השמירה על יציבות המחירים".