עשרות חקלאים המתפרנסים מענף האווזים עתרו לבג"צ בבקשה להוציא צו על תנאי וצו ביניים כנגד האיסור על פיטום האווזים. על פי לוח הזמנים שנקבע, ב-15 בדצמבר יצטרכו המגדלים להשמיד כ-50 אלף אווזי רבייה. עדיין לא נקבע הסדר פיצויים לעוסקים בענף.
העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב נאמן וברוך כצמן. לטענת המגדלים, למרות שנקבע לוח זמנים לסגירת הענף, לא התקבלה עד כה כל החלטה בעניין פיצוי המגדלים על אובדן פרנסתם וזאת בניגוד להתחיבויות שניתנו.
עוד טוענים המגדלים בעתירה שבפסיקת בג"צ בנושא פיטום האווזים התבקש משרד החקלאות לערוך מחקרים על מנת למצוא דרכים להקל על האווזים בעת הפיטום, בהתאם לנעשה בתחום זה באירופה.
על אף שהמגדלים החליטו לאמץ שיטות גידול חדשניות, שקיבלו את ברכתם של מדענים וחוקרים מומחים, מהמובילים בתחומם בישראל ובצרפת, נמנע משרד החקלאות מלבצע את החלטת בג"צ והחליט על סגירת הענף בלי שהמחקרים הנדרשים בוצעו.
על פי לוח הזמנים שנקבע לסגירת הענף, עד 15 באפריל יחוסל לחלוטין ענף פיטום האווזים. המשמעות היא שכבר ב-15 בדצמבר יצטרכו מגדלי האווזים לרבייה להשמיד כ-50 אלף אווזי רבייה, וזאת מאחר וגידול האווז נמשך כארבעה חודשים.
בעתירה מבקשים המגדלים מבית המשפט העליון להוציא צו ביניים שיעכב את סגירת הענף עד לדיון בעתירה.
שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, הקציב למשרד החקלאות ולארגוני בעלי החיים שבוע על מנת להשיב לבקשה להוצאת צו ביניים.
מזכיר ארגון מגדלי האווזים, חי בנימיני, אמר שלא ניתן לצפות מהמגדלים שישמידו במו ידיהם את מטה לחמם, בטרם הסתיימו המחקרים או שנקבעו להם פיצויים על אובדן מקור פרנסתם.
השמדת אווזי הרבייה הינו מהלך בלתי הפיך ועלותו מיליוני שקלים, וזאת בנוסף לסבל המיותר שיגרם לאווזים בתהליך החיסול. המגדלים רוצים להתפרנס מעבודה ולא להפוך למובטלים.
מכל מקום, כל הסדר לחיסול הענף חייב להיות כרוך ומותנה בהסדר מפורט לתשלום פיצוי מלא לכל המתפרנסים מהענף.