עמק הניילון של ישראל

עמק הניילון של ישראל היא אחת משלוש החברות הגדולות בעולם לייצור ניילון. ב-2005 היקף המכירות שלה צפוי להגיע לרבע מיליארד דולר והיא נכנסה אפילו לספר השיאים של גינס עם חוט הניילון הדק בעולם. חברת נילית ממגדל העמק בדרך להנפקה בבורסה

בשלהי שנות השישים החליט איש העסקים היהודי איטלקי אניו לוי לפצל את עסקיו בין הנופים הקסומים, הקיאנטי ושמן הזית המשובח של איטליה להרי הגליל הצחיחים מחצית מימות השנה. הוא נענה להפצרותיו של שר האוצר, פנחס ספיר והגיע לארץ להקים מפעל בפריפריה. למרות שבאיטליה התמחה ביצור בדים, הוא הקים במגדל העמק בגליל מפעל ליצור מוצרי ניילון המיועדים כיום לשני פלחי שוק - לתעשיית הטקסטיל והאופנה ולתעשיית הפלסטיק.

נילית כמעט שאינה מוכרת לקהל הרחב, מכיוון שהיא חברה פרטית, אולם מוצריה מוכרים היטב לכל אחד בעולם המערבי. היא אחת משלוש החברות הגדולות בעולם המייצרות חוטי ניילון מסוג 6,6 המשמשים בעיקר לגרבוני נשים. בשנים האחרונות התרחבה קשת המוצרים של החברה והיא מקיפה כיום גם הלבשה תחתונה ושורה של בגדי ספורט.

החידושים האחרונים במחלקת המחקר והפיתוח של נילית כוללים פיתוח חוטים בעלי תכונות יחודיות. לדוגמה, החברה מפתחת חוטים בקטריאליים המונעים ריח של זיעה, ומיועדים לייצור גרבי ספורט. מוצרים חדישים אחרים כוללים בגדים המורכבים מכמה סוגי חוטים, כך שבהשקעת חולצה, לדוגמה, באמבט של צבע אחד ניתן לקבל מוצר בעל ארבעה גוונים. הצבעוניות מתאפשרת באמצעות תגובה שונה של כל קבוצת חוטים בחולצה לחומר הכימי שבאמבט.

תחום מוצרים פחות מוכר כולל ייצור ניילון קשיח עם חומרים מונעי בעירה לתעשיית הרכב. מדובר בניילון מסוג פרוליפרופילן עם תוספות המשמשות למחברים של מנועים חשמליים ברכב כמנועי חלונות ומראות צד, או מיכלי דלק מפלסטיק. יתרון מוצר הפלסטיק בכך, שהוא אינו נשרף בקלות, ואם נוצר ניצוץ מתחת למכסה המנוע, הפלסטיק המיוחד אמור למנוע שריפה כללית.

בחברה כבר מדברים על הנפקה בבורסה
בחברת נילית, שהחלה לייצר ב-74' הושקעו עד כה 400 מיליון דולר. רוב הכסף הושקע מרווחי החברה. כיום מעסיקה נילית 730 עובדים מהם 640 בישראל, ומכירותיה ב-2005 צפויות להגיע לרבע מיליארד דולר, לאחר 216 מיליון דולר ב-2004 ו-185 מיליון דולר ב-2003.

החברה מרויחה היטב. כמה? על זה הדור השני של הבעלים, מיכאל לוי, שכיהן עד לא מזמן גם כיו"ר אל על, והמנכ"ל אריה גוטליב לא מדברים, כיוון שהחברה פרטית. נכון, לפני שנה התנהלו בה דיונים על הנפקה, אולם בינתיים הוחלט שלא להחליט. "כל כמה שנים עולה לדיון נושא ההנפקה, אולם בצורה שאינה תכליתית", אישר לואיס רוסו, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של נילית.

רוסו אמר, כי החברה אינה מגייסת הון כיוון שהיא רווחית מאוד. לדבריו, בעוד שחברות דומות באירופה הפסידו ב-2003-2002, נילית המשיכה להרויח. למעשה, השנים היחידות בהן רשמה הפסד היו שנות ההקמה שלה. מאז 78' היא ריווחית, גם אם לפעמים הרווחים מתכווצים, כמו בשנות המיתון האחרונות.

הרווחים מושקעים בחזרה בחברה, וזו כבר בוחנת רכישת של 4-1 חברות בחו"ל לצורך התרחבות. רוסו סיפר, כי החברה במגעים עם כמה חברות באירופה, שמחזור המכירות שלהן 100-40 מיליון דולר בשנה. אם המגעים עם החברה הגדולה יבשילו להסכם, היא תירכש לבדה. אם יבשילו מגעים עם חברות קטנות, תיתכן רכישת שתיים מהן. בענף הכימיה העריכו, כי נילית תשקיע ברכישות כמה עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, יתכן שתהיה מוכנה לרכוש חברות עם הפסדים עד גבול מסויים במקום ההשקעה הכספית הישירה. החברות הנבחנות הן יצרניות ניילון עם תוספות המותאמות לצרכי הלקוח מתחום הפלסטיק.

שותפויות בינלאומיות
החברה מורכבת משתי יחידות יצור, אחת מתחום הסיבים והשניה מתחום הפלסטיקה. יחידת הסיבים הקימה מיזמים משותפים עם חברות רב לאומיות כשרה לי האמריקאית, יוניפיי האמריקאית ופומפיאה האיטלקית, חברות המייצרות הלבשה תחתונה וגרבוני נשים. יחידת החוטים אחראית להכנסתה של נילית לספר השיאים של גינס בגין יצור חוט הניילון הדק בעולם. "זה חוט מאוד יקר, שנמכר ליצור גרבי ניילון יוקרתיות", ציין רוסו.

בתחום הפלסטיק מחזיקה נילית חברה בת באיטליה בשם יורוניל העוסקת בתרכובות פלסטיק בעלות תכונות שמבקש הלקוח. השוק העולמי של המוצרים נאמד ב-2 מיליון טון בשנה, והוא צומח בקצב גידול שנתי של 7%-5%. הניילון מהווה מחצית משוק זה.

החברה חזקה בשווקים של ארצות הברית ואיטליה, אולם מעבר הלקוחות לייצור בסין מהווה איום, שהיא טרם מצאה לו מענה. "אם המוצרים של הלקוח עתירי עבודה, הוא מעביר את היצור לסין. לכן אנחנו מחפשים לקוחות, שתהליך היצור שלהם ממוכן", אמר רוסו. "אנחנו מחפשים לקוחות שמעוניינים במוצרים ארוזים, כך שהשינוע של כאלה מסין יקר ואינו כדאי. בנוסף אנחנו מחפשים נישות בהן ישנן דרישות קפדניות לגבי המוצר", הוסיף.

מעל 93% מהיצור של נילית מיועד ליצוא ליותר מ-60 מדינות. מחציתו לאירופה, 40% ממנו לצפון ודרום אמריקה ו-10% לאסיה ואפריקה. "אנחנו חזקים מאוד באיטליה ובארצות הברית, אולם חלשים בסין, ואנחנו מנסים להתמודד עם זה", אמר רוסו. אם ב-97' שווקו 90% מהחוטים של נילית לתעשיית הגרבונים, היום כבר משווקים רק 50% מהם לגרבונים, 30% מהם לתעשיית ההלבשה התחתונה והשאר לבגדי ספורט ואתלטיקה, כבגדי רכיבה ובגדי גוף.