עודד טירה מאשים: הממשלה מפקירה את המפעלים בארז

היקף הנזק מאז הסגירה באפריל 150 מליון שקל לפחות; טירה קורא לממשלה להעביר בדחיפות מקדמה נוספת של כ-60 מליון שקל כגישור לחובות ולהעתקת המפעלים אל תוך ישראל - יביא לקליטת עשרות עובדים בארץ בתקופה של אבטלה; טירה מציע גם לתקן כמה סעיפים בחוק פינוי פיצוי המתייחסים לאזור התעשייה ארז

ממשלת ישראל שמיהרה לסגור את אזור התעשייה ארז מפקירה את המפעלים מבלי שהעניקה להם עד היום כל סיוע כספי או אחר, בכך מונעת הממשלה קליטת עובדים בישראל. כך מאשים עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים.

טירה מציין כי מאז סגירת האזור באפריל השנה, נגרם ל-120 בעלי העסקים הישראלים, נזק של כ-150 מליוני שקלים לפחות. זאת בשל על הלוואות חיצוניות תשלומים על הפרות חוזים, על סחורות שנתקעו, כדי לעמוד בהתחייבויות להוצאת הסחורה מחוץ לישראל. תשלומים בגין ארנונה ואחזקה שוטפת, וכן על חריגות במסגרת האשראי מהבנקים ועוד.

נשיא התאחדות התעשיינים מגלה כי מהשיחות עם התעשיינים באזור מתברר כי חלקם נאלצו לפנות לשוק האפור זאת בשל העובדה כי הבנקים למעשה סגרו את קווי האשראי והתוצאה היא חובות תופחים והסתבכויות כספיות של חלק מהיזמים הישראלים בארז.

"זאת ועוד - רשויות המדינה - מס הכנסה וביטוח לאומי מפעילות הליכי גבייה ומתעלמות ממצבם המיוחד של המפעלים תוך החרמת ציוד ומכונות", אמר טירה.

נשיא התאחדות התעשיינים מוסיף, כי מהדיווח מתברר כי מתוך כ-100 מפעלים בבעלות ישראלית באזור ארז
8 מפעלים כבר עברו למקומות חלופיים - בעיקר לאשקלון וכ-30 מפעלים העבירו עבודות ייצור לחו"ל (לא מכונות וציוד). שאר המפעלים מעלים אבק כאשר כל הציוד עומד כ"אבן שאין לה הופכין". העסקים שפעלו בארז, אומר טירה, רובם נמצאים בסכנת פשיטת רגל או פירוק.

טירה קורא לממשלת ישראל להעביר לאלתר 60 מליוני שקלים נוספים שישלימו כ-15% ממחזור המכירות השנתי לפני הסגירה וישמשו לגישור לצורך תשלומי חובות לבנקים, לספקים ולנושים אחרים וכדי להעתיק את המפעלים אל תוך שטח ישראל, דבר שיביא לקליטת עשרות עובדים בארץ.

נשיא התעשיינים טוען כי אומנם החקיקה על פיצוי ופינוי שעברה לאחרונה בכנסת מתייחסת גם ליזמי ארז, אך לא תשקם את היזמים והפיצוי המוצע לא יספיק כדי לשקם המפעלים ולשלם לנושים את ההתחייבויות שנוצרו.

טירה מציע גם לתקן כמה סעיפים בחוק פינוי פיצוי המתייחסים לאזור התעשייה ארז. כך למשל, הוא מציע לבטל את סעיף המס המיוחד על מעסיק שקיבל פיצוי, ולעגן הסדר הנוגע לפטור מתשלום מס בחלוקת דיבידנד. כמו כן, לאפשר לבעל המפעל בארז לבחור את אחת מהשנים 2000 - 2004 שעל פיה יחשב הרווח התפעולי ולא כממוצע בין שנים אלו, זאת נוכח העליות והמורדות שידע אזור תעשייה זה. ובנוסף, לבטל את ניכוי המס מהגדרת רווח תפעולי או לחלופין לקבוע כי קביעת שיטת החישוב של הרווח התפעולי תיקבע באופן סימולטני יחד עם גובה מכפילי הרווח. "כל אלו יקבעו ע"י ועדת מומחים", אומר טירה.

בנוסף, טירה הציע להכיר בכל בניה שהתרחשה באזור התעשייה ארז ושלא הוגשו תביעות לגביה כמבנה שנבנה כ"דין" לצורך פיצויים, להשוות תנאי הפיצויים לעובדים ישראלים שמקום מושבם יו"ש ועזה, לאלו הגרים בישראל, לפצות על קרקע המופקעת מבעליה על פי ערכים ריאליים ולאפשר לבעלי הנכסים לקבל מקדמות שיסייעו לעמידתם בהתחייבויות לבנקים.

ולבסוף, טירה מציע לתקן ליקויים ועיוותים שנכשלו בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה ובכלל זה: מתן פיצוי בגין מלאים שירדו לטמיון עקב הסגירה המאולצת; נטרול הפחת בהגדרת הרווח התפעולי; ביטול חישוב שכר תקני מנופח בגין מנהלים עובדים; התחשבות בשינויים בכלכלת ישראל לעניין קביעת הצמיחה; ביטול התאמת הרווח התפעולי להפקדות בקופות פיצויים; ביטול העדפת מפעלים עתירי מינוף.

"מעבר לכך", טוען טירה, "נוסחת הפיצוי מתעלמת מהנזק המיוחד שנגרם לבעלי המפעלים בארז. זאת נוכח סגירת האזור בדרך של "מכת גרזן" ואיסור כניסה לפועלים הפלשתינאים. כן מתעלמת הנוסחה מפינוי הנעשה בכפיה ולא בדרך של מכירה מרצון של נכסי בעלי המפעלים בארז, שקבלו בזמנו עידוד להגיע לאזור".

לדבריו, נוסחת הפיצוי מתעלמת מהחשיפה של המפעלים בארז מפני תביעות עובדים פלשתינאים ומתביעות למתן פיצויים מוגדלים לעובדים ישראלים.