עודד טירה: בשנת 2004 צפויה צמיחה של 1.5% במשק וצמיחה של 2.5% בתוצר העסקי

בנושא שינוי מבנה התעריפים ברשות הנמלים - טירה טוען, כי יש לדחות לאלתר הצעה זו שיישומה יביא לייקור תעריפי היצוא ביותר מ-85% ויביא בפועל לתוספת עלות ליצואנים בהיקף של 350 מליוני שקלים בשנה

עודד טירה במסיבת כתבים: בשנת 2004 צפויה צמיחה של 1.5% במשק וצמיחה של 2.5% בתוצר העסקי - כדי להקטין האבטלה דרושה צמיחה של התוצר העסקי בקצב של 4% ויותר לשנה; ההשקעות יגדלו ב-2004 ב-6.2%, היצוא התעשייתי יגדל ב-5%, עם זאת - 25 אלף איש יצטרפו למעגל האבטלה וכ-2,500 מפעלים ובתי מלאכה צפויים להסגר; טוען - אם הממשלה תגדיל התקציב לסעיפים מחוללי צמיחה בכ-1.2 מיליארד שקלים - יואץ תהליך היציאה מהמיתון והצמיחה תמשך גם בשנים הבאות; קיים סיכוי כי בשנת 2004 יחל תהליך של יציאה מהמיתון.

בשנת 2004 צפויה צמיחה של 1.5% במשק וצמיחה של 2.5% בתוצר העסקי, אך כדי להקטין האבטלה על התוצר העסקי לצמוח בקצב של 4% ויותר לשנה; בשנת 2004 ההשקעות יגדלו ב-6.2%, היצוא התעשייתי יגדל ב-5%. עם זאת - 25 אלף איש יצטרפו למעגל האבטלה וכ-2,500 מפעלים ובתי מלאכה בעיקר קטנים מאוד צפויים להסגר במקביל לעסקים חדשים שיפתחו; קיים סיכוי ממשי כי בשנת 2004 יחל תהליך של יציאה מהמיתון. כך אמר היום (10/12) עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים במסיבת כתבים שנערכה בת"א, לרגל האסיפה הכללית השנתית של התאחדות התעשיינים שתתקיים מחר.

מאחר והבעייה העיקרית שלנו היא אבטלה ופערים חברתיים כי הם מהות המשבר היום, הרי שלא נוכל להתחיל לצאת מהמשבר ולהקטין האבטלה, אלא אם נחולל צמיחה של התוצר העסקי באופן אגרסיבי מאד ובקצבים של 4% ויותר לשנה, אמר טירה. נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי אנו תומכים בעקרונות שמנחים את תוכנית האוצר אך אנו חולקים על גודלו של אותו חלק בתקציב המיועד לצמיחה. זאת מאחר ולהערכתנו הוא לא יצליח לייצר מקומות עבודה. שכן זו הבעייה המרכזית במשק.

בסכמו את שנת 2003 מסר טירה, כי גם שנה זו היתה שנה קשה למשק ותעשייה, אם כי טובה יותר מקודמתה. התעשייה פיטרה השנה כ-7,000 עובדים (2%-); היצוא התעשייתי - יגדל ריאלית ב-1.5% ויסתכם בכ-19.1 מיליארדי דולרים, זאת לאחר נסיגה של כ-5% לשנה בשנים 2001 - 2002. תפוקת התעשייה תרד השנה ב-0.5% לעומת אשתקד; ההשקעות בתעשייה במכונות ובציוד ירדו ריאלית ב-5%. זאת לאחר ירידה מצטברת של 29% בשנים 2001 - 2002.

טירה מציין, כי בשנת 2003 נסגרו כ-3,000 מפעלים ובתי מלאכה בעיקר קטנים מאוד, המעסיקים עד 50 עובדים כל אחד.

בהתייחסו לשנת 2004 מעריך טירה כי שנה זו תהיה טובה יותר מ-2003, וכאמור, יחל תהליך של יציאה מהמיתון, אך עלינו להתחיל לפתור את בעיית האבטלה והפערים החברתיים.

המשק יצמח כאמור ב-1.5%, צמיחת התוצר לנפש תהיה שלילית - מינוס 0.2%; שיעור האבטלה בממוצע יגיע ל-11.5%, דהיינו לכ-305 אלף מובטלים; התוצר העסקי יגדל כאמור ב-2.5%, צמיחת הצריכה הפרטית לנפש תהיה שלילית - מינוס 0.2% והצריכה הציבורית המקומית תרד ב-3.3%, ההשקעה הגולמית המקומית בנכסים קבועים צפוייה לגדול השנה ב-6.2%.

בהתייחסו למצב התעשייה, מעריך טירה, כי היצוא התעשייתי יגדל בשנה הבאה בכ-5%, זאת בהנחה שאכן תחול האצה ניכרת בקצב התרחבות הסחר העולמי ובקצב צמיחת כלכלת העולם. תפוקת התעשייה תגדל בשנה הבאה בכ-2.3%.

טירה טוען, כי כדי להאיץ את תהליך היציאה מהמיתון וכדי שהמשק יעלה על פסים של צמיחה בת קיימא שתמשך גם בשנים הבאות ונוכל להתחיל להקטין את האבטלה ולטפל בבעיות החברה והאבטלה, על הממשלה להגדיל את תקציב הסעיפים מחוללי הצמיחה בכ-1.2 מיליארדי שקלים בהשוואה להצעת תקציב 2004. טירה טוען, כי ניתן לעשות שימוש בסעיף הרזרבה בתקציב המדינה בו יש כיום כ-5 מיליארדי שקלים.

לדבריו, בנושא עידוד השקעות הון - אין לפגוע בחוק אלא יש להגדיל את התקציב המופנה לכך בשנת 2004 ב-400 מליוני שקלים. טירה ציין, כי מסלול המענקים הינו בעל חשיבות גבוהה ביותר למשקיעים, שכן במסלול זה המדינה מתחלקת עם היזם בסיכון וכי בתקופה של מחנק אשראי במשק, המענקים מהווים כלי מימוני חשוב ביותר לביצוע השקעות.

לטענת נשיא התאחדות התעשיינים, על מנת ליצור ודאות ויציבות בקרב המשקיעים יש להאריך את תוקף החוק לעידוד השקעות הון לפחות ב-5-4 שנים.

טירה מציע גם להוסיף קריטריון תעסוקה כתנאי לקבלת מענק ובמקביל להוריד את סף הכניסה ל-20% יצוא מהמכירות, כדי לזכות בהטבות כלשהן. זאת במקום קביעת סף של 50% יצוא כפי שמציעה הממשלה.

בנושא מחקר ופיתוח - דורש טירה מהממשלה להגדיל את התקציב בשנת 2004 ב-630 מליון ש"ח. זאת בשעה שהממשלה מתכוונת לקצץ בתקציב המו"פ, מ-1.64 מיליארד שקלים ב-2003, ל-1 מיליארד שקלים ב-2004. מדובר בהקטנת התקציב ב-4 השנים האחרונות ב-52%, כאשר מחצית מהקיצוץ מתוכננת ב-2004.

טירה טוען, כי באם אכן הכנסת תאשר בסופו של דבר את הקיצוץ בתקציב המו"פ המשמעות תהיה אובדן יצוא של יותר מ-3 מיליארד דולר בטווח של מספר שנים, הברחת הון אנושי וידע לחו"ל, הברחת משקיעים זרים, פגיעה קשה בתעשיית ההייטק תוך פיטוריהם של 6,000 מועסקים בתעשייה זו, פגיעה ביכולת התכנון לטווח ארוך של התעשייה.

בתחום קרן השיווק לחו"ל - יש להגדיל תקציב הקרן ב-100 מליון ש"ח. זאת לאחר שהממשלה ביטלה אותו כליל. טירה הסביר, כי ביטול הקרן יפגע קשות בפוטנציאל הגלום בגידול היצוא של החברות הקטנות והבינוניות המייצאות כיום קרוב ל-5 מיליארדי דולרים בשנה.

בתחום העסקים הקטנים - על הממשלה להגדיל את תמיכתה בתוכניות הסיוע של מנהל המימון ולהעמידם על 39 מיליון שקלים בשנת 2004. חשיבות המפעלים והעסקים הקטנים למשק הישראלי ידועה כיום לכל והגברת התמיכה בהם תסייע להישרדותם ואף להתפתחותם עד ליציאת המשק מהמיתון.

בנושא שינוי מבנה התעריפים ברשות הנמלים - טירה טוען, כי יש לדחות לאלתר הצעה זו שיישומה יביא לייקור תעריפי היצוא ביותר מ-85% ויביא בפועל לתוספת עלות ליצואנים בהיקף של 350 מליוני שקלים בשנה.

מעבר לכך, אומר טירה, על הממשלה להימנע מהטלת עלויות נוספות על תעשייה. כיום, על פי הצעת התקציב ל-2004, מדובר על תוספת עלות לתעשייה בשנת 2004 של כ-500 מליון שקלים. בכלל זה, העלאת גיל הפרישה (ב-4 חודשים בשנת 2004) - תוספת עלות של 100 מליון שקלים; העלאת התמלוגים בגין כריה וחציבה - תוספת עלות של 100 מליון שקלים; העלאת מחיר הקרקע בפריפריה - תוספת עלות של 50 מליון שקלים; היטל הטמנת חומרים מסוכנים - תוספת עלות של 45 מליוני שקלים.

בנוסף, קרא טירה למשרד האוצר להוריד את מס החברות ולהנהיג פחת מואץ על השקעות, זאת כדי למשוך יזמים ומשקיעים. טירה פרט ואמר כי הוא מציע להעניק פחת מואץ לתעשייה, למכונות ולציוד שירכשו בשנה-שנתיים הקרובות. מדובר במתכונת הדומה לזו שאומצה בראשית שנות ה-90'. דהיינו פחת של 100% לשנה. טירה ציין, כי אז הדבר עודד השקעות והמריץ את הצמיחה. גם כיום הנהגת פחת מואץ תעודד השקעות ותתמוך בהאצת הצמיחה, כאשר מבחינת תקציב המדינה מדובר בדחיית מס בלבד.