נשיא איגוד לשכות המסחר מתנגד לתקנות להחזר כספי

אוריאל לין: קשה לחשוב על הצעת חוק שיכולה לפגוע יותר וללא כל הצדקה במגזר העסקי. טוען: "חובת החזר כספי תשבש קשות נורמות יסוד ביחסים שבין מוכר לקונה"
 
"אסור להתייחס לקהל הצרכנים כאל אנשים חסרי דעת, גם להם יש אחריות מסוימת על מעשיהם. הטלת חובה כללית על מוכר לקבל בחזרה מוצרים שנקנו ממנו מבחירה חופשית ובהכרת טיב המוצר ומחירו, תוליד חיכוכים בלתי פוסקים בין קונה למוכר ותשבש כליל את אורחות המסחר בישראל. הטלת חובה כזו תעודד התנהגות מופקרת של נטילת מוצרים במסווה של קניות מדומות ותסב נזקים בלתי סבירים למגזר העסקי."
 
"קשה לחשוב על הצעת חוק שיכולה לפגוע יותר וללא כל הצדקה במגזר העסקי. התקנות אף מנוגדות לדיני החוזים ולחוק המכר בישראל, שכן הן מנוגדות לתפיסה החוקתית של מדינת ישראל הדוגלת באוטונומיה של החוזים."
 
כך אמר היום נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בדיון בוועדת הכלכלה בנושא התקנות להחזר כספי, שהוכנו על ידי משרד התמ"ת, ואשר נתקלו בהתנגדויות גם מצד משרד המשפטים.
 
לפי טיוטת התקנות, צרכן רשאי לבטל עסקת רכישה תוך 14 יום ולקבל את כספו בחזרה ובלבד שלא נעשה שימוש במוצר. הטיוטה מוציאה קטגוריה רחבה של מוצרים מרשימת המוצרים שניתנים להחזרה: מוצרי מזון, תרופות, תכשיטים מעל 500 שקל, טובין הניתנים להקלטה וכל מוצר שאסור להחזרה על פי דין, וכך יוצרת מבוכה ובלבול מוחלט בשוק.
 
לדברי לין, "השבת מוצר חייבת להיעשות באופן וולונטרי בלבד ועל סמך מדיניות שקובע המוכר במטרה לשפר את כושר התחרות שלו. גם היום החוק מחייב את המוכר לגלות את מדיניות השבת הטובין, ואם לא עשה כן, עליו לאפשר לצרכן החזרת הטובין גם אם לא היה בהם כל פגם. מעבר לזאת אין צורך בכל חקיקה נוספת. גם בארצות הברית ואירופה אין חובה בחוק ומתן החזר כספי לצרכן הינו תוצאה של כוחות השוק החופשי."
 
לין הוסיף כי "ביטול עסקה כרוך בפרוצדורה אצל העוסק. נדרשת בדיקה מצד העוסק על מנת לקבוע כי המוצר המוחזר במצב תקין. הדבר כרוך בעלויות שעל העוסק לספוג ללא שום הצדקה, בעוד שאין כל ספק שעבור המוצרים שהוחזרו יקבל תמורה נמוכה יותר."
 
בנוסף, ציין כי תפיסה זו נוגדת את הדין העברי, אשר קובע כי ברגע שנקנה חפץ בכסף, הקניין הוא של הקונה ואין חזרה מן העסקה ללא עילה ספציפית.